ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- שבת
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(נח: שליש תחתון – נט: 7-)
א. טומאת פעמון ללא ענבל
בדף הקודם:
בפעמון למבוגר – טמא ללא ענבל (תכשיט),
בפעמון ילד או בהמה – רק כששמו את הענבל.
אם כבר שמו את הענבל, אם נפל – עדיין טמא.
למה?
- A.אביי – כי הדיוט יכול להחזירו, נחשב עדיין מחובר.
קשה: הזוג והענבל חיבור, וזה רק כשהם מחוברים בפועל (כמו שראינו לגבי מספריים (מח:) שמן הדין חיבור רק "בשעת מלאכה").
לפני שני ההסברים הבאים אכן זה לא נחשב מחובר, אך בכל זאת הפעמון עצמו נחשב לכלי כי:
- B.רבא, רי"ס בר"ח – עדיין יש לו את השימוש המקורי, שיכול להשמיע קול גם בלי הענבל, ע"י הקשה.
- C.ר' יוחנן – מספיק שיש לו שימוש אחר (לגמע מים) וטמא.
קשה – לכאורה רי"ח הוא שמצריך מעין מלאכתו הראשונה:
- 1.לגבי כלי שנשבר ומיועד לשימוש אחר, האם נטהר מטומאת מת: רי"ח – טהור, ר"א – טמא.
- 2.סנדל של מתכת של בהמה טמא כי:
- רב ור' חנינא – יש לו שימוש אחר (לשתות, לסוך שמן) (נפק"מ במאוס).
- רי"ח – יש לו מעין מלאכתו הראשונה (שם על רגליו ורץ) (בתנאי שאינו כבד)
תשובה – נהפוך אצלנו את רבא ורי"ח.
חלק ב – במה אישה יוצאה
הקדמה: הבעיות שצריך לפתור כדי להתיר: 1. שלא יהיה משוי (דאורייתא). 2. שיהיה מהודק ולא יפול. 3. שלא יהיה יפה מדי שתרצה והלראות לחברתה ותטלטל (באיזה חשובה, או משהו קריטי ללבוש – אין חשש).
א. עיר של זהב (משנה)
- A.מה זה.
- B.הדין:
משנתנו – לא תצא.
בברייתא:
ר"מ – חטאת (משאוי)
חכמים – אסור מדרבנן (תכשיט, אך גזרו שמא תראה לחברתה ותטלטל).
ר"א – מותר (אישה חשובה לא תשלוף כדי להראות).
(נט: 10+)
ב. כלילא (עטרה מזהב)
מחלוקת: רב - אסור, שמואל – מותר,
במה מדובר?
|
| עשויה כולה זהב (אניסכא) | משי עם זהב (ארוקתא) |
| הסבר 1 | אסור | מחלוקת |
| הסבר 2 (רב אשי) | מחלוקת | מותר וכן רב יוסף (לפני שחלה) אמר שרב התיר, ונעמיד בארוקתא. |
אמוראים נוספים שהתירו:
- 1.לוי בנהרדעא,
ובעקבות ההיתר יצאו 24 נשים בכל העיר עם כלילא.
(סיפרו לו שאדם גבוה וצולע בא לנהרדעא והתיר, ורב הבין שזהו לוי ושר' אפס ראש הישיבה נפטר). - 2.רבה בר אבוה במחוזא -
ובעקבות ההתר יצאו הרבה יותר נשים בכלילה (18 ממבוי אחד).
ג. רב - קמרא (אבנט) – מותר
לא יוריד להראות, כי אז יפלו בגדיו,
אך מה לגבי משוי? רב ספרא:
- 1.ארוקתא – כמו שמותר טלית עם זהב (זה לבוש מקובל),
- 2.אניסכא – כמו אבנט של מלכים, וכל ישראל בני מלכים.
- קמרא מעל חגורה? רב אשי – אסור (רש"י, ואפילו משוי (דאורייתא?)).
- רסוקא (זוג של טלית-מעיל לנשים) מותר רק אם יש לו רצועות שלא יפול.
ד. קטלא (משנה) (תוס' – תכשיט) – אסור, שמא תראה.
ה. נזמים (משנה) – אסור.
גמרא – של האף, אך של האוזן מותר (כי קשה להוציא).
שיעור דף יומי בקיצור - באדיבות הדף היומי של אתר סיני

איך אדם יכול לדאוג שיאהבו אותו?

השלמת התמונה

למה ללמוד גמרא?

יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?

מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?

איך עושים קידוש?

מה המשמעות הנחת תפילין?

זמן הדלקת נרות חנוכה

בצלאל ואהליאב - חיבור של קצוות

רמב"ם וכוזרי

מי יושב במקום שלי?

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















