ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- חנוכה בראי דורנו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד
אויבי ישראל היוונים רצו לעקור את האמונה מעם ישראל. הם רצו שנכתוב על קרן השור שאין לנו חלק באלקי ישראל ח"ו. הלחץ של היוונים הלך וגבר עד שהיה בלתי נסבל. רוב עם ישראל לא יכול היה לעמוד בלחץ. כח ההתנגדות הלך ונחלש. על רבים החלו להימאס המאבקים הארוכים על שמירת האמונה, היהודית. רבים בעם לא יכלו לסבול יותר את השנאה של הגויים אלינו בשל אמונתנו המיוחדת. העם לא יכול היה לעמוד בבדידות ובעוינות ובמלחמות ובקרבנות הנגרמים בשל היותנו עם שונה מכל העמים. הם אמרו, הלעולם נאכל חרב? די למלחמות, די לשפיכות הדמים, די להסתגרות. נהיה ככל העמים, ונפסיק להיות שונים ושנואים. הם אמרו, קדושת החיים עדיפה וקודמת לאמונה ולמנהגים העתיקים.
אף קמו משוררי שלום ואחווה. קמו אידיאולוגים שהחלו לעקור מתוכם כל דבר שמיחד אותנו ומבדיל אותנו מאחרים. ביטלו את השבת, את המילה, והחלו להתמסר לאלילי יוון ולתרבות היוונית. כן לחמו בכל דבר שיש בו ריח של יהדות.
חלק מן העם כבר חש קרבה אל הגויים יותר מאשר אל אחיו היהודים שעדיין דבקו בתורה ומצוותיה. הם מצאו שפה משותפת עם הגויים, ולא יכלו לסבול את בני עמם הפנאטיים המקלקלים להם את התקווה הגדולה, את חלום השלום והפיוס, את החלום של "מזרח תיכון חדש".
היו אמנם כאלו שהזהירו מסכנת ההתבוללות, אבל דבריהם לא נשמעו. הם היו המיעוט וגם הם היו מפורדים בתוכם. כל חוג דתי פסל את חברו והעם היה קרוע ושסוע. היוונים ניצלו זאת ולחצו עלינו וכפו עלינו לעזוב את אמונתנו.
עד שקם זקן אחד אמיץ מלא רוח של אמונה ומסירות-נפש והרים את דגל האמונה וקרא "מי לה' אלי". "מי כמוך באלים ה'". הוא איחד את הכוחות הרוחניים המפורדים ועורר את הניצוץ הפנימי שהיה קיים בלבבות אך היה מכוסה.
רוח של תשובה וגבורה אחזה בעם, ועם ישראל קם ושיחרר את ארצו, וחזרה המלכות לישראל מאתיים שנה. עם ישראל טיהר את בית-המקדש וחזר לבריאותו הרוחנית ולעבודת ה', קיום התורה ומצוותיה. גיבור אחד מאמין גדול עשה כל זאת בעזרת ה'.
זה הלימוד שאנו לומדים מאותם ימים: תתכן מהפכה רוחנית בזמן קצר, ואיש אחד יכול להיות המתחיל והמעורר.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
