(יט. רבע תחתון – כ. במשנה למטה)

א. המשך הפטורים מק"ש בהקשר למת

A. במשנה (בשילוב ביאורי הגמרא)
נושאי המיטה (תוס') – מי שהולך להחזיק – פטור מק"ש, מי שלא – רק מתפילה.
בהליכה לשורות – מה שיכולים לומר יאמרו (בגמרא (סוף העמוד) – אפילו פסוק אחד).
בשורות –
במשנה - רק הפנימיים פטורים.
בברייתא – גם החיצוניים, אם רואים פנימה – פטורים.
ר"י – מי שבא לנחם – פטור, בא לראות – חייב.

עוד הערות:

B. ת"ר- (כדי למנוע את הפטור) לא מוציאים את המת סמוך לק"ש (אך אדם חשוב כרב יוסף שונה).

C. המספידים לא פטורים –
כשהמת שם – נשמטים אחד אחד לקרוא,
כשהמת לא שם – קוראים ביחד שם (והאבל בינתיים מצדיק עליו את הדין שחטא וכו').

(יט: 4+)

ב. "אין חכמה ואין תבונה ואין עצה כנגד ה'"

ר"י-רב – פושט מעליו בגד כלאיים אפילו בשוק
(אין חכמה וכו', וכל מקום שיש חילול ה' (חטא) אין חולקים כבוד לרב).

קושיות וראיות:

1. (ההקשר לסוגייתנו) אם האבל הולך בדרך טמאה, באים אתו משום כבודו.

תשובה – מדובר בבית הפרס (שדה שנחרש בו קבר) והחשש רק מדרבנן.

(מה הבעיה בזה שבכלל ייטמאו? 1. ריטב"א – יש אתם כהן. 2. יש דעות שגם לישראל יש עניין לא להיטמא)

1. ר"א ב"צ (כהן) - רצנו על הארונות כדי לקבל פני המלך כדי לכבדו.

תשובה – ברוב הארונות יש טפח בין הגולל לבין המת, ויש רק גזירה דרבנן על הרוב מפני המיעוט.

1. 3. גדול כבוד הבריות שדוחה לא תעשה שבתורה!
   תשובת רב שבא (עם הסבר רב כהנא) – הכוונה בדיני דרבנן ("לא תעשה" = "לא תסור").
2. 4. "והתעלמת מהם" – זקן ואינה לפי כבודו פטור מלהשיב האבדה.

תשובה – שם יש לימוד מפורש.
(ולא לומדים משם, כי לא לומדים איסור מממון).

1. באדם שהולך לשחוט פסחו לומדים מ"...ולאחותו לא יטמא" – שנטמא למת מצווה על חשבון הפסח (משום כבוד המת).

תשובה – שם יש לימוד מפורש שייטמא.

(ולא לומדים משם, כי שם זה שב ואל תעשה, אך אולי לבטל בידיים את הדין – נחמיר).

(כ. 4+)

סיפור להדגמה –
רב פפא שאל את אביי למה לדורות הראשונים התרחשו ניסים הרי בימינו לומדים תורה יותר טוב!
תשובה – כי מסרו נפשם על התורה, כפי שרב אדא בר אהבה ראה אישה עם בגד אדום ותלשו ממנה (אין תבונה ואין עצה כנגד ה') (בסוף התברר שהיא בכלל גויה ונאלץ לשלם לה קנס 400 זוז).

עוד דוגמא לאמוראים שלא חששו מיצר הרע, וישבו על פתח מקווה הנשים -