ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- קרח
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
כמובן, אין לחשוד ברבי מקוצק שנמנה הוא על עדת קורח, ובכל זאת סיפור זה בא לבטא את אשר אמרו חכמים – קורח פיקח היה, אדם גדול היה, וטענותיו ודבריו לא היו רק דמגוגיה זולה, כי אם ויכוח רוחני מהותי ושורשי מסתתר מאחורי העניין.
כידוע, פרשה זו של קורח ככל פרשייה של מחלוקת יפה נדרשת, וכולם אוהבים לדוש בה, ומפני כך במהלך הדורות האריכו להוסיף תילי תילים של הסברים עמוקים לעניינו של קורח. במאמרנו זה נתמקד דווקא לא בדמותו ונפילתו של קורח, כי אם בדרך בה תוקנו כוחותיו הגדולים הנפולים ושבו במהלך הדורות להאיר במקומם הראוי להם בבית ישראל.
כידוע, בעם ישראל כל נפילה סופה לבוא לידי תיקון. ואף על נשמה נפולה, נאמר שהקב"ה חושב מחשבות "לבל ידח ממנו נידח". אם כוח נפל בדור זה, הרי ישוב ויתגלה בדור אחר בדרך מתוקנת. אף במקרה של קורח נאמר בתורה: "ובני קורח לא מתו". כלומר יש לו המשך.
ואכן אמרו חז"ל – קורח שפיקח היה, מה ראה לשטות זו? ראה שושלת גדולה שיוצאת מזרעו, וביניהם – שמואל השקול כמשה ואהרון. אמר – עתידה כל הגדולה הזו לצאת ממני, ואני אשתוק ולא אטול ממנה חלק?
במילים אחרות - קורח הסתכל בנשמתו ובכוחותיו, וראה בתוכם את שמואל, שהרי האדם כולל בנשמתו את כל נשמותיהם וכוחותיהם של צאצאיו. ראה קורח, שכוחותיו של שמואל השקול כמשה ואהרון גנוזים בו ומיד ערער על משה ואהרון. אם כך – שמואל הנביא הוא הסיבה למחלוקת קורח. אך אם נתבונן בעומק נראה, ששמואל הנביא הוא גם התיקון לחטא קורח.
לקורח יש אמירה חיובית – "כל העדה כולם קדושים", אך בצידה אמירה שלילית "ומדוע תתנשאו על קהל ה'" - קורח מערער על חלוקת התפקידים בבית ישראל. אין הוא מוכן לקבל שיש כוהנים ומנהיגים שתפקידם לרומם את כל העם. ואכן במבט ראשון, גם שמואל הנביא הולך בשחר ימיו בדרכו של קורח. כתוב במדרש, שבשעה שהביאו את שמואל לראשונה למשכן, וביקשו לשחוט את הקורבנות שהביאה חנה אימו כתודה על הולדתו, חיפשו הכוהנים אחר כוהן שישחט את הפר ולא מצאו. כשראה שמואל הקטן, שאין שוחט כהן בנמצא, פנה אל הכוהנים ואמר – הרי הלכה היא שאת הקורבנות יכול לשחוט גם ישראל (זר).
הביאו הכוהנים את שמואל אל עלי – גדול הדור והכהן הגדול. אמר עלי – אכן שמואל צודק, אולם יש הלכה נוספת, שאסור לאדם להורות הלכה בפני רבו, ומי שעובר על הלכה זו חייב מיתה. וכיוון, שעלי הוא גדול הדור וכל ישראל כפופים אליו, הרי ששמואל שהורה הלכה בפניו חייב מיתה. ויותר בעומק – למעשה, מתגלה כאן, ששמואל הולך כביכול בדרכו של קורח, ומערער על סמכותו של עלי שהוא גם כהן גדול כאהרון וגם גדול הדור כמשה.
פנה עלי אל חנה ואמר לה – נהרוג את הילד, ואני אתפלל עלייך, שה' יתן לך בן חדש טוב משמואל. אך חנה, כאימא אמיתית, עונה לו – "אל הנער הזה התפללתי". לשמואל הזה אין תחליף. ויותר בעומק - אומרת חנה, אל תדאג ליראת השמיים של הילד, אני התפללתי עליו. לילד הזה, יש אמא, שהתפללה עליו בהדלקת נרות ובכל הזדמנות, והחיבור הזה לדורות הקודמים ולתפילות ישמור עליו ללכת בדרכם של משה ואהרון.
ואכן גדל שמואל, והפך בעצמו לגדול הדור אך כתלמיד נאמן של עלי, ואת אמירתו החיובית של סבו קורח – "כל העדה כולם קדושים", יישם בדרך חיובית כשהיה הולך ממקום למקום ומשיב את ישראל לאביהם שבשמיים. וכל זה בזכות התפילות ויראת השמיים של אימו חנה. וגם בזכות מסירותה אליו לעניינים הגשמיים – "ומעיל קטון תעשה לו אימו... מידי שנה בשנה".
ומכאן אני פונה לכול האמהות הצדיקות – תתפללו על הילדים. ממכן תצמח יראת השמיים של כולנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
