ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- שופטים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שמואל בן נורית ונחשון רבנשטיין
"שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק" (דברים ט"ז יח).
הפניה בפסוק זה היא גם כלפי העם, שצריך לדאוג שתהיה לו מערכת משפט מסודרת והוגנת וגם כלפי הדיינים שיקבלו את המינוי ויצטרכו לפעול בהתאם לכך (רש"י ור"ן בדרשות).
במדינת ישראל קיימות מספר מערכות משפטיות. בתי המשפט העוסקים בדין הפלילי ובכך מקיימים את חובת השלטון ההלכתית, לדאוג לסדר ציבורי, שקט ובטחון אישי. בתי משפט אלה עוסקים גם בדין האזרחי, לצערנו הרב, ברוב המקרים ללא מחויבות להלכה. חלק ממערכת זו היא רשת בתי המשפט למשפחה, המטפלת בסכסוכים הנוגעים למעמד אישי ובעיקר בתחום הגירושין-פירוק התא המשפחתי, כולל כל ההשלכות על שאלת המזונות, אחזקת הילדים וחלוקת הרכוש. גם למערכת זו אין זיקה מחייבת להלכה. מערכת זו מתחרה בבתי הדין הרבניים, שמונו על פי חוק, לטפל בכל עניני המעמד האישי. התחרות בין בתי המשפט למשפחה לבתי הדין הרבניים תלויה גם במה שמכונה בעגה המשפטית "סוגיית מירוץ הסמכויות" ,שלא נוכל להקדיש לה מקום במסגרת דיון קצר זה.
בתי הדין הרבניים אמורים לטפל באופן בלעדי בסוגיית הגט, מתוך מחויבות להלכה.
אם כך, נשאלת השאלה מדוע היה צריך להקים מערכת משפטית חדשה ונוספת, תחת השם רשת בתי הדין "ארץ חמדה-גזית" הפרושה בכל רחבי הארץ?
התשובה לכך קשורה בטבורה לשאלת הקשר שבין בית המשפט העליון ובין מערכת בתי הדין הרבניים. בית המשפט העליון רואה עצמו מכח תפקידו כנציג הציבור להבטיח כי יתקיים בנו המאמר:
"וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק".
בתי הדין הרבניים טענו וטוענים במשך שנים רבות כי הם אינם כפופים לבית המשפט העליון, שהרי הם מחויבים אך ורק להלכה. גם במחלוקת זו לא נדון במסגרת זו.
במסגרת מאבק זה, הוציא בית המשפט העליון את "הלכת אמיר" המכונה בציבור "הלכת פרוקצ'ה". בית המשפט העליון אסר על כל שופטי ישראל המקבלים משכורת, או משתמשים בציוד השייך למדינת ישראל, לשמש כבוררים ולדון על פי חוק הבוררות. החלטה זו חסמה בפני בתי הדין הרבניים את האפשרות לדון בדיני ממנות, אפילו בהסכמת הצדדים. מרגע זה אי אפשר היה להתדיין באמצעות המערכת המשפטית של מדינת ישראל בדיני ממונות, המבוססים על עקרונות הצדק היהודי הידוע מדורי דורות- על פי ההלכה. מצב קשה זה יצר 'ואקום' שחייב אותנו להקים את מערכת בתי הדין "ארץ חמדה-גזית", שחוק הבוררות הישראלי והבין לאומי מעניק לה את היכולת לאכוף את פסקיה, בעניינם של הבוחרים לידון בפניה. מערכת המשרתת את הציבור בהגינות, בשקיפות, במהירות וללא הוצאות מיותרות, תוך כדי שמירה על סדרי דין וכללי אתיקה שעומדים בכל ביקורת הלכתית וציבורית. המערכת מוכיחה כי ניתן לפעל על פי דין תורה גם במציאות מודרנית משתנה וגם במסגרת החוק.
אנו תפילה כי נזכה שרשת בתי הדין שלנו "ארץ חמדה-גזית" תהווה חלק מקיום מצוות התורה:
"שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק".
בהמשך להבטחתנו, הבירורים בענייני נבואה, שאותם סקרנו בשבת פרשת ראה, יובאו בפרשת כי תצא הבעל"ט.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
