ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- שבת
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(כז: במשנה – כח: במשנה)
א. משנה – כל היוצא מן העץ אין מדליקים בו (פתילה)[1], כי האש אינה דולקת יפה, חוץ מפשתן.
ב. טומאת אוהל –
באוהל קבע – האוהל עצמו לא נטמא מהמת שבתוכו.
באוהל ארעי – גם האוהל עצמו נטמא, בתנאי שעשוי מחומר שמוגדר כאוהל. את ההגדרה לומדים מהקש לאוהל מועד ("ויפרוש את האוהל על המשכן").
במשכן היו – 10 יריעות שש (פשתן), 11 יריעות עיזים, עורות אלים מאודמים ועורות תחשים. ולכן:
לא טמא:
- קרשים
קשה – הרי האהל עשוי גם מקרשים? תשובה – "ועשית קרשים למשכן".
טמאים:
- פשתן (יריעות שש).
(אך לא צריך שזור וכפול שש, כי יש ריבוי בפרשיית טומאת אהל - "אהל" "אהל").
- עורות של בהמה טהורה (עורות אילים).
לגמרא ברור שזה מטמא, כי ר"א מתלבט לגבי בהמה טמאה, משמע שבטהורה כן.
קשה – "ועשית מכסה לאהל" (כמו בקרשים)
תשובה – יש הקש בין הכיסויים השונים "ונשאו את יריעות המשכן ואת אוהל מועד, מכסהו ומכסה התחש אשר עליו".
- בהמשך הגמרא - נוצות עיזים (יריעות עיזים).
מחלוקת - עורות בהמה טמאה.
- לימוד מהתחש – תלוי האם היה בהמה טמאה:
a. ר"א מתלבט בזה (לפי רב אדא ב"א),
b. רב יוסף – ודאי שהיה בהמה טהורה,
שהרי בברייתא – "לא הוכשרו למלאכת שמיים אלא עור בהמה טהורה בלבד" – וזה מה שבא ללמד!
[c. ר' אבא – ודאי שהיה טמא,
שהרי ר' נחמיה אמר בברייתא שהיה מנומר כמו "תלא אילן" (ממשפחת החתולים). דחייה – הכוונה שהוא כמותו רק לעניין גיוון הצבעים. ]
- רבא – נטמא,
נלמד בהצד השווה מזה שבנגעים ובשרץ לא חילקנו בין עור בהמה טמאה לטהורה.
בטומאת נגעים לומד מ "והַבֶּגֶד, כִּי-יִהְיֶה בוֹ נֶגַע צָרָעַת, בְּבֶגֶד צֶמר... אוֹ בְעוֹר"
פירכא – נטמא כבר בחוטים (שתי וערב),
בשרץ לומד מ"וְכֹל אֲשֶׁר יִפֹּל עָלָיו מֵהֶם בְּמֹתָם יִטְמָא, מִכָּל כְּלִי עֵץ אוֹ בֶגֶד או עוֹר אוֹ שָׂק"
פירכא – מטמא בכעדשה.
דחייה – שניהם נטמא בפחות מכזית (שרץ – עדשה, צרעת – גריס, מת – כזית).
- רבא מברניש – נטמא,
קל וחומר מנוצת עיזים.
נוצת עיזים לא נטמאת בנגעים (לרוב הדעות בדף כו זה רק בצמר ופשתים ועור),
עור – כן, קל וחומר שייטמא כאוהל המת.
(כח: 4+)
ג. נספחים
A. "לא הוכשרו למלאכת שמיים אלא עור בהמה טהורה בלבד",
לרב יוסף כאמור בא ללמד שהתחש היה מבהמה טמאה, ובהמה טמאה לא נטמא באוהל.
לפי המטמאים, מה בא ללמד? שרצועות התפילין מבהמה טהורה (כל שאר חלקי התפילין שבאים מבהמה טהורה כבר נלמד מהלכה למשה מסיני.
(כח: שליש)
B. תחש
ר"מ – בריה בפני עצמה, או חיה או בהמה, עם קרן אחת במצחו.
מכאן ניתן לפשוט שהיה טהור (אך לא האם הוא בהמה או חיה):
וכיון שגם אדם הראשון הקריב שור (בהמה) עם קרן אחת (דרשת רב יהודה "מקרן"),
וגם יש חיה טהורה בשם קרש עם קרן אחת.
[1] נשים לב שבדפים האחרונים ראינו: כל היוצא מן העץ: 1. אין מדליקים בו (שרף עצי הקטף). 2 אינו מקבל טומאה חוץ מפשתן. ועכשיו – 3. אין מדליקים בו (כפתילה). 4. אינו מקבל טומאת אוהלים, חוץ מפשתן.

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












