ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- ברכות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(יט. רבע תחתון – כ. במשנה למטה)
א. המשך הפטורים מק"ש בהקשר למת
A. במשנה (בשילוב ביאורי הגמרא)
נושאי המיטה (תוס') – מי שהולך להחזיק – פטור מק"ש, מי שלא – רק מתפילה.
בהליכה לשורות – מה שיכולים לומר יאמרו (בגמרא (סוף העמוד) – אפילו פסוק אחד).
בשורות –
במשנה - רק הפנימיים פטורים.
בברייתא – גם החיצוניים, אם רואים פנימה – פטורים.
ר"י – מי שבא לנחם – פטור, בא לראות – חייב.
עוד הערות:
B. ת"ר- (כדי למנוע את הפטור) לא מוציאים את המת סמוך לק"ש (אך אדם חשוב כרב יוסף שונה).
C. המספידים לא פטורים –
כשהמת שם – נשמטים אחד אחד לקרוא,
כשהמת לא שם – קוראים ביחד שם (והאבל בינתיים מצדיק עליו את הדין שחטא וכו').
(יט: 4+)
ב. "אין חכמה ואין תבונה ואין עצה כנגד ה'"
ר"י-רב – פושט מעליו בגד כלאיים אפילו בשוק
(אין חכמה וכו', וכל מקום שיש חילול ה' (חטא) אין חולקים כבוד לרב).
קושיות וראיות:
- (ההקשר לסוגייתנו) אם האבל הולך בדרך טמאה, באים אתו משום כבודו.
תשובה – מדובר בבית הפרס (שדה שנחרש בו קבר) והחשש רק מדרבנן.
(מה הבעיה בזה שבכלל ייטמאו? 1. ריטב"א – יש אתם כהן. 2. יש דעות שגם לישראל יש עניין לא להיטמא)
- ר"א ב"צ (כהן) - רצנו על הארונות כדי לקבל פני המלך כדי לכבדו.
תשובה – ברוב הארונות יש טפח בין הגולל לבין המת, ויש רק גזירה דרבנן על הרוב מפני המיעוט.
- 3. גדול כבוד הבריות שדוחה לא תעשה שבתורה!
תשובת רב שבא (עם הסבר רב כהנא) – הכוונה בדיני דרבנן ("לא תעשה" = "לא תסור"). - 4. "והתעלמת מהם" – זקן ואינה לפי כבודו פטור מלהשיב האבדה.
תשובה – שם יש לימוד מפורש.
(ולא לומדים משם, כי לא לומדים איסור מממון).
- באדם שהולך לשחוט פסחו לומדים מ"...ולאחותו לא יטמא" – שנטמא למת מצווה על חשבון הפסח (משום כבוד המת).
תשובה – שם יש לימוד מפורש שייטמא.
(ולא לומדים משם, כי שם זה שב ואל תעשה, אך אולי לבטל בידיים את הדין – נחמיר).
(כ. 4+)
סיפור להדגמה –
רב פפא שאל את אביי למה לדורות הראשונים התרחשו ניסים הרי בימינו לומדים תורה יותר טוב!
תשובה – כי מסרו נפשם על התורה, כפי שרב אדא בר אהבה ראה אישה עם בגד אדום ותלשו ממנה (אין תבונה ואין עצה כנגד ה') (בסוף התברר שהיא בכלל גויה ונאלץ לשלם לה קנס 400 זוז).
עוד דוגמא לאמוראים שלא חששו מיצר הרע, וישבו על פתח מקווה הנשים -
| מי | למה ישב | למה לא חשש: |
| רב גידל | ללמדם איך לטבול | דומות בעיניו לאווזים לבנים |
| רי"ח | שיהיו להם ילדים יפים | לזרע יוסף אין עין הרע: |

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












