ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- תורה והלכות ציבור
מעתה שאלה לפנינו: אב שציווה את בנו לעבור על דברי תורה, האם יקיים את מצוות אביו, או את מצוות הקב"ה?
התשובה נמצאת בפרשתנו (ויקרא יט, ג): "איש אמו ואביו תיראו", אמת, אומרים חז"ל: אך בתנאי – "ואת שבתותי תשמרו". וכתב רש"י: "אף על פי שהזהרתיך על מורא אב, אם יאמר לך חלל את השבת - אל תשמע לו... אתה ואביך חייבים בכבודי!" כלומר, אב שמנצל את הכבוד והסמכות שנתנה לו התורה, ומשתמש בהם להורות לבנו הוראה מנוגדת למצוות התורה - דבריו בטלים. כך גם כותב הרמב"ם בהלכות ממרים (ו, יב): "אמר לו אביו לעבור על דברי תורה... הרי זה לא ישמע לו... כולכם חייבין בכבודי!"
סמכות מסוג אחר שכתובה בתורה ניתנה לחכמים, ככתוב בדברים י"ז, י': "ושמרת לעשות ככל אשר יורוך". ולמדו חז"ל (סנהדרין נג, ב) משם ש"מצווה לשמוע דברי חכמים". עם זאת, מצאנו חכמים שלא שמעו לרבותיהם, כמובא בברכות (כד, ב) שרבי אבא לא שמע לרב יהודה רבו, אשר סבר שיש להמשיך ולשבת בבבל. רבי אבא התחמק ממנו, וקם ועלה לארץ ישראל בניגוד לדעת רבו. כך עשה גם רבי זירא חברו, ושניהם עלו ארצה למרות דעת רבם, כי המצווה לעלות לארץ מבטלת את המצווה לשמוע לרבם.
אף באשר לסמכות ההלכתית העליונה בישראל, הסנהדרין, גם להם לא ניתן הכוח אלא כדי לחזק את התורה, אך אם כתוצאה מדבריהם ייעקרו חלילה דברי תורה – דבריהם בטלים (ראה מה שכתבנו בפרשת ויקרא). לפיכך, אם הורו הוראה בטעות, היחיד מצווה להישמר מלהיכשל בעבירה. ואם עשה כדבריהם ביודעו שהדבר אסור - יביא קורבן.
אף למלך ישראל נתנה התורה סמכויות רחבות, והרשות בידו להרוג כל מי שאינו מציית לדבריו (כמובא ברמב"ם הלכות מלכים ג, ח), שנאמר: "כל איש אשר ימרה את פיך יומת!" סמכות זו ניתנה למלך כדי לתת לו תוקף לחזק את מצוות ה', ואף לכוף את העם לקיים מצוות. כך כותב הרמב"ם בהלכות מלכים (ד, י): "ובכל - יהיו מעשיו לשם שמים, ותהיה מגמתו ומחשבתו להרים דת האמת... ולשבור זרוע הרשעים". מכאן מובן שאם מעל המלך בתפקידו, וניצל את סמכותו כדי לבטל, חלילה, את דבר ה' - דבריו בטלים, וכלשון הרמב"ם: "אם גזר המלך לבטל מצווה - אין שומעין לו", והסברא פשוטה כנ"ל: "כולכם חייבים בכבודי" – גם מלך ישראל.
בתרבות המערבית ה'נאורה' רואים בכך דבר מגונה, שכן חלילה לו לאדם 'לקחת את החוק לידיים'. רק בית המשפט יחליט! לא כן בתורת ישראל: "תורה ציווה לנו משה מורשה קהילת יעקב", כל בני יעקב עד האחרון שבהם מופקדים על שמירת התורה. אם חלילה ייכשל בעל הסמכות בהוראותיו: האב, המלך, או הסנהדרין, מובטח לישראל – "כי לא תישכח מפי זרעו". תורת ישראל גנוזה בכל יהודי פשוט, ובכל יהודי יש 'רוח הקודש' לקום להעמיד את דברי התורה על תילם (תוספתא פסחים ד, יד).
יש מחכמי דורנו אשר נותנים לממשלת ישראל כוח יותר מאשר לקב"ה. אם הוציאה הממשלה חוק מעוות, כגון להרוס יישובים ולגרש יהודים מביתם, חובה לדעתם לבצע את החוק. תלמיד חכם שאומר כן מסיר את העם מעל ה' ומיראתו, ומחזק ידי עוברי עבירה. ברור לכל יהודי מאמין ובר דעת, שאם מפקד משטרה או קצין בצבא נותן הוראה הנוגדת את מצוות התורה - דבריו בטלים כעפרא דארעא. ואילו הרב שחיזק את חוק הרשע - עתיד ליתן את הדין.
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
