ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- חנוכה בראי דורנו
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אספר לכם, כיצד אירע נס פך השמן. שנים רבות לפני ימי החשמונאים, עמד אחד הכוהנים בלשכת השמנים שבמקדש, ומילא כדי שמן מתוך אחת מחביות השמן הגדולות. בכל כד, מילא כמות המספיקה למנורה ליום אחד.
והנה להפתעתו הגדולה, בעת שמילא את אחד הכדים, סירב הכד להתמלא, והוא נאלץ ליצוק לתוכו כמות שמן גדולה מאד, המספיקה לשמונה ימי הדלקה. רץ הכהן המופתע אל הכהן הגדול, ושאל אותו לפשר האירוע הניסי.
שמע הכהן הגדול את האירוע המופלא, ואמר – איני יודע את פשר הנס. אולם, רמז רומזים לנו מן השמיים, שיהיה צורך בכד זה ובשמנו הרב בדורות הבאים. לפיכך, נחביא כעת את הכד במקום סתר, למען יעמוד ימים רבים. ואף אחתום אותו בחותמי המיוחד, כדי שביום המיועד ידעו הזקוקים לאותו הנס, שכד זה טהור וקדוש הוא.
ובזה, סיים ה'שפת אמת' את סיפורו, תתורץ קושיא גדולה – הלא, מסתמא, על השמנים במקדש היה חתום הממונה על לשכת השמנים, ומדוע פך השמן היה חתום בחותמו של כהן גדול? אלא, שפך זה היה מיוחד במינו.
הסיפור מתרץ יפה את הקושיא, ובכל זאת הוא קשה מאד - מניין ל'שפת אמת' הסיפור המופלא הזה? מה המקור לאותו נס קדמון, שלא נזכר בחז"ל ובמדרשים?
אולם, באמת סיפור זה, שיתכן והוא משל, גונז בחובו רעיון חשוב ומרכזי בחנוכה, שמופיע גם בכתבי השפת אמת. תקופת החשמונאים חלה זמן קצר לאחר שפסקה הנבואה בישראל. בתחילת ימי בית שני, התחדשה הנבואה לזמן קצר אצל חגי, זכריה ומלאכי, ואחר כך נעלמה מאיתנו לדורות הגלות. גם לאחר שפסקה הנבואה, עדיין נשאר ממנה רושם אצל שמעון הצדיק, שהיה משיירי כנסת הגדולה (אבות א, ב). שמעון הצדיק זכה למראות מעין נבואיים, כמו ביום הכיפורים, שהיה רואה זקן נכנס עימו ויוצא עימו, ולפי זה ידע את גורלו באותה שנה.
בימיו של שמעון הצדיק, היה גם נס קבוע בנר המערבי במנורת בית המקדש, שהיה ממשיך לדלוק באופן תמידי. לאחר ימיו, לעיתים היה ממשיך לדלוק ולעיתים כבה (יומא לט). כך שלמעשה בימי שמעון הצדיק, נס דומה לנס חנוכה היה מתרחש בקביעות, ולאחריו פסק מקביעותו.
שמעון הצדיק הוא הכהן הגדול שפגש את אלכסנדר מוקדון – מייסד האימפריה היוונית (יומא סט). נמצאנו אומרים שבמקביל לימי היוונים, נכנס עם ישראל לתקופה חדשה. ימי הנבואה הם הימים שבהם ה' מופיע בקרבנו באופן גלוי, ימי חוסר הנבואה הם ימים שה' מופיע אצלנו באופן נסתר. "וחושך על פני תהום' – זו מלכות יוון.
אם כך, נס פך השמן שהוא נס גלוי המתרחש בימי היוונים, מתאים לתקופת הנבואה ולא לתקופתו. וזה עומק דברי השפת אמת. באמת זהו נס מתקופות קדומות שהתגלגל ובא לימי החשמונאים. בכך אומר ה' לישראל – דעו לכם, גם כשאתם בחושך ובימים שפלים, אני איתכם ומסייע לכם.
וכך כותב השפת אמת: "מצוות נר חנוכה, קצת נחמה בגלות.... אף תוך ההעלם וההסתר יהיה הארה מנרות המנורה". "העם ההולכים בחושך ראו אור גדול, ואותו הדור בימי יוון הרשעה הלכו בחושך... מ"מ אותו הדור מסרו נפשם והלכו בעבודת ה' גם תוך החושך, לכך זכו שהאיר להם מאור הגנוז ונשאר הארה מזה האור לימים השפלים בכל שנה ושנה".
ונזכה לשוב אור ה' לציון, אור חדש על ציון תאיר ונזכה כולנו במהרה לאורו.

מה מחבר שמיים וארץ?

הלכות שטיפת כלים בשבת

למה ללמוד גמרא?

איך ללמוד אמונה?

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

מה אכפת לך?

אנחנו קודש למענך

השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל

שופר

הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת

האם מותר לפנות למקובלים?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.


















