ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- וארא
התשובות נכתבו ע"י צות אתר ישיבה.
א. חלוקת המכות של רבי יהודה,
זכורה לכל מתוך ההגדה.
דצ"ך עד"ש באח"ב אינם רק סימנים
אלא שלוש סדרות של מכות – מציינים.
ראיה לכך שהן שלוש יחידות,
תמצא אם תשווה את שלוש הפתיחות.
המכה שבראש כל יחידה,
פותחת בצורה כמעט אחידה.
אם תעיין תמצא הוכחות נוספות
שהמכות, לשלוש קבוצות נחלקות.
ב. שתי מכות (אותן אותיות)
למחר מובטחות.
למחר גם מכה נוספת
בה ההפליה והפדות מודגשת.
מכה זו - מחר
גם תוסר.
ולבקשת פרעה (במכה אחרת)
עתירה למחר נאמרת.
ג. לבקשת פרעה לעתירה משה נענה,
ארבע פעמים מתפלל להסרת המכה.
בראשונה - צעקה,
ובשניה – עתירה,
ובשלישית - רק פרישׂה.
פעם רביעית בפרשה הבאה
ואף שם - עתירה.
מהן ארבע המכות,
שבעקבותיהן - אלו הבקשות?
ד. חלק מהסדרה
בסוגריים נאמרה.
כיוון שסימנים בתורה לא מצויים,
בדרך אחרת – את ה"סוגריים" מציינים.
אם על זאת תדע לענות,
לכפילות מיותרת תמצא פתרונות.
*
ואם בענייני צורה עסקנו
הרי גם "לשון נופל על לשון" – מצאנו.
בשתי מכות סמוכות
בערוב ובדבר התופעות מצויות.
ה. מתוך "רדו" – כמה שנים
חיו בני ישראל במצרים מעונים?
על דעת חכמינו בזו השאלה
מפתח נמצא ברש"י על הפרשה.
ו. ב"קל וחומר" כבר נפגשנו
והנה עוד אחד נוסף בפרשתנו מצאנו.
לקל וחומר זה שבתחילת הפרשה,
יש פירכא שאת הטענה מחלישה.
ז. פעמיים בתהילים נזכרות
רוב המכות בפרוטרוט.
הופעתן לראשונה -
בפרק השבעים ושמונה.
והנה שלוש המכות ששם חסרות
אף בפרשתנו, שונות הן מאחרות.
בדוק במה שלושתן נבדלות
משאר תאורי כל המכות.
ח. התשיעית קדמה לראשונה,
הרביעית עם השלישית הוחלפה,
ושתי האמצעיות
פשוט חסרות.
כל זאת, בפרק המאה וחמישה
שם מופיעות הן בשניה.
הסבר את כוונת הדברים
לאחר עיון בפרשתנו ובפרקי תהילים.
ט. מהי המכה היותר קשה
מכל אלו שנזכרו בפרשה?
כדי שנוכל על שאלה זו לענות,
את פסוקי כל מכה, מוצע למנות.
כך תדע איזו מכה ביתר הרחבה תוארה,
ויותר מאחרות השאירה את רישומה.
ואם תעיין תיווכח שמיוחדים הבטויים,
שרק בה מופיעים ומצויים.
*
האם גם בשני הפרקים בתהילים
מוקדשות למכה זו יותר מילים?
י. מכה זו, הכתה ארבעה דברים.
רק חלקם בתהילים נזכרים.
בפרק השני, פרוט הפגיעה בדבר אחד,
ובפרק הראשון תאור שניים, בלבד.
*
המכה הראשונה פוגעת בשני דברים.
שניהם בתהילים נזכרים.
אלא שאחת בפרק הראשון נזכרה,
והאחרת רק בפרק השני הודגשה.
תשובות
א. בשלושת הקבוצות במכה הראשונה (דם, ערוב, ברד) יש התראה, וה' מצווה את משה שילך את פרעה בבוקר להתרות בו. במכה השנייה (צפרדע, דבר, ארבה) יש התראה, וה' מצווה את משה "בא אל פרעה". במכה השלישית (כנים, שחין, חושך) אין התראה.
ב. במכת דבר ובמכת ברד נאמר שהמכה תהיה מחר.
גם במכת ערוב מובטח שתהיה מחר, וכן בסוף המכה משה אומר שהערוב יוסר מחר.
במכת צפרדע פרעה מבקש ממשה שיעתיר למחר שיכרתו הצפרדעים.
ג. במכת צפרדע- "ויצעק משה אל ה' על דבר הצפרדעים".
במכת ערוב- "ויצא משה מעם פרעה ויעתר אל ה'"
במכת ברד- "ויפרוש כפיו אל ה'".
במכת ארבה- "ויעתר אל ה'".
ד. לאחר שה' מצווה את משה ללכת לפרעה, כתובים תולדתם של שבט ראובן, שמעון ולוי עד משה ואהרן (ו', י"ד-כ"ט). לפני פירוט התולדות כתוב ציווי ה' למשה ללכת לפרעה "בא דבר אל פרעה מלך מצרים" ותשובת משה שהוא ערל שפתיים (שם, י'-י"ב), ולאחר פירוט התולדות כתוב פעם נוספת ציווי ה' למשה "דבר אל פרעה מלך מצרים" ותשובת משה שהוא ערל שפתיים (שם, כ"ט-ל').
רש"י (פס' כ"ט) מסביר את הכפילות "מתוך שהפסיק הענין כדי ליחסם חזר אליו".
ה. "ושני חיי לוי שבע ושלושים ומאת שנה" (ו', ט"ז), רש"י מבאר שלאחר מות לוי התחיל השעבוד. ב'שפתי חכמים' שם מביא שלפי חשבון זה היה השעבוד 116 שנים, כי לוי היה בן 43 שנים בירידה למצרים ונמצא שחי במצרים 94 שנים, וא"כ נשארו מ210 שנים שהיו במצרים 116 שנים.
ו. משה אומר לה' "הן בני ישראל לא שמעו אלי ואיך ישמעני פרעה ואני ערל שפתיים".
לפני כן כתוב שבני ישראל לא שמעו אל משה "מקוצר רוח ומעבודה קשה", וסיבה זו היא רק בישראל ולא בפרעה.
ז. בפרק ע"ח חסרות המכות כנים, שחין וחושך. אלו שלושת המכות האחרונות בקבוצות דצ"ך עד"ש באח"ב שבהן לא היתה התראה (ועיין אב"ע בתהילים שם).
ח. בפרק ק"ה בתהילים המכות כתובות פעם נוספת. בסדר המכות שם בתחילה כתובה מכת חושך (התשיעית בפרשתנו) עוד לפני מכת דם, ערוב לפני כנים, ודבר ושחין לא מוזכרות כלל.
ט. מכת ברד היא המכה הכתובה באריכות הגדולה ביותר (פרק ט', י"ג-ל"ה, עשרים ושלושה פסוקים).
גם בתהילים בשני הפרקים מתואר הברד באריכות יותר משאר המכות.
י. הברד הכה באדם, בבהמה בעשבים ובעצים (שם, כ"ה).
בפרק ע"ח מוזכרת הפגיעה בעצים ובבהמות, ובפרק ק"ה מוזכרים רק העצים.
מכת דם פגעה במים וגם גרמה למיתת הדגים. בפרק ע"ח מוזכרים רק המים, ובפרק ק"ה כתוב גם מיתת הדגים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
אור החיים על הפרשה כמטר וכטל: עומק לימוד התורה
אור החיים על פרשת האזינו חלק ב'
השיעור עוסק בביאור הפסוק "יערוף כמטר לקחי" על פי פירוש ה"אור החיים", ומנתח את הדימויים של תורה שבכתב ותורה שבעל פה למטר ולטל. בנוסף מודגשת הדרישה מכל אדם למצות את מלוא כוחותיו בלימוד, מתוך כוונה טהורה לקרוא בשם ה' ולגדלו.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס, קס"א
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
רביבים שש השאלות ששואלים אדם בדין
לקראת ראש השנה ראוי להבין את השאלות ששואלים אדם בעומדו לפני בית דין של מעלה | תורה, עבודה, ישועה – שש השאלות מקיפות את חייו ושליחותו של היהודי בעולם, ובתנאי שלכל זה קודמת יראת ה' | ומדוע מרבים כל כך בשבחים בתפילת ראש השנה?
ראש השנה ראש השנה – נאחז בסבך בקרניו
מה היה לו לאיל להאחז בסבך כאילו דוקא הסבך מציל אותו ומדוע הוא חילופו של יצחק אבינו ואיך כל זה קשור לכפרת השופר
אור החיים על הפרשה סוד האזנת השמיים והארץ
אור החיים על פרשת האזינו חלק א'
השיעור מעמיק בביאור ה"אור החיים" לפסוק "האזינו השמים... ותשמע הארץ", ומיישב שורת דיוקים לשוניים באמצעות היחס שבין קרבה וריחוק. דרך כך מתבררים רבדים פנימיים באדם – בין נשמה לגוף, בין מנהיגים לפשוטי העם, ובין חובת התורה לצורכי הפרנסה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו איזון הרוח מול קידמת החומר
הרב ד"ר יוחנן קאפח בשיעור העוסק בצורך להעמיק ברוחניות ובתורה כמשקל נגד להתפתחות הטכנולוגית והחומרית של העולם, תוך שימוש בכלים מודרניים כדי לייעל ולהעמיק את הלימוד. דרך דוגמאות כגון ריבוי תקיעות השופר והתפתחות אמירת הקדיש, מודגש כיצד עם ישראל מוסיף ומחבב את המצוות מתוך אהבה ולא מתוך עול.
אורות התשובה - הרב הראל כהן הדרכה מעשית בהרהור תשובה
אורות התשובה פרק ז, ה1 ו'
הרהור תשובה הוא הגרעין שממנו צומחת התשובה, ואסור לנו לזלזל בזה. בהמשך הרב ממלמד אותנו על הגישה הבריאה אל התשובה שצריכה להיות בשמחה!
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א אנשי הקודש בתחיית האומה
אורות התחיה -פסקה ג',ד'
השיעור עוסק במתח שבין העיסוק המעשי בבניין האומה וארץ ישראל לבין השמירה על הגובה והעומק הרוחני שלה. דרך תורתו של הראי"ה קוק, מובהר כי קיומם של גדולי תורה וחסידי עליון הוא שמאפשר לעם לפעול במרחב החומרי והלאומי בביטחון וללא חשש מירידה רוחנית.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש ראש השנה
תרועת ראש השנה היא יללה או גניחה, והרי נאמר בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְ-הֹוָה. וכי פירושו הוא לילל או לגנוח לפני המלך ה'. מדוע תוקעים תשר"ת ולא תרש"ת. מה הטעם כשמזכירים זכות אבות מהפכים הסדר ומזכירים קודם את יעקב ואח"כ את יצחק ואברהם. אמר הקב"ה לאדם זה סימן לבניך כשם שעמדת לפני בדין היום הזה ויצאת בדימוס כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום זה ויוצאין לפני בדימוס . והלא נתקלל וגורש מגן עדן, ונקנסה עליו מיתה? ואיך אמר שיצא בדימוס שהוא פטור גמור?
