ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אדר א' תשנ"ב
שאלה
האם מותר לחלק את התפילות לחלקים קטנים כדי שהנערים יוכלו לשיר כשליחי-ציבור חלק מהתפילה ולא את כולה (משום שלא יודעים את כל חלקיה)? למשל, האם מותר לחלק את תפילת קבלת שבת לשלושה או ארבעה חלקים? לפי איזה קריטריון?
שו"ת "במראה הבזק" (597)
רבנים שונים
73 - נאמנות עד אחד לפסול יהודי מיהדותו
74 - חלוקת התפילה וכיבוד נערים כשליחי-ציבור
75 - השתלת קרנית
טען עוד
תשובה
א. בקהילות ספרד מותר לחלק את מזמורי קבלת-שבת בין אנשים שונים, אפילו לא הגיעו עדיין לגיל בר-מצוה.
ב. גם מותר לחלק את ברכות-שמע בין אנשים שונים, במגבלות מסויימות:
1. הקוראים צריכים להיות בני י"ג שנים ויום אחד לפחות 1 .
2. אסור לחלק ברכה אחת בין שני קוראים 2 .
3. צריך להעמיד שליח-ציבור מיוחד שיעמוד על הבימה כנהוג בקהילות ספרד ויאמר הקדישים, ברכו וכל יתר הדברים שבקדושה 3 . ובשחרית צריכים להעמיד את הש"ץ כבר לפני ישתבח 4 .
ג. גם פסוקי דזמרה מותר לחלק בין קוראים שונים, יש שנוהגים לחלק אותם גם לקטנים פחותים מגיל בר-מצוה ויש שנוהגים לחלקם רק לבני-מצוה. ולגבי שליח ציבור בפסוקי דזמרה - יש נוהגים להעמיד אותו כבר בברוך שאמר ויש נוהגים שאין מעמידים שליח ציבור לפסוקי דזמרה כלל. ואז צריכים להעמיד אותו לפני ישתבח וכמש"כ לעיל.
ד. בקהילות אשכנז אין נוהגים לחלק את התפילה לאנשים שונים אלא מעמידים שליח-ציבור לכל התפילה. ואף אין נוהגים ששליח-הציבור עצמו יאמר כל התפילה בקול - ואין לשנות 5 , וממילא אין לחלק את התפילה בין נערים שונים. רק אפשר ליתן לנערים לומר חלק מן המזמורים בקול בתור מקהלה, וגם אז צריך להקפיד ששליח-הציבור העובר לפני התיבה והוא בר-מצוה, יחזור על סוף כל פיסקה, כנהוג. רק באשר לקבלת-שבת, שאינה חלק מן התפילה, אפשר להעמיד בתור שליח-ציבור נער שעדיין לא הגיע לגיל בר-מצוה, אבל גם בה אין לחלק המזמורים לנערים שונים.
^ 1. שו"ע אורח חי"ם סי' נג, ו וב"משנה ברורה" שם ס"ק כה. ויש להעמיד קוראים אפילו קבועים, ומגיל י"ג שנים ויום אחד הואיל ויש ש"צ שנתמלא זקנו שיורד לפני התיבה, ע"ש ב"ביאור הלכה" ד"ה יוכל. ואף כי מעיקר הדין יכול להיות שיש מקום להקל בזמן הזה לחלק ברכות שמע לקטנים בגלל שהיום אין מוציאי ם הרבים ידי חובה, עיין שם סי' נג, י וב"משנה ברורה" ס"ק לב, מכל מקום לא נוהגים לעשות כן.
^ 2. שם סי' נט, ה, ו"משנה ברורה" ס"ק כט, וכן שם בסי' קכו וב"משנה ברורה" ס"ק י וב"שער הציון" ס"ק יא שאפילו בנשתתק צריך לחזור ולהתחיל מתחילת הברכה, שאין מחלקין ברכה אחת לשתיים. וכ"ה ב"יביע אומר" ח"א אורח חיים סי' ח ס"ק ה', ברם היום אין חוזרים מתחילת הברכה שטעה בה בברכות קריאת שמע, כמו שכתב ב"חיי אדם" כלל כ"ט וב"משנה ברורה" סי' נט ס"ק כט, וב"יביע אומר" הנ"ל ס"ק ו' מפני שהיום כולם קוראים לבד ואין השליח ציבור מוציאם ידי חובה, ולכן יש נוהגים לחלק ברכה אחת לכמה קוראים, משום שכיום ברוב המקומות כולם יודעים לקרוא בעצמם, וצ"ע.
^ 3. שם סי' נג, א וסי' נז, א וסי' קכד, א משמע שהיה אחד עומד על הבימה לומר כל דבר שבקדושה, וכן נוהגים.
^ 4. שם סי' נג, א.
^ 5. ואף על פי שמעיקר הדין הש"ץ צריך לומר כל התפילה בקול, כדי להוציא את אלה שאינם בקיאים - היום אין נוהגים כן הואיל וכל אחד ואחד אומר התפילה בעצמו בכל אופן, ואין לשנות. ומצאנו כעין זה בשו"ת "אגרות משה" אורח חיים, ח"ג סי' י שכותב, שאף על פי שמעיקר הדין הש"ץ צריך לעמוד לפני התיבה (לדעתו), הואיל והיום בטלו דין זה ועומדים על יד העמוד - אין לשנות לנהוג כעיקר הדין אלא לצורך גדול. וכן בנדון דידן.
האם מותר לפנות למקובלים?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בצורת ד'?
איך מותר להכין קפה בשבת?
רכישת ארבעת המינים בשנת השמיטה
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
קשה עליי פרידתכם
פריחת הגאולה!
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
נס בלב ים - הנס ויום הזיכרון שלו
אנחנו קודש למענך
מה המשמעות הנחת תפילין?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
