ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- הלכות יסודי התורה
י1 כָּל הַמֵּשִׂים* עַל לִבּוֹ שֶׁיַּעֲסֹק בַּתּוֹרָה וְלֹא יַעֲשֶׂה מְלָאכָה, וְיִתְפַּרְנֵס מִן הַצְּדָקָה – הֲרֵי זֶה חִלֵּל אֶת הַשֵּׁם, וּבִזָּה אֶת הַתּוֹרָה, וְכִבָּה מְאוֹר הַדָּת, וְגָרַם רָעָה לְעַצְמוֹ, וְנָטַל חַיָּיו מִן הָעוֹלָם הַבָּא, לְפִי שֶׁאָסוּר לֵהָנוֹת בְּדִבְרֵי תּוֹרָה בָּעוֹלָם הַזֶּה.
י2 אָמְרוּ חֲכָמִים: כָּל הַנֶּהֱנֶה מִדִּבְרֵי תּוֹרָה, נָטַל חַיָּיו מִן הָעוֹלָם.* וְעוֹד צִוּוּ וְאָמְרוּ: לֹא תַּעֲשֵׂם עֲטָרָה* לְהִתְגַּדֵּל בָּהֶן, וְלֹא קַרְדֹּם* לַחְפֹּר בָּהֶן.* וְעוֹד צִוּוּ וְאָמְרוּ: אֱהֹב אֶת הַמְּלָאכָה,* וּשְׂנָא אֶת הָרַבָּנוּת;* וְכָל תּוֹרָה שֶׁאֵין עִמָּהּ מְלָאכָה – סוֹפָהּ בְּטֵלָה. וְסוֹף אָדָם זֶה שֶׁיְּהֵא מְלַסְטֵס* אֶת הַבְּרִיּוֹת.
יא מַעֲלָה גְּדוֹלָה הִיא לְמִי שֶׁהוּא מִתְפַּרְנֵס מִמַּעֲשֵׂה יָדָיו,* וּמִדַּת חֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים הִיא, וּבָזֶה זוֹכֶה לְכָל כָּבוֹד וְטוֹבָה שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה וְלָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: "יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ" (תהילים קכח,ב) – "אַשְׁרֶיךָ" בָּעוֹלָם הַזֶּה, "וְטוֹב לָךְ" לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁכֻּלּוֹ טוֹב.
___________________________________
הלכות יסודי התורה (79)
בשביל הנשמה
49 - הלכות תלמוד תורה פרק ג' הלכות ו'–ט'
50 - הלכות תלמוד תורה פרק ג' הלכות י'–י"א
51 - הלכות תלמוד תורה פרק ג' הלכות י"ב–י"ג
טען עוד
ביאורים
לאחר שהבנו את חשיבותה העצומה של התורה והבנו שעשייתה עיקר והמלאכה טפל, יכולות ליפול שתי טעויות במחשבתנו;
הטעות האחת היא שהאדם יחשוב שאם התורה היא כל כך חשובה אז הוא ישקיע את כל עיתותיו בתורה ולא יעסוק כלל במלאכה, שהרי זהו ביטול תורה ואינו שווה לערכה של התורה. ומניין אדם זה יתפרנס? מן הצדקה. פרנסתו תבוא לו שלא בטורח ובעמל, וממילא הוא לא יבזבז את זמנו על העבודה אלא יעמול בתורה. הרמב"ם שולל מכל וכל את התפיסה הזו. חשיבותה של התורה אינה מתירה לאדם ליהנות מן הצדקה. לא רק שדבר זה אינו נכון, אלא הוא גורם לחילול השם ולכיבוי מאור הדת. התורה של אדם כזה איננה מאירה. המוסריות הפשוטה של האנשים היא שהאדם צריך להתפרנס מיגיע כפיו ולא להיות תלוי באחרים. כשהם רואים שנושא התורה אינו מתפרנס ואינו מזין את משפחתו בכוחות עצמו, הם אינם רוצים לקחת חלק בתורה כזאת שהיא נגד המוסר הטבעי והפשוט, והם מתרחקים מהתורה. אדם כזה נוטל את כל זכויות לימוד תורתו מהעולם הבא מכיוון שהוא עושה הפך ממה שהתורה ציוותה. הוא יכול לעסוק בתורה יומם ולילה אבל זו איננה תורת ה', ולכן לא יקבל שכר בעבורה בעולם הבא.
הטעות השנייה היא יותר קשה. האדם כבר הגיע למעלה מסוימת בלימוד התורה והוא רוצה לקבל טובות הנאה בעבור מדרגתו התורנית. הוא אומר 'מגיע לי' בגלל שאני לומד תורה. במציאות כזו התורה הופכת לעול על החברה. אדם כזה דורש מסביבתו בגלל שהוא תלמיד חכם, ואם הוא לא מקבל את מה שהוא חושב שמגיע לו סופו להגיע לכך שהוא ייקח בכוח ויגזול מהבריות. הוא יתרץ זאת בכך שהוא לוקח מה שמגיע לו וזו אינה גזילה מכיוון שחייבים לתת לו בגלל מעלתו העליונה. זהו קלקול מוסרי חמור וחוסר הבנה בסיסית ברצון התורה ולכן תורתו תתבטל ולא תתקיים.
הרמב"ם מלמדנו שהעמל לצורך הפרנסה איננו רק כורח המציאות אלא הוא 'מעלה גדולה'. כך נהגו החסידים הראשונים, אותם אנשים שכל מעשיהם נעשו בחסידות ובאהבה גדולה לה' יתברך והם מהווים סמל ומופת לדורות בעבודת ה' שלהם. הם חיו באיזון נכון ובריא בין היחס לתורה כמרכז החיים ובין העסק הנצרך ביגיע כפיהם.
הרחבות
יש הנאה ויש הנאה
כָּל הַנֶּהֱנֶה מִדִּבְרֵי תּוֹרָה, נָטַל חַיָּיו מִן הָעוֹלָם. על חומרת עניין זה נוכל ללמוד מן המעשה שמביא רבי יהודה החסיד : "כשיצאו רבן שמעון בן גמליאל ורבי ישמעאל בן אלישע להריגה, אמר לו רבן שמעון בן גמליאל לרבי ישמעאל: איני יודע למה אני יוצא להריגה. אמר: שמא כשהיית דורש ברבים היה לבך שמח והנאך לבך? אמר לו: נחמתני" [ספר חסידים ח].
רבי ישראל מאיר הכהן, בעל ה'חפץ חיים', מביא מעשה זה בהקשר לעיקרון דומה המופיע בהלכות שליח ציבור [משנה ברורה נג, לה], וכך כתב שם השולחן ערוך : "שליח ציבור שמאריך בתפילתו כדי שישמעו קולו ערב, אם הוא מחמת ששמח בקולו על שנותן הודאה להשם יתברך בנעימה, תבא עליו הברכה, והוא שיתפלל בכובד ראש ועומד באימה וביראה, אבל אם מכוין להשמיע קולו ושמח בקולו, הרי זה מגונה" [אורח חיים נג, יא]. ישנו, איפוא, הבדל בין שני סוגי שמחה: אם מלמד התורה או החזן שמח בכבודו ובמעמדו - זה מגונה, אך אם הוא שמח במצוה ובכבוד ה' שנעשה על ידיו - תבוא עליו הברכה.
טקסט, כותרות משנה וביאורי מילים: באדיבות מהדורת 'מקבילי' של "מפעל משנה תורה" שנכתבה על ידי תלמידי חכמים, מכונים וישיבות [הוספות בהוצאתנו סומנו בסוגריים מרובעים] www.mishnetorah.com / 077-4167003
ייחודו של הביאור הוא ב נאמנות למקור של הרמב"ם עצמו ברחבי ספריו ( רמב"ם על פי הרמב"ם (. מתוך כך ניתן לעמוד על שיטתו של הרמב"ם, המעוררת את ההשראה למימושה של התורה השלמה כפי שחזה והתכוון רבנו הרמב"ם .
כותבי מפעל משנה תורה: הרבנים יוחאי מקבילי, יחיאל קארה, הלל גרשוני, דביר טל, עמנואל מזרחי, שמואל אריאל, מכון משפטי ארץ.
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
איך ללמוד גמרא?
איך מותר להכין קפה בשבת?
למה ללמוד גמרא?
עירוב תבשילין
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
מה מחבר שמיים וארץ?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
