ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- הלכות יסודי התורה
ד אֵין מְנַחֲשִׁין כַּגּוֹיִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא תְנַחֲשׁוּ" (שם יט,כו). כֵּיצַד הוּא הַנִּחוּשׁ?* כְּגוֹן אֵלּוּ שֶׁאוֹמְרִים 'הוֹאִיל וְנָפְלָה פִּתִּי מִפִּי' אוֹ 'נָפַל מַקְלִי מִיָּדִי' – 'אֵינִי הוֹלֵךְ לְמָקוֹם פְּלוֹנִי הַיּוֹם, שֶׁאִם אֵלֵךְ, אֵין חֲפָצַי נַעֲשִׂים';* 'הוֹאִיל וְעָבַר שׁוּעָל מִימִינִי – אֵינִי יוֹצֵא מִפֶּתַח בֵּיתִי הַיּוֹם, שֶׁאִם יָצָאתִי, יִפְגָּעֵנִי אָדָם רַמַּאי'. וְכֵן אֵלּוּ שֶׁשּׁוֹמְעִים צִפְצוּף הָעוֹפוֹת וְאוֹמְרִים 'יִהְיֶה כָּךְ' וְ'לֹא יִהְיֶה כָּךְ', 'טוֹב לַעֲשׂוֹת דָּבָר פְּלוֹנִי' וְ'רַע לַעֲשׂוֹת דָּבָר פְּלוֹנִי'. וְכֵן אֵלּוּ שֶׁאוֹמְרִים 'שְׁחֹט תַּרְנְגוֹל זֶה שֶׁקָּרָא עַרְבִית';* 'שְׁחֹט תַּרְנְגֹלֶת זוֹ שֶׁקָּרָאת כְּמוֹ תַּרְנְגוֹל'. וְכֵן הַמֵּשִׂים לְעַצְמוֹ סִימָנִים: 'אִם יֶאֱרַע לִי כָּךְ וְכָךְ – אֶעֱשֶׂה דָּבָר פְּלוֹנִי, וְאִם לֹא יֶאֱרַע – לֹא אֶעֱשֶׂה', כֶּאֱלִיעֶזֶר עֶבֶד אַבְרָהָם,* וְכָל כַּיּוֹצֵא בִּדְבָרִים אֵלּוּ – הַכֹּל אָסוּר. וְכָל הָעוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה מִפְּנֵי דָּבָר מִדְּבָרִים אֵלּוּ – לוֹקֶה.
ה מִי שֶׁאָמַר 'דִּירָה זוֹ שֶׁבָּנִיתִי – סִימָן טוֹב הָיְתָה עָלַי', 'אִשָּׁה זוֹ שֶׁנָּשָׂאתִי' וּ'בְהֵמָה זוֹ שֶׁקָּנִיתִי' – 'מְבֹרֶכֶת הָיְתָה; מֵעֵת שֶׁקְּנִיתִיהָ – הֶעֱשַׁרְתִּי', וְכֵן הַשּׁוֹאֵל לְתִינוֹק* 'אֵי זֶה פָּסוּק אַתָּה לָמֵד?', אִם אָמַר לוֹ פָּסוּק מִן הַבְּרָכוֹת, יִשְׂמַח וְיֹאמַר 'זֶה סִימָן טוֹב!' – כָּל אֵלּוּ וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן מֻתָּר. הוֹאִיל וְלֹא כִּוֵּן מַעֲשָׂיו וְלֹא נִמְנַע מִלַּעֲשׂוֹת, אֶלָּא עָשָׂה זֶה סִימָן לְעַצְמוֹ לְדָבָר שֶׁכְּבָר הָיָה – הֲרֵי זֶה מֻתָּר.
___________________________________
הקדמה – ההלכות הבאות מבוססות על הפסוקים הבאים (דברים יח,י–יא. בסוגריים ההפניות להלכות): "לֹא יִמָּצֵא בְךָ מַעֲבִיר בְּנוֹ וּבִתּוֹ בָּאֵשׁ (לעיל ו,ג) קֹסֵם קְסָמִים (הלכות ו–ז) מְעוֹנֵן וּמְנַחֵשׁ (הלכות ד–ה) וּמְכַשֵּׁף (הלכה טו). וְחֹבֵר חָבֶר (הלכה י) וְשֹׁאֵל אוֹב וְיִדְּעֹנִי (לעיל ו,א–ב) וְדֹרֵשׁ אֶל הַמֵּתִים (הלכה יד)" . בפסוקים אלו מנויות כמה מצוות לא תעשה (אזהרות) שהעונש עליהן הוא מלקות, אלא אם כן ידוע ממקום אחר שהעונש עליהן הוא מיתת בית דין (סקילה). הַנִּחוּשׁ – עשיית מעשה על סמך פרשנות של מקרים שמייחסים להם 'סגולה' להשפיע על מקרים אחרים בלא סיבה הגיונית. בכל ההלכות הבאות, הענישה מן התורה חלה רק כשנעשה מעשה, ולא אמונת הבל סתמית שאינה מלווה במעשה. אֵין חֲפָצַי נַעֲשִׂים – לא ייעשה רצוני. שֶׁקָּרָא עַרְבִית – שקרא בקול בערב במקום בבוקר. כֶּאֱלִיעֶזֶר עֶבֶד אַבְרָהָם – כמתואר בתורה, כשחיפש אשה עבור יצחק, שקבע שהאשה הראויה מאת ה' ליצחק היא מי שתשיב לו באופן מסוים על שאלתו (בראשית כד,יד), ואליעזר היה בן נח, והיה מותר לו לעשות כן (ק'). ה) תִּינוֹק – ילד.
הלכות יסודי התורה (79)
בשביל הנשמה
61 - לימוד שבועי באמונה י- טז אדר תשע"ה
62 - הלכות עבודה זרה וחקות הגויים פרק י"א הלכות ד'-ה'
63 - הלכות עבודה זרה וחקות הגויים פרק י"א הלכות ו'-ט'
טען עוד
ביאורים
התורה מזהירה אותנו "תמים תהיה עם ה' אלוהיך" [דברים יח, יג]. כפי שהרמב"ם חותם את דבריו בסוף הלכות אלו (הלכה טז), פסוק זה הוא הטעם והסיבה לכל ההלכות שנלמד בהמשך כגון: מנחש ומכשף, דורש באוב וידעוני ויתר האיסורים המופיעים שם. הציווי ללכת בתמימות אחרי דבריו של ה' אין פירושו ללכת בעיוורון בלי בירור שכלי. הרי הרמב"ם "חסיד" של בירור טעמי מצוות ולשיטתו יש חובה על כל אחד לחקור בשכלו עד כמה שידו מגעת (עיין למשל במורה נבוכים חלק ג פרק כו). הציווי "תמים תהיה", אם-כן, כוונתו לעניין אחר. תמימות אינה טפשות, אלא שלמות . התורה מצוה אותנו להיות שלמים בשכלנו ולא ללכת אחרי ההבל שיש במעשה כשפים או ניחוש, באשר אלו נוגדים את הגיון השכל וחסרי ביסוס מדעי. למשל, אין שום קשר אמיתי בין תרנגול שקורא בערב במקום בבוקר לבין מזלו הרע של האדם. על כן התורה מתנגדת בתוקף לעשיית הקשרים כאלו המניעים אדם לפעול או לא לפעול פעולה מסויימת.
האיסור נוגע רק במצב שהאדם מתכוון להשלכה מעשית כתוצאה מאותו סימן. לעומת זאת, אם אותו סימן שהאדם לקח לעצמו לא משפיע על פעולותיו ומעשיו העתידיים, אלא בא ליישב דעתו או לשמחו בפעולות שכבר פעל, למרות שיתכן שלאמיתו של דבר אין קשר אמיתי ביניהם - מכל מקום איסור אין כאן.
הרחבות
מי שמאמין לא מפחד
שְׁחֹט תַּרְנְגוֹל זֶה שֶׁקָּרָא עַרְבִית. הרב קוק מבאר מהי הבעיה המוסרית בהתנהגות זו: "השינוי (בתרנגול) רשום (ניכר) הוא. חיי המשפחה המאוגדים יתראו (מתאפיינים) בתרנגול, השולט בבנות זוגו ומתייחש להן יחוש בעל משפחה, השליט ודואג, מגין ומרחם גם יחד, לעומת העורב אשר לא ידע רחם והוא אכזרי על בניו... איזה סיבות סביביות חוללו מהפכה כזו?" [עין איה ד, ו, קד].
הרב קוק מבאר שה'תרנגול שקרא ערבית' פירושו שהתרנגול קרא בקול של עורב. שינוי זה מלמד את המאמין להתבונן בעצמו ובמידותיו. תגובתו של המאמין תהיה להרים עיניו לשמים, ולבחון בדעתו מהי הסיבה אשר חוללה שינוי זה? מדוע אירע לי דבר מוזר זה? מתוך התבוננות, הוא מבין כי במקום להיות בעל אהבה ואחריות דוגמת התרנגול בעל המשפחה החמה נשתנה קולו להיות כעורב האכזרי המתעסק בפרטיות ובחומר.
האומר 'שחוט תרנגול זה שקרא ערבית' אינו מנסה להתבונן בנפשו פנימה, הוא אינו רוצה להתרומם ולהביא לתיקון ולהטבה אלא מתעסק בחיצוניות החיים. הוא מאמין כי העולם מלא בכוחות רעים, שדים מפחידים, שהם אלה שגרמו לשינוי המוזר. לכן, מתוך הפחד המתעורר בו, הוא חפץ להילחם בתופעה ולהשמידה במקום לעשות את התיקון הדרוש לו [שם].
לעילוי נשמת נתנאל ברוך בן יונתן ז"ל
טקסט, כותרות משנה וביאורי מילים: באדיבות מהדורת 'מקבילי' של "מפעל משנה תורה" שנכתבה על ידי תלמידי חכמים, מכונים וישיבות [הוספות בהוצאתנו סומנו בסוגריים מרובעים] www.mishnetorah.com / 077-4167003
ייחודו של הביאור הוא ב נאמנות למקור של הרמב"ם עצמו ברחבי ספריו ( רמב"ם על פי הרמב"ם (. מתוך כך ניתן לעמוד על שיטתו של הרמב"ם, המעוררת את ההשראה למימושה של התורה השלמה כפי שחזה והתכוון רבנו הרמב"ם .
כותבי מפעל משנה תורה: הרבנים יוחאי מקבילי, יחיאל קארה, הלל גרשוני, דביר טל, עמנואל מזרחי, שמואל אריאל, מכון משפטי ארץ.
מה המשמעות הנחת תפילין?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
טעינה למחשבה
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
מה כבד לך?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
איך ללמוד גמרא?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
