ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- הלכות יסודי התורה
טז1 וּדְבָרִים הָאֵלּוּ כֻּלָּן דִּבְרֵי שֶׁקֶר וְכָזָב הֵן, וְהֵן שֶׁהִטְעוּ בָּהֶן עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה הַקַּדְמוֹנִים לְגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת כְּדֵי שֶׁיִּנָּהוּ* אַחֲרֵיהֶן, וְאֵין רָאוּי לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם חֲכָמִים מְחֻכָּמִים, לְהִמָּשֵׁךְ בַּהֲבָלִים הָאֵלּוּ, וְלֹא לְהַעֲלוֹת עַל הַלֵּב שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן תְּעָלָה,* שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי לֹא נַחַשׁ בְּיַעֲקֹב וְלֹא קֶסֶם בְּיִשְׂרָאֵל" (במדבר כג,כג), וְנֶאֱמַר: "כִּי הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אַתָּה יוֹרֵשׁ אוֹתָם אֶל מְעֹנְנִים וְאֶל קֹסְמִים יִשְׁמָעוּ, וְאַתָּה לֹא כֵן נָתַן לְךָ יי אֱלֹהֶיךָ" (דברים יח,יד).
טז2 כָּל הַמַּאֲמִין בִּדְבָרִים אֵלּוּ וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן, וּמְחַשֵּׁב בְּלִבּוֹ שֶׁהֵן אֱמֶת וְדִבְרֵי חָכְמָה אֲבָל הַתּוֹרָה אָסְרָה אוֹתָן – אֵינוֹ אֶלָּא מִן הַסְּכָלִים וּמֵחֲסֵרֵי הַדַּעַת, וּבִכְלַל הַנָּשִׁים וְהַקְּטַנִּים שֶׁאֵין דַּעְתָּן שְׁלֵמָה. אֲבָל בַּעֲלֵי הַחָכְמָה וּתְמִימֵי הַדַּעַת* יֵדְעוּ בִּרְאָיוֹת בְּרוּרוֹת שֶׁכָּל אֵלּוּ הַדְּבָרִים שֶׁאָסְרָה תּוֹרָה* אֵינָם דִּבְרֵי חָכְמָה אֶלָּא תֹּהוּ וָהֶבֶל שֶׁנִּמְשְׁכוּ בָּהֶן חֲסֵרֵי הַדַּעַת וְנָטְשׁוּ כָּל דַּרְכֵי הָאֱמֶת בִּגְלָלָן. וּמִפְּנֵי זֶה אָמְרָה תּוֹרָה כְּשֶׁהִזְהִירָה עַל כָּל אֵלּוּ הַהֲבָלִים: "תָּמִים תִּהְיֶה עִם יי אֱלֹהֶיךָ" (שם יח,יג).
___________________________________
שֶׁיִּנָּהוּ – שילכו אחריהם כעיוורים. תְּעָלָה – תועלת. תְּמִימֵי הַדַּעַת – שלמי הדעת. שֶׁאָסְרָה תּוֹרָה – התורה אסרה את הדברים האלה מכמה סיבות: 1) הם דברים של שקר, והזהירה התורה עליהם והרחיקה מהם כמו שהזהירה על השקר (פה"מ ע"ז ד,ז), "כי אין רצוי לפני הקב"ה כי אם האמת, ואין מכעיסו כי אם השווא... כי התורות הם אמת צרופה, אם הובנו כראוי" (מו"נ ב,מז); 2) הם גורמים לעזיבת דרכי האמת, "וההפסד הנגרם ע"י כך עצום מאוד, לפי שהדברים הנמנעים לחלוטין נעשים אפשריים בעיני הסכלים" (סה"מ ל"ת ל"ב); 3) הם חלק משיטת עבודה זרה ועלולים להביא את האדם לעבוד עבודה זרה (ראה מו"נ ג,לז; פה"מ בע"ז שם; וראה איגרת רבנו לחכמי מונטשפלייר, איגרות הרמב"ם, מהד' הר"י שילת, עמ' תעח–תצ); 4) הם חלק מן האיסור ללכת בחוקות הגויים.
הלכות יסודי התורה (79)
בשביל הנשמה
65 - הלכות עבודה זרה וחקות הגויים פרק י"א הלכות י"ג-ט"ו
66 - הלכות עבודה זרה וחקות הגויים פרק י"א הלכה ט"ז
67 - הלכות ממרים פרק א' הלכות א'-ב'
טען עוד
ביאורים
בסיכומן של כל איסורי הכשפים והניחושים למיניהם, מבהיר הרמב"ם את שיטתו באופן חד משמעי שבכל האיסורים שלמדנו עליהם אין שמץ של אמת, וכל מי שמנסה לעשותם מתעסק בדברי הבל שאין בהם שום תועלת.
הרמב"ם מסביר שלמעשה זו גם הסיבה והטעם לאיסור. אין כוונת התורה למנוע מהאדם לעשות פעולות מועילות רק מפני שבפעולות אלו אין קשר לדרכי התורה. התורה לא אסרה למשל, ללכת לרופאים שאת רפואתם למדו באקדמיה ולא בבית המדרש. אם היתה תועלת בדרישה אל המתים, והיתה יכולת ליצור קשר עימם, או להכריע על פי עונות מה ראוי וכדאי לעשות ומתי - התורה לא היתה אוסרת על כך. הסיבה שכל אלו אסורים היא מכיוון שלמעשה כולם חסרי תועלת ומשוללי הגיון, ורצון התורה שהאדם ישתמש בשכלו לתועלת ובניין העולם. המציאות מוכיחה שמי שנוטה אחר דברים אלו לרוב מאבד את שיקול הדעת הצלול, ונמשך אחרי מיסטיקה חסרת תוכן.
לא ראוי לאדם מישראל, אשר מעצם היותו יהודי כוחו השכלי גדול וביכולתו להגיע לחכמה מרובה על ידי עסק התורה, שיתעסק בהבלים אלו. זו כוונת התורה בציוויה: "תמים תהיה עם ה' אלהיך", וכפי שכבר ראינו שלדברי הרמב"ם משמעות תמימות זו היא שלמות השכל ותמימות הדעת.
יש להעיר בשולי הדברים שהרמב"ם כלל בקבוצת 'אלו שאין דעתן שלמה' את הנשים, מכיוון שמדובר על תקופה שניתן היה, כהכללה, לאפיין את הנשים ברדידות שכלית. התורה וחז"ל באים לרומם אותן מבחינה רוחנית, ואוסרת עליהם שימוש בכשפים וכדומה. אם-כן, המגמה של מאות השנים האחרונות, עם התחזקות החכמה וההשכלה אצל נשים, תואמת את רצון התורה, ויש בה מימוש של הדרכתה, ובלבד שנעשית באופן הנכון והמתאים.
הרחבות
תמימות עם ה'
"תָּמִים תִּהְיֶה עִם יי אֱלֹהֶיךָ". הרמב"ם מסביר את האיסור ללכת אחר הקוסמים ודרכיהם בכך שישראל הם חכמים, ונצטוו לילך אחר שכלם ולא אחר ההבלים. לדבריו, זהו הציווי "תמים (שלם בשכל) תהיה עם ה' אלהיך" כי אין בדברים הללו שום תוכן. כמו כן כתב הרמב"ם באגרת לחכמי מרשיליא על ההולכים אחר חכמת האסטרולוגיה (חכמת החיזוי בכוכבים) כדעת אחד מן החכמים: "אין ראוי לאדם להניח דברים של דעת שכבר נתאמתו הראיות בהם, וינעור (ינער) כפיו מהם ויתלה בדברי יחיד מן החכמים עליו השלום שאפשר שנתעלם ממנו דבר באותה שעה... ולעולם אל ישליך האדם דעתו אחריו כי העיניים הם לפנים ולא לאחור " [אגרות הרמב"ם ב' עמ' כו].
הרשב"א , מאידך, סובר שהכוכבים אינם הבל ויש להם השפעה אמתית, אלא שלמעשה, התורה אסרה לשאול במעוננים היודעים את עתיהם. לדעתו, בדיעבד, במקרה שהאדם יודע מה עתיד להיות על פי דברי המעוננים הוא יכול להתנהג בהתאם לאמור שהרי יש אמת בדבר ואין בכך הפרה של הציווי "תמים תהיה" [שו"ת הרשב"א רפג]. הרמב"ן מסביר את הציווי "תמים תהיה" באופן אחר: "שנייחד לבבנו אליו (הקב"ה) לבדו ונאמין שהוא לבדו עושה כל והוא היודע אמתת כל עתיד וממנו לבדו נדרוש העתידות לנביאיו... ולא נדרוש מהוברי שמים (אסטרולוגים) ולא נבטח שיבואו דבריהם על כל פנים (בוודאות), אבל אם נשמע דבר מהם נאמר 'הכל בידי שמים' כי הוא אלוהי האלוהים עליון על הכל משנה מערכות הכוכבים והמזלות כרצונו" [דברים יח, יג]. האיסור הוא רק לשאול בקוסמים למיניהם מפני שבכך עוזב האדם את תמימותו וביטחונו בה'. וכן דעת רש"י בפירושו לציווי זה ואלו דבריו: "ולא תחקור אחרי העתידות אלא כל מה שיבוא עליך קבל בתמימות".
לעילוי נשמת מו"ר הרב צבי יהודה בן מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל
טקסט, כותרות משנה וביאורי מילים: באדיבות מהדורת 'מקבילי' של "מפעל משנה תורה" שנכתבה על ידי תלמידי חכמים, מכונים וישיבות [הוספות בהוצאתנו סומנו בסוגריים מרובעים] www.mishnetorah.com / 077-4167003
ייחודו של הביאור הוא ב נאמנות למקור של הרמב"ם עצמו ברחבי ספריו ( רמב"ם על פי הרמב"ם (. מתוך כך ניתן לעמוד על שיטתו של הרמב"ם, המעוררת את ההשראה למימושה של התורה השלמה כפי שחזה והתכוון רבנו הרמב"ם .
כותבי מפעל משנה תורה: הרבנים יוחאי מקבילי, יחיאל קארה, הלל גרשוני, דביר טל, עמנואל מזרחי, שמואל אריאל, מכון משפטי ארץ.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
