ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- תקיעת שופר
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
התכלית היא להגיע לנבואה ואל כל הקרוב לה, משום שכך מגיעים לתכלית של הטוב האלוקי, הקב"ה משפיע את טובו והאור האלוקי מתגלה בעולם ככל שאנחנו משיגים ומתקרבים אל ה'.
חז"ל דורשים- לדוד ה' אורי וישעי, אורי בראש השנה 2 ; האור האלוקי מתגלה בראש השנה משום שבו נברא אדם הראשון. כל שנה מחדש האור האלוקי מתגלה בראש השנה.
כח התפילות וכח השופר
ראש השנה הוא יום דין, דין על העולם- ובעיקר עלינו, דין על עד כמה אנחנו מגלים את אור ה' בעולם. התפילה של ראש השנה היא בעלת ערך וחשיבות מיוחדת, מתפילת ערבית, דרך שחרית, מוסף ומנחה, וכן ביום השני- בכל התפילות האלו אנחנו פועלים. אנחנו צריכים להיות מודעים לכח העצום שנתון בידיים שלנו. לא לחינם אביי אמר במסכת כריתות (ו.) שסימנא מילתא היא, ולכן כדאי שאדם יאכל דברים שהם סימנים טובים, קרא ורוביא, סילקא, כרתי ותמרי. ה'יהי רצון' שאומרים על הסימנים מלמדים אותנו כמה כח יש לדיבור שלנו, עד כמה הדיבור שלנו פועל במציאות. כך במציאות, ועל אחת כמה וכמה על התפילות שלנו; עד כמה הם פועלות בעולם.
ואל התפילות מצטרף השופר, שופר הוא מצוות עשה דאורייתא. רש"י אומר שגם השופר הוא תפילה, קולות השופר הם תפילה. כח השופר הוא כח עליון יותר מאשר תפילה; תפילה רגילה היא ירידה למדרגה של דיבור, שופר עדיין נשאר במדרגה העליונה יותר של הקול.
חז"ל למדו מפסוקים, ואולי זה דאורייתא; מלכויות שופרות וזכרונות. אמר הקדוש ברוך הוא אמרו לפני בראש השנה מלכיות זכרונות ושופרות (ר"ה לד:), וכמה כל אחד מהם- עשרה פסוקים. כנגד עשר הללויות שבסוף תהילים, או כנגד עשרה מאמרות שבהם נברא העולם; ואלו ואלו דברי אלוקים חיים. כל פסוק ופסוק שאנחנו מזכירים פועל במערכה מסויימת, כנגד עשרה מאמרות, כל אחד והפעולה שלו, כנגד עשרה הללויות שאמר דוד שגם הם לא לחינם, כנגד עשר ספירות.
וכל זה במה- בשופר, כך ממשיכה שם הגמרא, מלכיות כדי שתמליכוני עליכם זכרונות כדי שיבא לפני זכרוניכם לטובה ובמה בשופר. כל כח הדיבור שיש לנו, כל כח התפילה שיש לנו, מלכויות זכרונות ושופרות- הכל מקבל כח מיוחד על ידי השופר.
מהו כוחו של השופר?
ממשיכה הגמרא ואומרת 3 : אמר רבי אבהו למה תוקעין בשופר של איל אמר הקדוש ברוך הוא תקעו לפני בשופר של איל כדי שאזכור לכם עקידת יצחק בן אברהם ומעלה אני עליכם כאילו עקדתם עצמכם לפני. זה כבר חידוש, לא רק זכרון של עקידת יצחק- אלא גם נחשב כאילו כל עם ישראל עקד את עצמו לפני ה'. איך זה- אדם שומע קול שופר וכבר קונה מדרגה כזאת? איך זה יכול להיות?!
התשובה היא, שהשופר חודר עמוק מאוד, עמוק עמוק מי ימצאנו 4 ; השופר שייך לעולם החרות, הוא לא כתוב במפורש בראש השנה, כתוב רק 'יום תרועה יהיה לכם', ומכך שביובל נאמר 'תעבירו שופר בארצכם' לומדים שהתקיעה בראש השנה היא בשופר. ביובל התקיעה היא עמוקה מאוד, כנגד חמישים השנה, כנגד חמישים שערי בינה; התקיעה מתרוממת לגובה עצום ונורא, והגמ' מקישה את תקיעת ראש השנה לתקיעת היובל.
יש בחינות שונות ומדרגות שונות של עולמות; השורש של החיים שלנו הוא בעולם הבינה, והשופר פועל כל כך עמוק- עד שהוא חושף הרבה יותר ממה שאנחנו יכולים לבטא בדיבור. הדיבור עובר דרך מערכת השכל, הרגש והביטוי; השופר לא. השופר פועל כל כך עמוק, עד שהוא חושף את עומק הנשמה של עם ישראל, ועומק הנשמה של עם ישראל הוא מסירות נפש על קידוש ה'. כמו שאומר התניא, שאפילו הפושעים הכי רחוקים, אם הם יגיעו למציאות ממשית של צורך למסור נפש על קידוש ה'- הם ימסרו את נפשם. כפי שמביא המדרש על יקום איש צרורות ויוסף משיתא 5 .
הכוונה הנצרכת בזמן תקיעת השופר
הרב הנזיר, בספר שליקטו מדבריו - קול ואור (על הימים הנוראים), מתאר ביומנו את ראש השנה שעבר עליו. מספר שם, שהרב זצ"ל תקע בשופר והוא - הרב הנזיר - הקריא לפניו. בהערה שם מביא העורך את דברי זלמן שזר, שמעמד התקיעות שם היה איום ונורא, ואינו ניתן לתיאור.
כותב שם הרב הנזיר, שעיקר הכוונה בתקיעת השופר במקדש ובמקדש מעט, היא לא רק בהעלאה של יחידים צדיקים, בתשובה של יחידים- אלא בעיקר בהעלאת כלל ישראל. כוונות השופר הם להעלות על ידי קולות השופר את הנשמה, נשמת הדור. את הכלל כולו לצור מחצבתו. המחשבה שלנו צריכה לעלות ולהתרומם- ולרומם איתנו את כל עם ישראל, לאן- אל האבות. בתקיעה- אל כל הגובה והענקיות של אברהם אבינו, שברים- אל מסירות הנפש של יצחק אבינו, תקיעה- אל תומתו ושלמותו של יעקב אבינו.
הרב זצ"ל, בפרק ו של אורות התשובה כותב שהתשובה באה ממעמקי הנפש, ומהו עומק הנפש- הנשמה הכללית, נשמת כלל ישראל. במציאות היום- יומית כל אחד חי את חייו הפרטיים ומתמודד עם חייו הפרטיים, אך בזמן תקיעת השופר אנחנו מתרוממים לגובה עליון, גובה של עומק עומקים של הנשמה. בכוונה ובמחשבה של ההתקשרות וההתחברות שלנו בזמן תקיעת השופר יש לנו כח- להתחבר ולהתכלל בכלל ישראל.
בתיקוני זוהר כתוב, תיקונא א' לתתא סוסוון ארבע עם צלותא דמוסף ורזא דמלה כי תרכב על סוסיך מרכבותיך ישועה ואלין ד' צלותין וצריך למלבש לן שריון, מסביר הגר"א בפירושו, שבארבעת התפילות צריך לנהל מלחמה, המלחמה היא בתפילות של ראש השנה. סוס מוכן ליום מלחמה- סוס זה מרכבה שנעשית על ידי התפילה, כל אחת מארבעת התפילות היא מלחמה. אומר שם הגר"א שהמלחמה היא עם הס"מ ושלוחיו, עם שר פרס (!). ממשיך הגר"א ואומר, שכל המלחמה היא בראש השנה, שעליו נאמר 'סבוני גם סבבוני', כל האומות מקיפות אותנו- ובאותו מזמור נאמר 'אנא ה' הושיעה נא', מרכבותיך ישועה. לפני כן באותו מזמור נאמר 'לא אמות כי אחיה ואספר מעשי י-ה'- והיינו זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים... למענך אלקים חיים'
שנה טובה ומתוקה לכל עם ישראל.
^ 2.ויקרא רבה, אחרי מות כא, ד.
^ 3.שם, טז.
^ 4.עפ"י קהלת ז, כד.
^ 5.בראשית רבה, תולדות, סה, כב.
הרב חיים אביהוא שוורץ
ר"מ בישיבת בית אל.
מאמר שני חשיבות לימוד האמונה, דברי השפת אמת על קדושת הארץ
לימוד בספר הכוזרי - שיעור 109(מאמר שני פיסקא י"ד)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
