(מח: 3- - מט: במשנה)

חלק א - נוסח הברכות בברכת המזון

א. ברכת הארץ –

ברייתא א - דברים שצריך להוסיף בברכה:
ר"א - ארץ חמדה טובה ורחבה
נחום הזקן – ברית,
ר' יוסי – תורה (פלימו – ברית לפני תורה),
רב – ברית ותורה לא חובה, כיון שנשים אינן אומרות (וכך רב חסדא נהג)
ר' אבא – הודאה תחילה וסוף (ולפחות 1, ואם כלום זה מגונה).
לא יחתום – "מנחיל ארצות"

ב. ירושלים
1. ברייתא א -
ר"א – מלכות בית דוד
רב – מלכות לא חובה, כיון שנשים אינן אומרות (וכך רב חסדא נהג)

2. פתיחת וחתימת הברכה

ברייתא א -
לא יחתום "בא"י מושיע את ישראל" (בור).
ברייתא ב (דילוג של 5 שורות) -
רי"ס בר"י – או בונה ירושלים או מושיע ישראל,

באמוראים -
רבה בר רב הונא אצל הריש גלותא – פתח באחד (ישראל/ירושלים) וסיים בשניהם.

הקשה על רב חסדא – והרי לרבי לא חותמים בשני עניינים (כאן יש 11 שורות שדנות בזה, ראה להלן).
(ובהמשך אגב זה מסור שרב חסדא ברך אצל הריש גלותא וטעה ולא הזכיר ברית תורה ומלכות כי סבר כרב שאינם חובה כי אינם בנשים).

רב ששת – חתימה כעין הברכה, פותח וחותם באותו אחד.
רב נחמן – לא משנה במה פתח, תמיד חותם בבונה ירושלים לבד (וזה כולל את ישועת ישראל).
למעשה אנו פותחים בשניים וחותמים באחד (ירושלים).

השלמה (מט. באמצע)
גופא: רבי – לא חותמים בשניים.
הקשה לוי לרבי

1. על הארץ ועל המזון/פירות? הארץ מוציאה מזון.

2. מקדש ישראל והזמנים/וראשי חודשים? ישראל מקדשים את הזמנים.

3. מקדש השבת וישראל והזמנים? רבי – אכן זה קצת יוצא דופן, אך הגמרא מבארת שזה אותו עניין (שה' מקדש), ואילו תשועת ישראל ובניין ירושלים הם שני עניינים.

ג. הטוב והמטיב

1. (מט. 12+) האם צריכה מלכות בהתחלה, מחלוקת תנאים (אבא יוסי בן דוסתאי ורבנן) -
אם היא דאורייתא – לא צריכה (כי היא סמוכה לברכה הקודמת),¹
אם דרבנן – צריכה (כי אינה סמוכה ובהנחה שסוברים כרב (מ:) שברכה חייבת גם מלכות).

2. (מט. רבע תחתון) רבה בב"ח-רי"ח – צריכה מלכות.
מה החידוש? הרי כבר אמר שברכות חייבות מלכות, ואם רצה לחדש שהיא דרבנן, שיאמר זאת!

תשובה - בא לחדש שצריכה עוד מלכות באמצע הברכה, כדי להשלים את המלכות של ירושלים.

קשה: שישלים גם את של הארץ? אלא לא צריך בהם מלכות כי הן סמוכות לחברתן.

תשובות:

1. בירושלים צריך יותר מבארץ, כי מזכיר בה מלכות בית דוד.

2. רב פפא – אכן הכוונה היא שמוסיף פעמיים מלכות (בשביל ירושלים והארץ),
   וכך אנו עושים ("אבינו מלכנו אדירנו בוראנו", "המלך הטוב והמטיב").

(מט. 7-)

חלק ב – שכח רצה או יעלה ויבוא בברכת המזון

(מט: באמצע, חוזר למשנה בתחילת הפרק)

חלק ג – על איזה כמות מזמנים ומברכים?

ת"ק (ר"מ) – כזית, ר"י – כביצה.

קשה -
מי שיצא מירושלים עם בשר קדשים קלים, ונפסל ביציאה, ולא עבר את צופים, על איזה כמות צריך לחזור ולשרוף בתוך ירושלים: ר"מ – כביצה, ר"י – כזית.

תשובות –

1. רי"ח – מוחלפת השיטה (תוס' – אצלנו).

2. אביי – כל תחום והסברה שלו:
   אצלנו –
   ר"מ – "ואכלת" בכזית (ושבעת זו שתיית 7 מינים - מעין שלוש), ר"י – "ושבעת" כביצה (כ. שביעה זה ביותר, ואכן תוס' כאן – זה דרבנן, אך רשב"א – אביי חולק וזה דאורייתא)
   בקודש –
   ר"מ – כמו שאוכל נטמא (או מטמא) רק בכביצה, ר"י – כמו שאוכל פסול אסור בכזית.