ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- שופטים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שמואל בן נורית ונחשון רבנשטיין
"שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק" (דברים ט"ז יח).
הפניה בפסוק זה היא גם כלפי העם, שצריך לדאוג שתהיה לו מערכת משפט מסודרת והוגנת וגם כלפי הדיינים שיקבלו את המינוי ויצטרכו לפעול בהתאם לכך (רש"י ור"ן בדרשות).
במדינת ישראל קיימות מספר מערכות משפטיות. בתי המשפט העוסקים בדין הפלילי ובכך מקיימים את חובת השלטון ההלכתית, לדאוג לסדר ציבורי, שקט ובטחון אישי. בתי משפט אלה עוסקים גם בדין האזרחי, לצערנו הרב, ברוב המקרים ללא מחויבות להלכה. חלק ממערכת זו היא רשת בתי המשפט למשפחה, המטפלת בסכסוכים הנוגעים למעמד אישי ובעיקר בתחום הגירושין-פירוק התא המשפחתי, כולל כל ההשלכות על שאלת המזונות, אחזקת הילדים וחלוקת הרכוש. גם למערכת זו אין זיקה מחייבת להלכה. מערכת זו מתחרה בבתי הדין הרבניים, שמונו על פי חוק, לטפל בכל עניני המעמד האישי. התחרות בין בתי המשפט למשפחה לבתי הדין הרבניים תלויה גם במה שמכונה בעגה המשפטית "סוגיית מירוץ הסמכויות" ,שלא נוכל להקדיש לה מקום במסגרת דיון קצר זה.
בתי הדין הרבניים אמורים לטפל באופן בלעדי בסוגיית הגט, מתוך מחויבות להלכה.
אם כך, נשאלת השאלה מדוע היה צריך להקים מערכת משפטית חדשה ונוספת, תחת השם רשת בתי הדין "ארץ חמדה-גזית" הפרושה בכל רחבי הארץ?
התשובה לכך קשורה בטבורה לשאלת הקשר שבין בית המשפט העליון ובין מערכת בתי הדין הרבניים. בית המשפט העליון רואה עצמו מכח תפקידו כנציג הציבור להבטיח כי יתקיים בנו המאמר:
"וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק".
בתי הדין הרבניים טענו וטוענים במשך שנים רבות כי הם אינם כפופים לבית המשפט העליון, שהרי הם מחויבים אך ורק להלכה. גם במחלוקת זו לא נדון במסגרת זו.
במסגרת מאבק זה, הוציא בית המשפט העליון את "הלכת אמיר" המכונה בציבור "הלכת פרוקצ'ה". בית המשפט העליון אסר על כל שופטי ישראל המקבלים משכורת, או משתמשים בציוד השייך למדינת ישראל, לשמש כבוררים ולדון על פי חוק הבוררות. החלטה זו חסמה בפני בתי הדין הרבניים את האפשרות לדון בדיני ממנות, אפילו בהסכמת הצדדים. מרגע זה אי אפשר היה להתדיין באמצעות המערכת המשפטית של מדינת ישראל בדיני ממונות, המבוססים על עקרונות הצדק היהודי הידוע מדורי דורות- על פי ההלכה. מצב קשה זה יצר 'ואקום' שחייב אותנו להקים את מערכת בתי הדין "ארץ חמדה-גזית", שחוק הבוררות הישראלי והבין לאומי מעניק לה את היכולת לאכוף את פסקיה, בעניינם של הבוחרים לידון בפניה. מערכת המשרתת את הציבור בהגינות, בשקיפות, במהירות וללא הוצאות מיותרות, תוך כדי שמירה על סדרי דין וכללי אתיקה שעומדים בכל ביקורת הלכתית וציבורית. המערכת מוכיחה כי ניתן לפעל על פי דין תורה גם במציאות מודרנית משתנה וגם במסגרת החוק.
אנו תפילה כי נזכה שרשת בתי הדין שלנו "ארץ חמדה-גזית" תהווה חלק מקיום מצוות התורה:
"שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק".
בהמשך להבטחתנו, הבירורים בענייני נבואה, שאותם סקרנו בשבת פרשת ראה, יובאו בפרשת כי תצא הבעל"ט.

איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה

הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל

למה יש כיסויים מיוחדים למשכן בזמן מסעות בני ישראל?

איך עושים קידוש?

איך מתכוננים לקבלת התורה?

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

האם מותר לפנות למקובלים?

כאב הגלות ותקוות הגאולה

אוי ויי!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















