ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מסילת ישרים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' שריה נחום בן אברהם שלמה ז"ל
וְאִם תֹּאמַר, אִם כֵּן מִדַּת הָרַחֲמִים לְמַה הִיא עוֹמֶדֶת, כֵּיוָן שֶׁעַל כָּל פָּנִים צָרִיךְ לְדַקְדֵּק בַּדִּין עַל כָּל דָּבָר? הַתְּשׁוּבָה, וַדַּאי מִדַּת הָרַחֲמִים הִיא קִיּוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם, שֶׁלֹּא הָיָה עוֹמֵד זוּלָתוֹ כְּלָל, וְאַף עַל פִּי כֵן אֵין מִדַּת הַדִּין לוֹקָה, וְזֶה — כִּי לְפִי שׁוּרַת הַדִּין מַמָּשׁ הָיָה רָאוּי שֶׁהַחוֹטֵא יֵעָנֵשׁ מִיָּד תֵּכֶף לְחֶטְאוֹ בְּלִי הַמְתָּנָה כְּלָל, וְגַם שֶׁהָעֹנֶשׁ עַצְמוֹ יִהְיֶה בַּחֲרוֹן אַף כָּרָאוּי לְמִי שֶׁמַּמְרֶה פִּי הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וְשֶׁלֹּא יִהְיֶה תִּקּוּן לַחֵטְא כְּלָל, כִּי הִנֵּה בֶּאֱמֶת אֵיךְ יְתַקֵּן הָאָדָם אֶת אֲשֶׁר עִוֵּת וְהַחֵטְא כְּבָר נַעֲשָׂה? הֲרֵי שֶׁרָצַח הָאָדָם אֶת חֲבֵרוֹ, הֲרֵי שֶׁנָּאַף, אֵיךְ יוּכַל לְתַקֵּן הַדָּבָר הַזֶּה? הֲיוּכַל לְהָסִיר הַמַּעֲשֶׂה הֶעָשׂוּי מִן הַמְּצִיאוּת? אָמְנָם, מִדַּת הָרַחֲמִים הִיא הַנּוֹתֶנֶת הֵפֶךְ הַשְּׁלֹשָׁה דְבָרִים שֶׁזָּכַרְנוּ, דְּהַיְנוּ, שֶׁיֻּתַּן זְמַן לַחוֹטֵא וְלֹא יִכָּחֵד מִן הָאָרֶץ מִיָּד כְּשֶׁחָטָא, וְשֶׁהָעֹנֶשׁ עַצְמוֹ לֹא יִהְיֶה עַד לְכַלֵּה, וְשֶׁהַתְּשׁוּבָה תִּנָּתֵן לַחוֹטְאִים בְּחֶסֶד גָּמוּר, שֶׁתֵּחָשֵׁב עֲקִירַת הָרָצוֹן כַּעֲקִירַת הַמַּעֲשֶׂה, דְּהַיְנוּ, שֶׁבִּהְיוֹת הַשָּׁב מַכִּיר אֶת חֶטְאוֹ וּמוֹדֶה בּוֹ, וּמִתְבּוֹנֵן עַל רָעָתוֹ וְשָׁב וּמִתְחָרֵט עָלָיו חֲרָטָה גְמוּרָה דְּמֵעִקָּרָא כַּחֲרָטַת הַנֵּדֶר מַמָּשׁ, שֶׁהוּא מִתְנַחֵם לְגַמְרֵי וְהָיָה חָפֵץ וּמִשְׁתּוֹקֵק שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא נַעֲשָׂה הַדָּבָר הַהוּא וּמִצְטַעֵר בְּלִבּוֹ צַעַר חָזָק עַל שֶׁכְּבָר נַעֲשָׂה הַדָּבָר, וְעוֹזֵב אוֹתוֹ לְהַבָּא וּבוֹרֵחַ מִמֶּנּוּ, הִנֵּה עֲקִירַת הַדָּבָר מֵרְצוֹנוֹ יֵחָשֵׁב לוֹ כַּעֲקִירַת הַנֵּדֶר וּמִתְכַּפֵּר לוֹ. וְהוּא מַה שֶּׁאָמַר הַכָּתוּב (ישעיה ו, ז), "וְסָר עֲוֹנֶךָ וְחַטָּאתְךָ תְּכֻפָּר", שֶׁהֶעָוֹן סָר מַמָּשׁ מֵהַמְּצִיאוּת וְנֶעֱקָר בְּמַה שֶּׁעַכְשָׁו מִצְטַעֵר וּמִתְנַחֵם עַל מַה שֶּׁהָיָה לְמַפְרֵעַ. וְזֶה חֶסֶד וַדַּאי שֶׁאֵינָהּ מִשּׁוּרַת הַדִּין, אַךְ עַל כָּל פָּנִים הִנֵּה הוּא חֶסֶד שֶׁאֵינוֹ מַכְחִישׁ הַדִּין לְגַמְרֵי, שֶׁהֲרֵי יֵשׁ צַד לִתְלוֹת בּוֹ, שֶׁתַּחַת הָרָצוֹן שֶׁנִּתְרַצָּה בַּחֵטְא וְהַהֲנָאָה שֶׁנֶּהֱנָה מִמֶּנּוּ בָּא עַתָּה הַנֶּחָמָה וְהַצַּעַר, וְכֵן אֲרִיכוּת הַזְּמַן אֵינֶנּוּ וִתָּרוֹן עַל הַחֵטְא, אֶלָּא סַבְלָנוּת קְצָת לִפְתֹּחַ לוֹ פֶּתַח תִּקּוּן, וְכֵן כָּל שְׁאָר דַּרְכֵי חֶסֶד, כְּעִנְיַן (סנהדרין קד, א), "בְּרָא מְזַכֶּה אַבָּא", אוֹ, "מִקְצָת נֶפֶשׁ כְּכָל הַנֶּפֶשׁ" (קהלת רבה ז, כז), הַמֻּזְכָּרִים בְּדִבְרֵי הַחֲכָמִים, דַּרְכֵי חֶסֶד הֵם לְקַבֵּל אֶת הַמּוּעָט כַּמְרֻבֶּה, אַךְ לֹא מִתְנַגְּדִים וּמַכְחִישִׁים מַמָּשׁ מִדַּת הַדִּין, כִּי כְּבָר יֵשׁ בָּהֶם טַעַם הָגוּן לְהַחְשִׁיב אוֹתָם. אַךְ שֶׁיִּוָּתְרוּ עֲבֵרוֹת בְּלֹא כְלוּם אוֹ שֶׁלֹּא יֻשְׁגַּח עֲלֵיהֶם, זֶה הָיָה נֶגֶד הַדִּין לְגַמְרֵי, כִּי כְבָר לֹא הָיָה מִשְׁפָּט וָדִין אֲמִתִּי בַּדְּבָרִים, עַל כֵּן זֶה אִי אֶפְשָׁר לִמָּצֵא כְּלָל. וְאִם אֶחָד מִן הַדְּרָכִים שֶׁזָּכַרְנוּ לֹא יִמָּצֵא לַחוֹטֵא לִמָּלֵט, וַדַּאי שֶׁמִּדַּת הַדִּין לֹא תָּשׁוּב רֵיקָם, וְכֵן אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה סז, ד), "מַאֲרִיךְ אַפֵּיהּ וְגָבִי דִּילֵיהּ". נִמְצָא שֶׁאֵין לָאָדָם הָרוֹצֶה לִפְקֹחַ עֵינָיו פִּתּוּי שֶׁיוּכַל לְהִתְפַּתּוֹת בּוֹ לְבִלְתִּי הִזָּהֵר בְּמַעֲשָׂיו תַּכְלִית הַזְּהִירוּת וְדַקְדֵּק בָּם תַּכְלִית הַדִּקְדּוּק.
הֵן כָּל אֵלֶּה הַשְׁקָפוֹת שֶׁיַּשְׁקִיף עֲלֵיהֶן הָאָדָם וְיִקְנֶה בָּם מִדַּת הַזְּהִירוּת וַדַּאי אִם בַּעַל נֶפֶשׁ הוּא.
___________________________
ביאורים
המפגש עם עומק דקדוק הדין, וההקפדה על קלות וחמורות יכולות להביא אותנו ליאוש עמוק. אנו מכירים את חטאינו, ויודעים עד כמה רחוקים אנו משלמותם של האבות הקדושים. אם עליהם הייתה הקפדה כזו, עלינו על אחת כמה וכמה...
הקב"ה לא ברא את האדם כדי שירד לבאר שחת חס ושלום. האדם נברא כדי שירומם את נפשו ומתוך זה העולם כולו יתרומם ויהיה טוב יותר. לכן שיתף הקב"ה את מידת הרחמים בהנהגת העולם, שמשמעותה היא שה' מוכן להמתין בסבלנות עד שהאדם ישוב בתשובה. ויותר מכך – ה' נותן חיים לעולם בכל רגע ורגע. אילו היה בורא עולם מפסיק לרגע לתת לנו חיים, לא היינו קיימים. מידת הרחמים גדולה כל כך שאפילו בזמן שאדם מורד באדוניו ומוסיף רוע ושפלות בעולם הקב"ה ממשיך לתת לו חיים ומקיים את האדם, כיון שהקב"ה מחכה שהוא יתקן את מעשיו וישוב בתשובה.
התשובה היא חידוש, הנהגה שלא כדרך הטבע. לתשובה יש יכולת לבטל כליל את השפעתו השלילית של החטא. לעוקרו מראשיתו כאילו כלל לא נעשה. כיצד פועלת התשובה? לפני התשובה החטא היה דבוק באדםוחלק מאישיותו. רצונותיו היו נמוכים ושפלים. כשאדם שב בתשובה הוא מרומם את רצונו ואישיותו כבר אינה רדופה אחרי החטא. רצונו גבוה יותר, החטא כבר לא שייך לאשיותו – הוא אדם אחר וההנהגה האלוקית עמו תהיה שונה.
בכל מצב שאדם נמצא, אין טעם להגיע ליאוש. היאוש עוצר אותי במקום, לכן הוא החטא הגדול ביותר, חוסר אמונה בכוחות שה' נתן בי. גם אני יכול לשוב בתשובה ולתקן את חטאיי! גם אני יכול להיות 'צדיק'!
הרחבות
1. האם העבירה באמת נמחקת?
שֶׁהֶעָוֹן סָר מַמָּשׁ מֵהַמְּצִיאוּת . הרמח"ל נוקט שלושה דברים להם מועילה מידת הרחמים. המעלה השלישית היא שהעוון נמחק לגמרי, כאילו לא נעשה כלל. הרב דסלר (מכתב מאליהו חלק ד' עמ' 83) אומר לעומת זאת ש"בשעתה הרי עבירה היתה והעבר לא נמחק מן המציאות" והתשובה מועילה לעקור את החטא לגמרי רק בעולם הבא. הרמח"ל לכאורה חולק על הבנה זו, וכן ר' יוסף אלבו (ספר העיקרים מאמר רביעי כז) אומר שהתשובה שעושה האדם "תשים העבירה כאילו לא נעשית בפועל וכאילו הוא דבר שנעשה בטעות ובבלי דעת". העיקרון שמכריח 'בעל העיקרים' הוא שאם אדם מתחרט ושב בו ממעשיו – נמדד לפי המצב שלו כעת, ועכשיו לא היה עושה את אותו המעשה, אם כן גם בעבר הוא עשה את אותו מעשה כמו מתוך אונס ולא מתוך רצון. על מעשה שעשה האדם מתוך אונס אי אפשר לשפוט אותו. (עיין עוד ב'אורות התשובה' טז א*)
2. ייסורים מכפרים
מִקְצָת נֶפֶשׁ כְּכָל הַנֶּפֶשׁ. "אדם נכשל בעברה והוא חייב עליה מיתה לשמים- במה נתכפר לו? מת שורו, אבדה תרנגולו וכו' מקצת הנפש ככל הנפש" (קהלת רבה פרשה ז אות כז). חז"ל מלמדים אותנו כי ייסורים הבאים על האדם הם חסד מהקב"ה, ומכפרים לאדם על מעשיו.
שאלות לדיון
איך יתכן שמעשה שעשיתי בעבר ישתנה על ידי שינוי הרצון שלי בהווה?
מהי משמעות מידת החסד של "מקצת הנפש ככל הנפש"?
הלימוד מוקדש לעילוי נשמת ר' שריה נחום בן אברהם שלמה ז"ל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
