ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
מרן הרב כותב בספרו "מוסר הקודש" (עמ' קלו):
"כל החולשות הגופניות והרוחניות, כל המחשבות הפסולות, וכל הרעיונות המדלדלים, המטשטשים את הכישרון ואת הבהירות הנשמתית, באים רק מחיסרון הארה של הנשמה העצמית. חסרון הזלת טל החיים היסודי, של הרצון וההרגשה, ההכרה והתשוקה, ממהותה הפנימית".
הרבה חולשות וחוסר בהירות מרגיש אדם בחייו. הרבה טעויות ובחירות רעות עושה כל אחד מאתנו במהלך החיים. הרב מבאר כי כל החולשות האלה הן תוצאה של נתק בין האדם לבין נשמתו העצמית. העולם הרוחני הפנימי שלו לא מאיר את חייו. לכן, אדם שרוי בחושך והוא נכשל ומגלה חולשה בתחומים רבים בחייו.
אכן, אדם נמצא במבוכה על חייו פעמים רבות. הוא אינו יודע מה באמת מתאים לו ובאיזו דרך הוא יממש את כוחות חייו ואת שליחותו. לא פעם שומע אדם קול מתוכו ששואל: מי אני באמת?
מה גורם לחוסר בהירות זו? מה מביא את האדם להתכחש לעצמיות חייו? מדוע הנשמה העצמית לא פורצת ומאירה את חייו באופן טבעי ופשוט?
כל דבר במציאות בנוי משתי קומות: פנים וחוץ ,נגלה ונסתר. קומת חיים אחת רואים במראה החיצוני. לא צריך לשם כך להעמיק או לעבור קורס ארוך בכדי לראות את הקומה החיצונית של החיים. אך יש גם קומה פנימית ונסתרת . אי אפשר לראות ולמשש את הנפש שלנו ואף לא את המחשבות שלנו.
לכל אחד מאתנו יש ידיים, רגליים, אצבעות, שערות ועוד. ולכל אחד מאתנו יש אישיות רוחנית, נפש ונשמה. ברור לכולנו כי עיקר האדם הוא אישיותו ונשמתו והגוף הוא כלי הבא לבטא עולם פנימי זה.
לעולם המציאות בקומה החיצונית אין לה משמעות מצד עצמה. אדם יכול להיראות בחיצוניותו באופן אחד אבל בתוכו הוא נמצא במקום אחר לחלוטין. אנחנו יכולים לקרוא טקסט כתוב ולפרשו בכיוונים שונים ומנוגדים זה מזה. אם אין לנו היכרות עם המשמעות של הכתוב, אם אין לנו חיבור עם נשמת האדם הרי שאנו לא באמת יודעים ומכירים את הדבר. לכן, הזהירה התורה: "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם". התורה מזהירה אותנו מהמפגש החיצוני, ממראה העיניים השטחי כי אין בראייה כזו ובמפגש כזה אמת. האמת נמצאת לעולם בקומה הפנימית הנסתרת.
הפער בין ההופעה החיצונית לבין העולם הפנימי, העצמי הוא גורם לבלבול ולטשטוש. בשעה שאדם נגרר אחרי הנגלה בלבד ומתעלם מהכוח העצמי הנסתר הוא הולך ומתרחק מהארת חייו.
גם אם הכוונות טובות הרי שכל מהלך חיים המתעלם מעצמיות זו מרחיק את האדם ומחשיך את חייו.
"באים מחנכים מלומדים, מסתכלים בחיצוניות, מסיחים דעה גם הם מן האני, ומוסיפים תבן על המדורה, משקים את הצמאים בחומץ, מפטמים את המוחות ואת הלבבות בכל מה שהוא חוץ מהם, והאני הולך ומשתכח, וכיוון שאין אני, אין הוא וקל וחומר שאין אתה" (שם עמ' קמ).
בכל ימות העולם מדובר באתגר גדול של האדם לדעת לזהות את הקומה הפנימית של החיים. בימינו האתגר כפול. אנו חיים בתרבות הצועקת חיצוניות והגוררת מאד לבחון ולשפוט דברים על פי מראה העיניים.
כל מי שחפץ חיים הוא עליו לבנות שני יסודות חיים איתם הוא נפגש עם עולמו הפנימי ודרכם הוא שופט ומתבונן בכל דבר ודבר.
היסוד האחד, התבוננות מעמיקה. עלינו לחנך את עצמנו לראות דברים בעומק. לא להסתפק במראה החיצוני מעל לפני השטח. עלינו להתבונן מתחת לפני השטח במקום בו מתרחשים הדברים באמת, בנשמת כל דבר ודבר. להבין מה משמעות כל דבר ודבר, להבין מה פירוש חיים, מה משמעות כוח הראייה ומה עומקה של תורה. בכל דבר ודבר יש לנסות להיפגש עם נשמת החיים הרוחשת מתחת לפני השטח. כמאמר הגמרא: "מה הקב"ה רואה ואינו נראה אף הנשמה רואה ואינה נראית, מה הקב"ה יושב בחדרי חדרים אף הנשמה יושבת בחדרי חדרים "(ברכות ט).
היסוד השני, חיפוש העצמיות חייב להיות מחובר להבנה ש"האני" הוא חלק גדול מנשמה כללית. דווקא חיפוש האני חייב להיעשות מתוך הכרה שאני חלק ממשהו גדול ורחב. בניגוד למחשבה שחיפוש האני בהכרח מביא להתכנסות פרטית ואגואיסטית, ההיפך הוא הנכון. מי ששקוע רק באני החיצוני שלו הרי שהוא מאבד את עצמו הפנימי האמיתי וממילא אין הוא רואה חשיבות באף לא אחד מהסובב אותו.
מי שמעמיק לראות את ה"אני" הפנימי שלו יודע שהוא חלק מעם ישראל וכל החיפוש הפרטי הוא חלק מחשיפת הקשר שלו אל הציבור.
בימים אלה אנו נקראים לחזור אל עצמנו. לבקש את האני הפנימי של כל אחד באופן מעמיק ואמיתי בכדי שהנשמה תאיר את חיינו ותסלק מכשולים מחיינו.
לא מקרי הדבר שבימים בהם האדם נדרש לחשבון נפש אישי זה נעשה בחיבור מוחלט אל הציבור כולו. "על חטא שחטאנו..." "סלח לנו ..." ועוד. לא בלשון יחיד אנו מתפללים אלא בלשון רבים. אני מבקש על חטאי הפרטיים אשר פגעו בכלל וקשורים אל הכלל כולו.
"כששוכחים את מהות הנשמה העצמית, כשמסיחים דעה מלהסתכל בתוכיות החיים הפנימיים של עצמו, הכל נעשה מעורבב ומסופק. והתשובה הראשית, שהיא מאירה את המחשכים מיד, היא שישוב האדם אל עצמו, אל שורש נשמתו, ומיד ישוב אל האלקים, אל נשמת כל הנשמות, וילך ויצעד הלאה מעלה מעלה בקדושה ובטהרה ". (אורות התשובה פרק טו, י).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
