ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- הלכות יסודי התורה
טז1 וּדְבָרִים הָאֵלּוּ כֻּלָּן דִּבְרֵי שֶׁקֶר וְכָזָב הֵן, וְהֵן שֶׁהִטְעוּ בָּהֶן עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה הַקַּדְמוֹנִים לְגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת כְּדֵי שֶׁיִּנָּהוּ* אַחֲרֵיהֶן, וְאֵין רָאוּי לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם חֲכָמִים מְחֻכָּמִים, לְהִמָּשֵׁךְ בַּהֲבָלִים הָאֵלּוּ, וְלֹא לְהַעֲלוֹת עַל הַלֵּב שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן תְּעָלָה,* שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי לֹא נַחַשׁ בְּיַעֲקֹב וְלֹא קֶסֶם בְּיִשְׂרָאֵל" (במדבר כג,כג), וְנֶאֱמַר: "כִּי הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אַתָּה יוֹרֵשׁ אוֹתָם אֶל מְעֹנְנִים וְאֶל קֹסְמִים יִשְׁמָעוּ, וְאַתָּה לֹא כֵן נָתַן לְךָ יי אֱלֹהֶיךָ" (דברים יח,יד).
טז2 כָּל הַמַּאֲמִין בִּדְבָרִים אֵלּוּ וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן, וּמְחַשֵּׁב בְּלִבּוֹ שֶׁהֵן אֱמֶת וְדִבְרֵי חָכְמָה אֲבָל הַתּוֹרָה אָסְרָה אוֹתָן – אֵינוֹ אֶלָּא מִן הַסְּכָלִים וּמֵחֲסֵרֵי הַדַּעַת, וּבִכְלַל הַנָּשִׁים וְהַקְּטַנִּים שֶׁאֵין דַּעְתָּן שְׁלֵמָה. אֲבָל בַּעֲלֵי הַחָכְמָה וּתְמִימֵי הַדַּעַת* יֵדְעוּ בִּרְאָיוֹת בְּרוּרוֹת שֶׁכָּל אֵלּוּ הַדְּבָרִים שֶׁאָסְרָה תּוֹרָה* אֵינָם דִּבְרֵי חָכְמָה אֶלָּא תֹּהוּ וָהֶבֶל שֶׁנִּמְשְׁכוּ בָּהֶן חֲסֵרֵי הַדַּעַת וְנָטְשׁוּ כָּל דַּרְכֵי הָאֱמֶת בִּגְלָלָן. וּמִפְּנֵי זֶה אָמְרָה תּוֹרָה כְּשֶׁהִזְהִירָה עַל כָּל אֵלּוּ הַהֲבָלִים: "תָּמִים תִּהְיֶה עִם יי אֱלֹהֶיךָ" (שם יח,יג).
___________________________________
שֶׁיִּנָּהוּ – שילכו אחריהם כעיוורים. תְּעָלָה – תועלת. תְּמִימֵי הַדַּעַת – שלמי הדעת. שֶׁאָסְרָה תּוֹרָה – התורה אסרה את הדברים האלה מכמה סיבות: 1) הם דברים של שקר, והזהירה התורה עליהם והרחיקה מהם כמו שהזהירה על השקר (פה"מ ע"ז ד,ז), "כי אין רצוי לפני הקב"ה כי אם האמת, ואין מכעיסו כי אם השווא... כי התורות הם אמת צרופה, אם הובנו כראוי" (מו"נ ב,מז); 2) הם גורמים לעזיבת דרכי האמת, "וההפסד הנגרם ע"י כך עצום מאוד, לפי שהדברים הנמנעים לחלוטין נעשים אפשריים בעיני הסכלים" (סה"מ ל"ת ל"ב); 3) הם חלק משיטת עבודה זרה ועלולים להביא את האדם לעבוד עבודה זרה (ראה מו"נ ג,לז; פה"מ בע"ז שם; וראה איגרת רבנו לחכמי מונטשפלייר, איגרות הרמב"ם, מהד' הר"י שילת, עמ' תעח–תצ); 4) הם חלק מן האיסור ללכת בחוקות הגויים.
הלכות יסודי התורה (79)
בשביל הנשמה
65 - הלכות עבודה זרה וחקות הגויים פרק י"א הלכות י"ג-ט"ו
66 - הלכות עבודה זרה וחקות הגויים פרק י"א הלכה ט"ז
67 - הלכות ממרים פרק א' הלכות א'-ב'
טען עוד
ביאורים
בסיכומן של כל איסורי הכשפים והניחושים למיניהם, מבהיר הרמב"ם את שיטתו באופן חד משמעי שבכל האיסורים שלמדנו עליהם אין שמץ של אמת, וכל מי שמנסה לעשותם מתעסק בדברי הבל שאין בהם שום תועלת.
הרמב"ם מסביר שלמעשה זו גם הסיבה והטעם לאיסור. אין כוונת התורה למנוע מהאדם לעשות פעולות מועילות רק מפני שבפעולות אלו אין קשר לדרכי התורה. התורה לא אסרה למשל, ללכת לרופאים שאת רפואתם למדו באקדמיה ולא בבית המדרש. אם היתה תועלת בדרישה אל המתים, והיתה יכולת ליצור קשר עימם, או להכריע על פי עונות מה ראוי וכדאי לעשות ומתי - התורה לא היתה אוסרת על כך. הסיבה שכל אלו אסורים היא מכיוון שלמעשה כולם חסרי תועלת ומשוללי הגיון, ורצון התורה שהאדם ישתמש בשכלו לתועלת ובניין העולם. המציאות מוכיחה שמי שנוטה אחר דברים אלו לרוב מאבד את שיקול הדעת הצלול, ונמשך אחרי מיסטיקה חסרת תוכן.
לא ראוי לאדם מישראל, אשר מעצם היותו יהודי כוחו השכלי גדול וביכולתו להגיע לחכמה מרובה על ידי עסק התורה, שיתעסק בהבלים אלו. זו כוונת התורה בציוויה: "תמים תהיה עם ה' אלהיך", וכפי שכבר ראינו שלדברי הרמב"ם משמעות תמימות זו היא שלמות השכל ותמימות הדעת.
יש להעיר בשולי הדברים שהרמב"ם כלל בקבוצת 'אלו שאין דעתן שלמה' את הנשים, מכיוון שמדובר על תקופה שניתן היה, כהכללה, לאפיין את הנשים ברדידות שכלית. התורה וחז"ל באים לרומם אותן מבחינה רוחנית, ואוסרת עליהם שימוש בכשפים וכדומה. אם-כן, המגמה של מאות השנים האחרונות, עם התחזקות החכמה וההשכלה אצל נשים, תואמת את רצון התורה, ויש בה מימוש של הדרכתה, ובלבד שנעשית באופן הנכון והמתאים.
הרחבות
תמימות עם ה'
"תָּמִים תִּהְיֶה עִם יי אֱלֹהֶיךָ". הרמב"ם מסביר את האיסור ללכת אחר הקוסמים ודרכיהם בכך שישראל הם חכמים, ונצטוו לילך אחר שכלם ולא אחר ההבלים. לדבריו, זהו הציווי "תמים (שלם בשכל) תהיה עם ה' אלהיך" כי אין בדברים הללו שום תוכן. כמו כן כתב הרמב"ם באגרת לחכמי מרשיליא על ההולכים אחר חכמת האסטרולוגיה (חכמת החיזוי בכוכבים) כדעת אחד מן החכמים: "אין ראוי לאדם להניח דברים של דעת שכבר נתאמתו הראיות בהם, וינעור (ינער) כפיו מהם ויתלה בדברי יחיד מן החכמים עליו השלום שאפשר שנתעלם ממנו דבר באותה שעה... ולעולם אל ישליך האדם דעתו אחריו כי העיניים הם לפנים ולא לאחור " [אגרות הרמב"ם ב' עמ' כו].
הרשב"א , מאידך, סובר שהכוכבים אינם הבל ויש להם השפעה אמתית, אלא שלמעשה, התורה אסרה לשאול במעוננים היודעים את עתיהם. לדעתו, בדיעבד, במקרה שהאדם יודע מה עתיד להיות על פי דברי המעוננים הוא יכול להתנהג בהתאם לאמור שהרי יש אמת בדבר ואין בכך הפרה של הציווי "תמים תהיה" [שו"ת הרשב"א רפג]. הרמב"ן מסביר את הציווי "תמים תהיה" באופן אחר: "שנייחד לבבנו אליו (הקב"ה) לבדו ונאמין שהוא לבדו עושה כל והוא היודע אמתת כל עתיד וממנו לבדו נדרוש העתידות לנביאיו... ולא נדרוש מהוברי שמים (אסטרולוגים) ולא נבטח שיבואו דבריהם על כל פנים (בוודאות), אבל אם נשמע דבר מהם נאמר 'הכל בידי שמים' כי הוא אלוהי האלוהים עליון על הכל משנה מערכות הכוכבים והמזלות כרצונו" [דברים יח, יג]. האיסור הוא רק לשאול בקוסמים למיניהם מפני שבכך עוזב האדם את תמימותו וביטחונו בה'. וכן דעת רש"י בפירושו לציווי זה ואלו דבריו: "ולא תחקור אחרי העתידות אלא כל מה שיבוא עליך קבל בתמימות".
לעילוי נשמת מו"ר הרב צבי יהודה בן מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל
טקסט, כותרות משנה וביאורי מילים: באדיבות מהדורת 'מקבילי' של "מפעל משנה תורה" שנכתבה על ידי תלמידי חכמים, מכונים וישיבות [הוספות בהוצאתנו סומנו בסוגריים מרובעים] www.mishnetorah.com / 077-4167003
ייחודו של הביאור הוא ב נאמנות למקור של הרמב"ם עצמו ברחבי ספריו ( רמב"ם על פי הרמב"ם (. מתוך כך ניתן לעמוד על שיטתו של הרמב"ם, המעוררת את ההשראה למימושה של התורה השלמה כפי שחזה והתכוון רבנו הרמב"ם .
כותבי מפעל משנה תורה: הרבנים יוחאי מקבילי, יחיאל קארה, הלל גרשוני, דביר טל, עמנואל מזרחי, שמואל אריאל, מכון משפטי ארץ.
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
למה משווים את העצים לצדיקים?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
הלכות קבלת שבת מוקדמת
ריסוק קרח בשבת- סוחט או מוליד?
איך ללמוד גמרא?
איך ללמוד אמונה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
