ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- ברכות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(מה. תחילת פרק שביעי - מו. שורה 1)
א. המקור לזימון
רב אסי – גדלו לה' איתי ונרוממה שמו יחדיו.
ר' אבהו – כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלוקינו.
[אגב,
-
מהפסוק הראשון ("איתי") רב חנן ב"א לומד משם שהעונה לא יגביה קולו מהמברך,
-
אגב זה – ר"ש ב"פ – המתרגם לא יגביה קולו מהקורא, וכן בברייתא (וכן להפך).
ב. האם אפשר זימון בשניים?
A. באמוראים – מחלוקת רב ורי"ח.
B. בתנאים –
ראיות שלא:
-
משנתנו – "שלושה שאכלו חייבין לזמן".
דחייה – שלושה חובה, שניים – רשות.
-
שלושה שאכלו אינם רשאין להתחלק.
והרי גם אם יתחלקו עדיין יהיה זימון בשניים? אלא שאין.
דחייה – יש זימון בשניים, אך בשלושה עדיף (מצווה ועושה). -
השמש מצטרף לשניים גם בלי רשות, כי סביר שרוצים בכך כדי שיהיה להם זימון.
משמע שלשניים אין זימון.
דחייה – כנ"ל – יש זימון בשניים, אך בשלושה עדיף.
ראיה שכן – נשים רשאיות לזמן לעצמן, למרות שאינן חייבות.
אז כך גם גברים יכולים לזמן.
דחייה – סוף סוף שם יש 3 ומעלה "דעות", שזה מספיק לרשות.
[ולמה נשים ועבדים ביחד לא? (הרי יש 3 דעות)? תשובה – פריצותא].
(מה: 10+)
C. מי אמר שאסור –
-
רב -
שהרי אמר רב – שלושה שאכלו ואחד יצא לשוק, קוראים לו כדי לזמן ממקומו בשוק. משמע שבלעדיו אי אפשר.
דחייה – שם כבר התחייבו בשלושה. -
רי"ח -
רי"ח – שניים שאכלו, אחד יוצא בברכת חברו (שומע כעונה), והסביר ר' זירא שהחידוש הוא שיוצא אך לא מזמנים יחד.
D. דיונים על המימרות: (מה: באמצע)
a. גופא – רב: אפשר לצרף אחד שיצא לשוק והוא באזור.
תנאים:
-
אביי – קרוב מספיק לשמוע ולענות.
-
מר זוטרא – דווקא 3, אך עשרה לא (לשם ה' אינו דרך ארץ).
(רב אשי – 3, וכל שכן 10 (שהרי האחד שנעלם פחות מורגש).
b. ראינו שגם בשניים, אחד יוצא בברכת חברו. אך אומר אביי (וברייתא) – מצווה לחלק.
¬
(מה: שליש תחתון)
ג. עוד דינים של זימון –
A. מתי חלק מפסיקים לשאר
רבא (ור' זירא) – אחד מפסיק לשניים (רש"י – דרך ארץ) אך שניים לא לאחד (אך יכולים לפנים משורת הדין כמו רב פפא ועוד אחד שהפסיקו לבנו).
B. כשאין אדם גדול מהשאר -
יהודה בר מרימר, מר בר ר' אשי ורב אחא מדפתי חשבו שלא מזמנים
אך אמר מרימר – בכל מקרה מזמנים.
C. מרימר – אין זימון למפרע (אחרי שכבר ברכו).
D. הגיע באמצע זימון -
שתי דעות, ולא פליגי –
"רבותי נברך" – (רב זביד) ברוך ומבורך.
"ברוך שאכלנו..." – (רב פפא) אמן.
[דיון באותו סגנון של "ולא פליגי, הא... והא... -
ברייתא 1 - אחרי כל ברכה וברכה לא יענה אמן.
ברייתא 2 – אחרי בונה ירושלים יענה (זה סיום הברכות מדאורייתא).
[אביי בקול ורב אשי בלחש].

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












