ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- חנוכה בראי דורנו
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אספר לכם, כיצד אירע נס פך השמן. שנים רבות לפני ימי החשמונאים, עמד אחד הכוהנים בלשכת השמנים שבמקדש, ומילא כדי שמן מתוך אחת מחביות השמן הגדולות. בכל כד, מילא כמות המספיקה למנורה ליום אחד.
והנה להפתעתו הגדולה, בעת שמילא את אחד הכדים, סירב הכד להתמלא, והוא נאלץ ליצוק לתוכו כמות שמן גדולה מאד, המספיקה לשמונה ימי הדלקה. רץ הכהן המופתע אל הכהן הגדול, ושאל אותו לפשר האירוע הניסי.
שמע הכהן הגדול את האירוע המופלא, ואמר – איני יודע את פשר הנס. אולם, רמז רומזים לנו מן השמיים, שיהיה צורך בכד זה ובשמנו הרב בדורות הבאים. לפיכך, נחביא כעת את הכד במקום סתר, למען יעמוד ימים רבים. ואף אחתום אותו בחותמי המיוחד, כדי שביום המיועד ידעו הזקוקים לאותו הנס, שכד זה טהור וקדוש הוא.
ובזה, סיים ה'שפת אמת' את סיפורו, תתורץ קושיא גדולה – הלא, מסתמא, על השמנים במקדש היה חתום הממונה על לשכת השמנים, ומדוע פך השמן היה חתום בחותמו של כהן גדול? אלא, שפך זה היה מיוחד במינו.
הסיפור מתרץ יפה את הקושיא, ובכל זאת הוא קשה מאד - מניין ל'שפת אמת' הסיפור המופלא הזה? מה המקור לאותו נס קדמון, שלא נזכר בחז"ל ובמדרשים?
אולם, באמת סיפור זה, שיתכן והוא משל, גונז בחובו רעיון חשוב ומרכזי בחנוכה, שמופיע גם בכתבי השפת אמת. תקופת החשמונאים חלה זמן קצר לאחר שפסקה הנבואה בישראל. בתחילת ימי בית שני, התחדשה הנבואה לזמן קצר אצל חגי, זכריה ומלאכי, ואחר כך נעלמה מאיתנו לדורות הגלות. גם לאחר שפסקה הנבואה, עדיין נשאר ממנה רושם אצל שמעון הצדיק, שהיה משיירי כנסת הגדולה (אבות א, ב). שמעון הצדיק זכה למראות מעין נבואיים, כמו ביום הכיפורים, שהיה רואה זקן נכנס עימו ויוצא עימו, ולפי זה ידע את גורלו באותה שנה.
בימיו של שמעון הצדיק, היה גם נס קבוע בנר המערבי במנורת בית המקדש, שהיה ממשיך לדלוק באופן תמידי. לאחר ימיו, לעיתים היה ממשיך לדלוק ולעיתים כבה (יומא לט). כך שלמעשה בימי שמעון הצדיק, נס דומה לנס חנוכה היה מתרחש בקביעות, ולאחריו פסק מקביעותו.
שמעון הצדיק הוא הכהן הגדול שפגש את אלכסנדר מוקדון – מייסד האימפריה היוונית (יומא סט). נמצאנו אומרים שבמקביל לימי היוונים, נכנס עם ישראל לתקופה חדשה. ימי הנבואה הם הימים שבהם ה' מופיע בקרבנו באופן גלוי, ימי חוסר הנבואה הם ימים שה' מופיע אצלנו באופן נסתר. "וחושך על פני תהום' – זו מלכות יוון.
אם כך, נס פך השמן שהוא נס גלוי המתרחש בימי היוונים, מתאים לתקופת הנבואה ולא לתקופתו. וזה עומק דברי השפת אמת. באמת זהו נס מתקופות קדומות שהתגלגל ובא לימי החשמונאים. בכך אומר ה' לישראל – דעו לכם, גם כשאתם בחושך ובימים שפלים, אני איתכם ומסייע לכם.
וכך כותב השפת אמת: "מצוות נר חנוכה, קצת נחמה בגלות.... אף תוך ההעלם וההסתר יהיה הארה מנרות המנורה". "העם ההולכים בחושך ראו אור גדול, ואותו הדור בימי יוון הרשעה הלכו בחושך... מ"מ אותו הדור מסרו נפשם והלכו בעבודת ה' גם תוך החושך, לכך זכו שהאיר להם מאור הגנוז ונשאר הארה מזה האור לימים השפלים בכל שנה ושנה".
ונזכה לשוב אור ה' לציון, אור חדש על ציון תאיר ונזכה כולנו במהרה לאורו.
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
סוד המנורה וסוד החנוכיה
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
איך מוסרים את הנפש בימינו?
איך ללמוד אמונה?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה האמונה שבאפיקורסות
אמונה ט' - י'
השיעור עוסק בשתי פסקאות המציגות את גווניה הקיצוניים של האמונה, החל מדרגתה העליונה ועד לנקודת הכפירה. הפסקה הראשונה מתארת את "האמונה הגדולה" של הצדיק, המתגלה תחילה בדמיון הקודש, עולה אל השכל ומתממשת בפועל ככוח רוחני עצום המשפיע לטובה על העולם כולו. לעומתה, הפסקה השנייה מבהירה כי האמונה הטבועה בלב ישראל היא כה שורשית ועצומה, עד שגם האפיקורסות הישראלית מכילה אור וקדושה פנימיים העולים על כל אמונות הגויים.
כללי מלאכות שטיפת כלים בשבת
השיעור מנתח לעומק את הלכות שטיפת כלים בשבת, תוך התמקדות במחלוקת היסודית בין הרמב"ם לראב"ד האם מקור האיסור הוא משום "מתקן כלי" או משום "טורח" משבת לחול. דרך מקרים מעשיים – כמו שטיפה כשכבר יש כלים נקיים בארון, השריית כלים במים או סידור הבית – נבחנים הגבולות שבין צורך שבת להכנה לחול. השורה התחתונה היא שכל שטיפה שמשרתת את השבת עצמה (עבור סעודה נוספת או כדי למנוע בלגן שמפריע באמת לעונג השבת) – מותרת, אך כל פעולה שנועדה להכין את הכלים ליום חול – אסורה.
חקת סוד האמונה, השמחה והשורש האלוהי
שיחת מוצ"ש פרשת חוקת
תיקון טומאת המוות, עניינה של האמונה והשמחה לאור חטאו של משה רבנו, יחס האמצעים למקורם - שיויתי ה' לנגדי תמיד, ביאור דברי חז"ל הפסוק "את והב בסופה..."
אור החיים על הפרשה המשך חטא משה רבינו לפי אור החיים
אור החיים על פרשת חוקת חלק ב'
האור החיים מביא על פי מדרש ארבע שגגות שמשה שגג, ומסביר איך משה רבינו טעה.
אור החיים על הפרשה חטא משה רבינו
אור החיים על פרשת חוקת חלק א'
בני ישראל התלוננו כמה טענות למשה על זה שמשה לקח אותם דרך המדבר. עשרה פירושים לחטא משה רבנו לפי מפרשי התורה, והאור החיים דוחה את כולם.
כשרות הכשרת כלים בשר וחלב חלק ג'
השיעור דן באפשרות להסב כלי בשרי לחלבי או להפך, ומסביר כי לפי מנהג האשכנזים נהוג לאסור זאת לכתחילה מחשש לבלבול ולתקלות, בעוד שפוסקי הספרדים מתירים את הפעולה, לעיתים בהתניה של המתנת 24 שעות בין השימושים. למרות האיסור הכללי אצל בני אשכנז, חציו השני של השיעור מפרט שמונה מקרים חריגים שבהם מותר להם לשנות את ייעוד הכלי, כגון: הכשרת כלים לפסח, העברת כלי "פרווה" לבשרי/חלבי, כלי שלא היה בשימוש 12 חודשים, כלי שעבר בעלות, ובמקרים של שעת הדחק.
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
