ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום כיפור
- ענינו של יום
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אולם, הבוחנים תפילה זו במבט הלכתי עומדים תמהים – לכאורה, זהו נוסח של התרת נדרים. בימים אחרים בשנה, לדוגמא – ערב ראש השנה, כשאנו מתירים את נדרינו, איננו יוצאים מגדרנו בשל כך. יותר מזה – מבחינה הלכתית קשה להסתמך על אמירת 'כל נדרי' כהתרת נדרים של ממש (וכבר דנו בכך הראשונים בנדרים). אם כן – מדוע נפתח היום הקדוש דווקא בתפילה זו?
זאת ועוד – לתפילה זו, מצרפים אנו אמירת פסוק – "ונסלח לכל עדת בני ישראל... כי לכל העם בשגגה". ושוב מתקשים אנו – האם יום הכיפורים מכפר רק על חטאים בשגגה, ומי אשר חטא במזיד יתייאש וישוב לביתו? חלילה. הס מלהעלות מחשבה זו!
ואם יבדוק המתקשה במקורו של הפסוק הנ"ל בתורה, תגדל תמיהתו בכפליים – הפסוק כלל לא מוזכר בתורה בענייני יום הכיפורים, כי אם בעניין פר העלם דבר של ציבור. להיפך – ביום כיפור נאמר במפורש שה' מכפר על כל עוונות בני ישראל, "ביום הזה יכפר עליכם מכל חטאותיכם...". אם כך – מדוע בחרו להביא פסוק שמצמצם לכאורה את כפרת יום הכיפורים?
דומה, שיש נקודה משותפת ל'כל נדרי' ולפסוק זה, העומדת ביסוד טהרת יום הכיפורים. יהודי חטא, קלקל, פגם. הכיצד ישוב בתשובה וימחל לו?
אלא, שאותו יהודי בא ואומר – אמת, חטאתי. אולם גם אם התרחקתי, תמיד נשארתי קשור לאלוקים. בתוך תוכי נשארה תמיד נקודה קדושה וטובה, המחוברת לה'. כעת, אני רוצה לקלף את קליפת החטא והרוע החיצונית, ולהישאר עם ה'אני' האמיתי שלי, הטוב העמוק והפנימי שלי.
זוהי האמירה של יום כיפור. הכהן הגדול נכנס בשליחות כל ישראל לקודש הקודשים. למקום שהוא לב העולם. בכך הוא מבטא את האמירה, שבאמת ליבנו תמיד נשאר קודש הקודשים, וכל החטאים חיצוניים ועתידים להתקלף.
אמירה זו מתבטאת ביסוד ההלכתי להתרת נדרים. אדם נדר בפיו, ונדרו חל. אולם בשביל שהנדר יחול צריך שני תנאים – דיבור, ומחשבה גמורה, כלומר - החלטה לנדור. הדרך היחידה להתיר את הנדר היא בכך שהחכם מוצא לו פתח וחרטה. האמירה היסודית בפתח היא, שאמנם האדם נדר בפיו, אך בליבו לא חשב והחליט עד הסוף, ולפיכך לא הייתה גמירות דעת, והנדר לא חל.
בדרך זו אנו אומרים – מבחינה חיצונית נדרת, אך בתוכך לא נדרת. זוהי אמירת היסוד של יום כיפור – בחוץ חטאנו, אך בפנים לא רצינו. זוהי גם האמירה של השוגג. השוגג והמזיד עשו את אותו מעשה, ההבדל ביניהם הוא במחשבת הלב. השוגג לא התכוון ולכן מעשיו פחות חמורים. ואכן, בנוסח של רב עמרם גאון הנהוג אצל יהודי איטליה, יש שורה המחברת את 'כל נדרי' לפסוק – 'ונסלח', ואומרת – אין כאן לא נדר... יש כאן מחילה וסליחה על כל עוונותינו, ככתוב "ונסלח לכל עדת"...
בכניסת יום כיפור, אנו מתירים את הנדרים – החטאים, ואומרים שכל החטאים כולל החטאים במזיד הם חטאים בשגגה. יהודי לא יכול להתכוון ולרצות להתרחק מאלוקיו.
כעת שבים אנו, עובדים, ממרקים, מקבלים לעתיד לבל נשוב עוד לכסלה, ובזכות זאת – מתכפרים עוונותינו, ונזכה כולנו לשנה טובה ומתוקה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.
אור התנ"ך מבוא לספר יהושע: ערכה של ארץ
השיעור עוסק במעבר ההנהגתי והרוחני מחומשי התורה אל ספר יהושע עם הכניסה לארץ ישראל. במהלכו נבחן השינוי ביחסי ה' ועם ישראל – מיחסי עבדים ובנים להדדיות של "איש ואישה" ושותפות מעשית במציאות.
