ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- שבת
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(יח: 10- עד יט: במשנה)
חלק א – מראית עין של אמירה לנכרי
א. לתת לכובס -
ב"ה – מותר (כי קצץ לו דמים), ב"ש – אסור.
בית ר"ג החמירו כב"ש, ולכן בכלי לבן נתנו 3 ימים לפני כי קשים לכיבוס.
סיפור על אביי.
ב. הוצאה וטלטול - במשנה ובברייתא:
ב"ש – לא יתן/ימכור/ילווה בצורה שיטלטל או יוציא בשבת עצמה, אלא שיגיע לביתו מבע"י.
ב"ה – ת"ק – כדי שיגיע לבית הראשון במקומו.
ב"ה – ר"ע – כדי שיצא מבית היהודי.
[אגב, מכירת חמץ
ב"ש – רק אם הנוכרי יגמור לפני הפסח, ב"ה – מותר למכור עד צמוד לפסח.]
ג. לתת בשבת עצמה -
תוס' – אם יודע שיצא – אסור (גם לב"ה),
אם שם לו אוכל בחצר, והניח שלא יצא, אם יצא – זה בסדר. (וכן בבע"ח, והחידוש בגוי שמותר אפילו שאינו אמור להאכילו).
ד. לא ישכיר לנכרי כלי בערב שבת, אלא בימים ד-ה.
רש"י – נראה שמשכיר לו לצורך שבת, (וכאילו אומר לו לעשות בשבת מלאכה).
תוס' – גם לב"ה, נראה כנוטל שכר שבת (אפילו ששכר שבת בהבלעה מותר, כן שזה ערב שבת נראה כשכר שבת ואסור).
רי"ף – מדין שביתת כלים.
ה. שליחת איגרת ע"י גוי (נראה כאילו אמר לו להוליך בשבת)
בימים ד-ה מותר, כי לא נראה כך (ברייתא א),
בערב שבת – (ברייתא א ובעיקר ב)
לב"ש בכל מקרה אסור, אא"כ יכול להגיע ליעד לפני שבת.
לב"ה -
אם קצץ דמים – מותר (אם יוצא מהבית לפני שבת),
אם לא קצץ, אז מספיק שיספיק לבית הראשון (כי יחשבו שזה היעד)– סיפא.
(אך אם הוא לא קבוע שם – אסור בכ"מ (כי השליח ימשיך לחפשו בשבת) – רישא).
(יט. באמצע)
ו. הפלגה בספינה 3 ימים לפני שבת
[הבעיה (ב"ה אורח חיים רמח) - רמב"ן – שהגוי עושה בשבילו חילול שבת,
עוד: ר"ח – יציאה מתחום שבת (במים רדודים פחות מ10 טפחים), רי"ף – כי אינו עונג שבת, תוס' – חלק מאיסור שחייה, בעה"מ – שמא יצטרך לחלל שבת אם יהיה פיקוח נפש. ההכנה לשבת מתחילה שלושה ימים לפני.
לרשות – אסור,
למצווה – מותר,
ת"ק - פוסק עמו שיעצור בשבת גם אם ברור שלא יעצור (שפת אמת – עניין סמלי).
רשב"ג – לא צריך לפסוק שיעצור.
[אגב, לא צרים על עיר,
[הבעיה – רי"ף – עונג שבת, בעה"מ – יאלצו לחלל שבת,
ואם התחילו לא מפסיקים "עד רידתה" (שפ"א – אפילו שאין סכנת חיים)].
(יט. 6-)
חלק ב – המשכת הוצאת המשקין מערב שבת לשבת
א. במשנה – גם לב"ש מותר לשים הקורות על הזיתים,
כי גם אם יעשה בשבת עצמה – לא חייב,
כי כבר התחיל לטחון לפני כך, ועכשיו רק מוציא השאריות, והשאריות ממילא היו יוצאות מעצמן.
כמי זה?
- רי"ס בר"ח – ר' ישמעאל במשנה בעדויות:
טחן ענבי בוסר ורוצה להניח עליהם משהו כבד בערב שבת שיצא הנוזל בשבת:
רי"ש – מותר,
ר"ע – אסור.
דחייה: רי"ח העמיד את המחלוקת בנידוחו היטב, ורק מחוסרים שחיקה, ואילו אצלנו לא רוסקו כל כך.
- ר"א – ר"א במשנה (קמג:) -
ריסק חלות דבש לפני שבת, האם הדבש שזב בשבת מותר?
ת"ק – אסור, שמא יסחוט בשבת,
ר"א – מותר, כי גם אם יסחוט זה לא דאורייתא.
דחייה - כאן זה אוכל מאוכל ולכן אינו דאורייתא.
תשובה – יש ברייתא נוספת של רב הושעיא מנהרדעא ששם ר"א (ור"ש) התירו כנ"ל גם בזיתים וענבים.
(יט: באמצע)
אגב הזכרת השמן שזב:
חלק ג - מחלוקת רב ושמואל במוקצה
בדברים שיש להם שימוש בשבת, אבל ייעדו אותם לשימוש אחר שאינו לשבת, האם הם מוקצה:
ר"י, רב – מוקצה,
ר"ש, שמואל – לא מוקצה.
המקרים:
שמן של בבדין – שאריות השמן בבית הבד,
מחצלות של בבדין – שמכסים איתם את הזיתים,
עז לחלבה, ורחל לגיזתה ותרנגולת לביצתה, ותורי דרידיא, ותמרי דעיסקא.

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












