ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
הטור (סימן ז בשם רבינו ירוחם מישרים א, א) מביא ב' דעות לגבי גיל הדיין, יש דעות שלומדים מגמרא זו שהגיל המינימלי לדיין הוא גיל שמונה עשרה. ויש סוברים כירושלמי (סנהדרין ד, ז) שדיין כשר לדון מגיל שלוש עשרה, אך בניגוד לדינים אחרים שבשבילם צריך גם שיביא ב' שערות, כאן כשר מגיל שלוש עשרה גם אם לא הביא ב' שערות. (לעומת זאת בברכי יוסף הביא תשובת רשב"א (ו, קעט) שאין זו כוונת הירושלמי, וגם אם כן הירושלמי לא פסק כדעה זו)
ב"ח (ז, ג) מבאר שהסברא שלעניין זה גיל המינימום הוא גיל שמונה עשרה, ולא כמו בשאר הדברים שגיל המינימום הוא שלוש עשרה, היא שגיל זה הוא רביע שנותיו של אדם (לפי 'ימי שנותינו' שבעים שנה) ובהם שכלו של האדם "שלם לירד לעומקו של הדין", והוא מבאר שלכן גם קבעו במשנה גיל זה כראוי לחופה, לכן לדון הדין שונה. ואילו ערוך השולחן (ג) כותב שפשוט גם לדעה זו, שמדין תורה אם הביא ב' שערות כשר, ורק ראוי להחמיר שלא ידון, ולכן אין ספק שלשיטה זו אם דן פחות מגיל י"ח דינו דין. אחרים כתבו (דברי יציב קצח) שאין להוכיח מהגמרא הנ"ל ממה שהחזיר את הכסף בדינים שדן עד גיל י"ח, כי רש"י מפרש שם שהסיבה שהחזיר היא שמא טעה, ולא כי היה פסול לדון.
לעומת זאת שיטת הירושלמי שבן י"ג כשר להיות דיין, למרות שלא הביא ב' שערות תמוהה, שהרי אין שום עניין בתורה, שצריך אדם שיהיה בן י"ג וגדול, ולא צריך שיביא שתי שערות. מה שצריך שהאדם יהיה בן י"ג הוא רק כדי שהשערות לא יהיו שומא (שערות שלא מראות על בגרות), ואיך יתכן שיכול לדון גם כשאינו גדול, וברור שלא הביא שתי שערות? ב"ח (ז, ג) מבאר שלירושלמי מדאוריתא קטן כשר לדון. וראייה לכך היא גם מהרמב"ם שלא כתב בשום מקום מאיזה גיל אדם כשר לדון, ורק כתב בהלכות עדות (ט, ז) שקטן פסול להעיד, ונראה מדבריו שבדיינות אין הגבלה על הגיל, אלא כל אדם, גם קטן שיודע לדון דין אמת יכול לדון, אלא שכדי למנוע בזיון הציבור קבעו גיל שלוש עשרה, אבל אין זה מחייב שיהיה גדול. תומים (ד) כותב שאין כוונת ירושלמי לומר שבן י"ג שידוע שלא הביא ב' שערות כשר לדון, אלא מדובר כשלא בדקו אם הביא ב' שערות, ובאופן שצריך את הדיין הזה רק מדרבנן, כי יש איתו שניים אחרים, ומדאורייתא אחד כשר, ולכן קיימא לן שבעניינים דרבנן לא צריך לבדוק אם יש ב' שערות. ועוד כותב תומים (ג) שמה שיאשיהו דן בגיל שמונה למרות שהיה קטן, זה כמו שכתב תוס' (סנהדרין סט ע"א) שבדורות הראשונים גיל הגדלות היה מוקדם יותר. אמנם לפי דברי ב"ח אין קושיה כלל ממה שיאשיהו דן בגיל שמונה, שהרי מדאורייתא דיין כשר גם פחות מגיל י"ג, ורק מדרבנן הצריכו שיהיה בן י"ג.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
