ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אדר א' תשנ"ב
שאלה
האם מותר לחלק את התפילות לחלקים קטנים כדי שהנערים יוכלו לשיר כשליחי-ציבור חלק מהתפילה ולא את כולה (משום שלא יודעים את כל חלקיה)? למשל, האם מותר לחלק את תפילת קבלת שבת לשלושה או ארבעה חלקים? לפי איזה קריטריון?
שו"ת "במראה הבזק" (607)
רבנים שונים
73 - נאמנות עד אחד לפסול יהודי מיהדותו
74 - חלוקת התפילה וכיבוד נערים כשליחי-ציבור
75 - השתלת קרנית
טען עוד
תשובה
א. בקהילות ספרד מותר לחלק את מזמורי קבלת-שבת בין אנשים שונים, אפילו לא הגיעו עדיין לגיל בר-מצוה.
ב. גם מותר לחלק את ברכות-שמע בין אנשים שונים, במגבלות מסויימות:
1. הקוראים צריכים להיות בני י"ג שנים ויום אחד לפחות 1 .
2. אסור לחלק ברכה אחת בין שני קוראים 2 .
3. צריך להעמיד שליח-ציבור מיוחד שיעמוד על הבימה כנהוג בקהילות ספרד ויאמר הקדישים, ברכו וכל יתר הדברים שבקדושה 3 . ובשחרית צריכים להעמיד את הש"ץ כבר לפני ישתבח 4 .
ג. גם פסוקי דזמרה מותר לחלק בין קוראים שונים, יש שנוהגים לחלק אותם גם לקטנים פחותים מגיל בר-מצוה ויש שנוהגים לחלקם רק לבני-מצוה. ולגבי שליח ציבור בפסוקי דזמרה - יש נוהגים להעמיד אותו כבר בברוך שאמר ויש נוהגים שאין מעמידים שליח ציבור לפסוקי דזמרה כלל. ואז צריכים להעמיד אותו לפני ישתבח וכמש"כ לעיל.
ד. בקהילות אשכנז אין נוהגים לחלק את התפילה לאנשים שונים אלא מעמידים שליח-ציבור לכל התפילה. ואף אין נוהגים ששליח-הציבור עצמו יאמר כל התפילה בקול - ואין לשנות 5 , וממילא אין לחלק את התפילה בין נערים שונים. רק אפשר ליתן לנערים לומר חלק מן המזמורים בקול בתור מקהלה, וגם אז צריך להקפיד ששליח-הציבור העובר לפני התיבה והוא בר-מצוה, יחזור על סוף כל פיסקה, כנהוג. רק באשר לקבלת-שבת, שאינה חלק מן התפילה, אפשר להעמיד בתור שליח-ציבור נער שעדיין לא הגיע לגיל בר-מצוה, אבל גם בה אין לחלק המזמורים לנערים שונים.
^ 1. שו"ע אורח חי"ם סי' נג, ו וב"משנה ברורה" שם ס"ק כה. ויש להעמיד קוראים אפילו קבועים, ומגיל י"ג שנים ויום אחד הואיל ויש ש"צ שנתמלא זקנו שיורד לפני התיבה, ע"ש ב"ביאור הלכה" ד"ה יוכל. ואף כי מעיקר הדין יכול להיות שיש מקום להקל בזמן הזה לחלק ברכות שמע לקטנים בגלל שהיום אין מוציאי ם הרבים ידי חובה, עיין שם סי' נג, י וב"משנה ברורה" ס"ק לב, מכל מקום לא נוהגים לעשות כן.
^ 2. שם סי' נט, ה, ו"משנה ברורה" ס"ק כט, וכן שם בסי' קכו וב"משנה ברורה" ס"ק י וב"שער הציון" ס"ק יא שאפילו בנשתתק צריך לחזור ולהתחיל מתחילת הברכה, שאין מחלקין ברכה אחת לשתיים. וכ"ה ב"יביע אומר" ח"א אורח חיים סי' ח ס"ק ה', ברם היום אין חוזרים מתחילת הברכה שטעה בה בברכות קריאת שמע, כמו שכתב ב"חיי אדם" כלל כ"ט וב"משנה ברורה" סי' נט ס"ק כט, וב"יביע אומר" הנ"ל ס"ק ו' מפני שהיום כולם קוראים לבד ואין השליח ציבור מוציאם ידי חובה, ולכן יש נוהגים לחלק ברכה אחת לכמה קוראים, משום שכיום ברוב המקומות כולם יודעים לקרוא בעצמם, וצ"ע.
^ 3. שם סי' נג, א וסי' נז, א וסי' קכד, א משמע שהיה אחד עומד על הבימה לומר כל דבר שבקדושה, וכן נוהגים.
^ 4. שם סי' נג, א.
^ 5. ואף על פי שמעיקר הדין הש"ץ צריך לומר כל התפילה בקול, כדי להוציא את אלה שאינם בקיאים - היום אין נוהגים כן הואיל וכל אחד ואחד אומר התפילה בעצמו בכל אופן, ואין לשנות. ומצאנו כעין זה בשו"ת "אגרות משה" אורח חיים, ח"ג סי' י שכותב, שאף על פי שמעיקר הדין הש"ץ צריך לעמוד לפני התיבה (לדעתו), הואיל והיום בטלו דין זה ועומדים על יד העמוד - אין לשנות לנהוג כעיקר הדין אלא לצורך גדול. וכן בנדון דידן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
