ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- הלכות יסודי התורה
ז1 הַנּוֹקֵם אֶת חֲבֵרוֹ – עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא תִקֹּם" (ויקרא יט,יח). וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ לוֹקֶה – דֵּעָה רָעָה הִיא עַד מְאֹד, אֶלָּא רָאוּי לְאָדָם לִהְיוֹת מַעֲבִיר עַל כָּל דִּבְרֵי הָעוֹלָם, * שֶׁהַכֹּל אֵצֶל הַמְּבִינִים דִּבְרֵי הֶבֶל וַהֲבַאי, * וְאֵינָן כְּדַאי * לִנְקֹם עֲלֵיהֶם.
ז2 כֵּיצַד הִיא הַנְּקִימָה? אָמַר לוֹ חֲבֵרוֹ 'הַשְׁאִילֵנִי קַרְדֻּמְּךָ', * אָמַר לוֹ 'אֵינִי מַשְׁאִילְךָ'. לְמָחָר צָרַךְ לִשְׁאֹל מִמֶּנּוּ, אָמַר לוֹ 'הַשְׁאִילֵנִי קַרְדֻּמְּךָ', אָמַר לוֹ 'אֵינִי מַשְׁאִילְךָ, כְּדֶרֶךְ שֶׁלֹּא הִשְׁאַלְתַּנִי כְּשֶׁשָּׁאַלְתִּי מִמְּךָ' – הֲרֵי זֶה 'נוֹקֵם'. אֶלָּא כְּשֶׁיָּבוֹא לִשְׁאֹל, יִתֵּן בְּלֵב שָׁלֵם, וְלֹא יִגְמֹל כַּאֲשֶׁר גָּמַל לוֹ, וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּאֵלּוּ. וְכֵן אָמַר דָּוִד בְּדֵעוֹתָיו הַטּוֹבוֹת: "אִם גָּמַלְתִּי שׁוֹלְמִי רָע" * (תהילים ז,ה).
ח1 וְכֵן כָּל הַנּוֹטֵר * לְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל – עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ" (ויקרא יט,יח). כֵּיצַד? רְאוּבֵן שֶׁאָמַר לְשִׁמְעוֹן 'שְׂכֹר לִי בַּיִת זֶה' אוֹ 'הַשְׁאִילֵנִי שׁוֹר זֶה', וְלֹא רָצָה שִׁמְעוֹן. לְיָמִים צָרַךְ שִׁמְעוֹן לִרְאוּבֵן לִשְׁאֹל מִמֶּנּוּ אוֹ לִשְׂכֹּר, וְאָמַר לוֹ רְאוּבֵן 'הֵא לָךְ, הֲרֵינִי מַשְׁאִילְךָ וְאֵינִי כְּמוֹתְךָ, וְלֹא אֲשַׁלֵּם לְךָ כְּמַעֲשֶׂיךָ' – הָעוֹשֶׂה כָּזֶה עָבַר בְּ'לֹא תִטֹּר'.
ח2 אֶלָּא יִמְחֶה * הַדָּבָר מִלִּבּוֹ, וְלֹא יִטְּרֶנּוּ, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהוּא נוֹטֵר אֶת הַדָּבָר וְזוֹכְרוֹ, שֶׁמָּא יָבוֹא לִנְקֹם, לְפִיכָךְ הִקְפִּידָה תּוֹרָה עַל הַנְּטִירָה, עַד שֶׁיִּמְחֶה הֶעָווֹן מִלִּבּוֹ כְּלָל, וְלֹא יִזְכְּרֶנּוּ. וְזוֹ הִיא הַדֵּעָה הַנְּכוֹנָה שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁיִּתְקַיֵּם בָּהּ יִשּׁוּב הָאָרֶץ וּמַשָּׂאָן וּמַתָּנָן שֶׁלִּבְנֵי אָדָם זֶה עִם זֶה.
בְּרִיךְ רַחֲמָנָא דְּסַיְּעַן
הלכות יסודי התורה (79)
בשביל הנשמה
42 - הלכות דעות פרק ז' הלכות ד'-ו'
43 - הלכות דעות פרק ז' הלכות ז'-ח'
44 - הלכות תלמוד תורה פרק א' הלכות א'–ה'
טען עוד
לִהְיוֹת מַעֲבִיר עַל כָּל דִּבְרֵי הָעוֹלָם – לא להתייחס לדברים שאינם חשובים. דִּבְרֵי הֶבֶל וַהֲבַאי ¬– דברים בטלים. וְאֵינָן כְּדַאי – אינם שווים. קַרְדֻּמְּךָ ¬– הגרזן שלך (פה"מ שבת יז,ב). אִם גָּמַלְתִּי שׁוֹלְמִי רָע – מעולם לא עשיתי רע ליהודי שנהג כלפיי כך. הַנּוֹטֵר – השומר את השנאה בלבו. יִמְחֶה – ימחק.
ביאורים
הרמב"ם פתח את הפרק בדיני לשון הרע, והפליג מאוד בהסבר חומרת האיסור שיש בו הרס של החברה. הוא חותם את הפרק בשני איסורי תורה נוספים – נקימה ונטירה, שההתגברות עליהן: "היא הדעה הנכונה שאפשר שיתקיים בה יישוב הארץ ומשאם ומתנם של בני אדם זה עם זה".
ישנן כמה מצוות שבין אדם לחברו שלפעמים במבט ראשון נראות לנו כ'עצות טובות' או כמעלות מידותיות חשובות, ואיננו שמים לב שמדובר במצוות מהתורה שחובה על כל יהודי לקיימן. עניין זה בולט במיוחד באיסור נקימה ונטירה. נקימה ונטירה הן תולדות של מעשה שעשה לנו אדם אחר, או שנמנע מלעשות לנו משהו שהיה מצופה ממנו. לעיתים יש לנו נטייה 'לזכור לו' את מה שעשה ולפעמים אף להגיב בדיבור או במעשה בהתאם. אם נתבונן בעניין לעומק, יש בדבר זה סכנה גדולה לחייה הטובים והמאוחדים של החברה. הנקימה והנטירה מרגילות את האדם לשמור בלבו מחשבות רעות על הזולת, ובנוסף לשמר ולהעצים את הפירוד שבין אדם לחברו.
התורה רואה את האדם כבעל שליטה על מעשיו ומחשבותיו. היא מחנכת אותנו להתרגל מה לחשוב, מה לדבר ומה לעשות. מתוך כך התורה מְצַווה עלינו להימנע מלהזכיר לחבר דברים רעים שעשה לנו שאותם אנו 'נוטרים' בלִבֵּנו, או מלנקום בו על כך. לשיטות מסוימות, התורה אף מְצַווה לא לנצור את הכעס בלבנו.
הרמב"ם בדבריו כאן לא דורש מאיתנו למחוק את האישיות שלנו ולתת לכל אחד לרמוס אותנו. הרמב"ם מלמדנו שעל אף שכבני אדם בעולם הזה טבועה בנו הרגשה של חשיבות גדולה כלפי כל מה שנעשה בעולמנו, וממילא אם נעשה לנו עוול הדבר משפיע עלינו מאוד - בכל זאת אם נסתכל עליו במשקפיים נכונים, נבין שלא נכון לעשות 'עניין' מדברים שכאלו. להשגת הדברים הגשמיים, כמו גם לכבוד ולשאר הדברים של העולם הזה, אין ערך עצמי נצחי, ולא נכון לתת להם חשיבות יתר על המידה ולנקום ולנטור בגללם. חשיבה זאת מרוממת את האדם למדרגה רוחנית גבוהה יותר, ומרגילה אותו להבחין בין טפל לעיקר ולא להשתעבד לעולם הזה.
הרחבות
דרך ההתמודדות עם הנטירה בלב
יִמְחֶה הַדָּבָר מִלִּבּוֹ. נקמה היא במעשה ולכן ברור כיצד ניתן לאסור אותה, אולם נטירה היא בלב, כיצד ניתן להתמודד עם רגשי הנטירה הטבעיים כלפי מי שלא הטיב לנו או אפילו פגע בנו? מסביר רבי אליעזר פאפו: "כאשר יתן החי אל לבו ויאמין באמונה שלימה כי מפי עליון תצא הרעות והטוב הבאות על האדם, בין שהיא בידי שמים בין שהיא בידי אדם אפילו כדי שוה פרוטה, ואין שום אדם יכול להרע או להטיב אפילו כדי שוה פרוטה או לכבדו או לזלזל בכבודו וכדומה בלתי גזירת שד"י, ואין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם-כן גוזרין עליו מלמעלה, והרבה שלוחים למקום... נמצא שכל העושה עמו טובה או רעה בין בגופו בין בממונו בין בכבודו שליחותא דרחמנא קעביד (שליחות ה' הוא עושה). וכאשר יהיה זה קבוע בלבו באמונה שלימה במסמרים בל ימוט לבבו יבין שאין להאשים את חבירו... וה' לא ימנע טוב והבא ליטהר מסייעין אותו" [פלא יועץ, נקימה ונטירה]. כשנבין שהאירועים מתרחשים על פי תכנית אלוהית ולא על פי החלטות אנושיות, ושהצער שחווינו היה מכוון אף הוא ביד ה' – נקפיד פחות על מי שפגע בנו, שאף שעשה זאת מדעתו אינו אלא שלוחו של מקום.
לרפואת והצלחת מרים בת חסן אברהם הי"ו
טקסט, כותרות משנה וביאורי מילים: באדיבות מהדורת 'מקבילי' של "מפעל משנה תורה" שנכתבה על ידי תלמידי חכמים, מכונים וישיבות [הוספות בהוצאתנו סומנו בסוגריים מרובעים] www.mishnetorah.com / 077-4167003
ייחודו של הביאור הוא ב נאמנות למקור של הרמב"ם עצמו ברחבי ספריו ( רמב"ם על פי הרמב"ם (. מתוך כך ניתן לעמוד על שיטתו של הרמב"ם, המעוררת את ההשראה למימושה של התורה השלמה כפי שחזה והתכוון רבנו הרמב"ם .
כותבי מפעל משנה תורה: הרבנים יוחאי מקבילי, יחיאל קארה, הלל גרשוני, דביר טל, עמנואל מזרחי, שמואל אריאל, מכון משפטי ארץ.
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
אנחנו קודש למענך
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
שימוש בתנור אחד לחלב ובשר
מהי אמונה?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
האם מותר לפנות למקובלים?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
איך המזוזה שומרת עלינו?
איך ללמוד אמונה?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
