ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- עניני החג
- שבת ומועדים
- חנוכה
- עניינו של חג
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
ואולם, יש הבדל בולט בין ניסי חנוכה לנס פורים.
בחנוכה בולט המימד העל-טבעי. צבא יווני אדיר הובס על ידי קומץ יהודים חמושים בנשק עלוב; פך-שמן שהיה יכול לדלוק יום אחד בלבד, דלק באורח על-טבעי שמונה ימים.
בפורים, לעומת זאת, איננו רואים בבירור כזה את הכוח העל-טבעי. במגילת אסתר לא מוזכר שם ה' אפילו פעם אחת. גם כל פרשת ההצלה של פורים מתנהלת כאילו בטבעיות: אין מהפיכות, אין פריצה של חוקי-הטבע. אילו פתאום הייתה באה רוח סערה ונושאת את המן אל תוך ים-סוף, ומרדכי היה זוכה לסיור במרכבת-אש בשמי שושן - זה נס! או שחיילי אחשורוש היום אוחזים בנשק כדי להרוג את היהודים, וכל כלי הנשק, בכל מאה עשרים ושבע מדינות המלך, היו יוצאים לפתע מכלל פעולה - זה נס גדול! אבל מה בסך-הכול קרה שם? אסתר היהודייה נבחרה למלכה.
מרדכי היהודי, שישב בשער המלך, חשף מזימת התנקשות במלך ודיווח לו על כך. לילה אחד, כשנדדה שנת המלך וביקש לקרוא לפניו מספר הזיכרונות, נפתח הספר בדיוק במקום שבו נרשם מעשהו של מרדכי. המלך הרהר כיצד לגמול למרדכי על שהציל את חייו, ובאותו זמן (אמנם מוקדם מאד, לפנות בוקר) הסתובב המן בחצר המלך ו"עשה רעש". הוא בא להציע למלך לתלות את מרדכי על העץ שהכין למטרה זו... המלך קרא להמן וביקש את עצתו "מה לעשות באיש אשר המלך חפץ ביקרו". "ויאמר המן בלבו: למי יחפוץ המלך לעשות יקר יותר ממני?", וייעץ למלך ששר משרי המלך ירכיב את האיש על סוס מלכות, כשהוא לבוש בבגדים שלבש המלך ועם כתר מלכות בראשו... המלך אימץ את הרעיון של המן וציווה עליו להרכיב את מרדכי על סוס המלך ברחוב העיר. בלילה נערכה המסיבה שהכינה אסתר בבית המלך, ובמהלכה גילתה למלך על יהדותה ועל סופה הצפוי מגזירת המן, ביחד עם כל היהודים. המלך נבהל, התחרט וביקש להעניש את המן על זממו. בזעמו יצא לרגע לשאוף אויר צח, והמן עמד לבקש על נפשו מלפני אסתר. המלך שב פנימה סר ונזעף והמן המבוהל נפל על המיטה (כורסה) שאסתר ישבה עליה. המלך הזועף נזעק: "הגם לכבוש את המלכה עמי בבית!". ובדרך זו השתלשלו האירועים עד לתליית המן ובניו על העץ אשר הכין למרדכי.
אין ספק שהיה כאן צירוף מקרים נדיר ביותר, אבל מה היה כאן על-טבעי?
למרות זאת גדולה שמחת פורים משמחת חנוכה, "עד דלא ידע" - שמחה עצומה שאין דוגמתה בשאר חגי ישראל.
פורים מציג לעינינו נס מסוג מיוחד במינו - נס שמתרחש בתוך אפיקי הטבע. כשמעמיקים להתבונן בהתרחשויות, רואים שבעצם שום דבר בסיפור פורים אינו 'מקרי' כלל וכלל. בראייה מעמיקה וכוללת אנו מגלים בבהירות את היד-המכוונת שסיבבה את המאורעות. אנו מבינים, שלאמיתו של דבר אירע שם נס אדיר, אלא שהוא הוסתר בתוך התרחשויות טבעיות וכאילו 'מקריות'.
לפקוח עיניים ולראות ניסים
פורים מגלה לנו איפוא את אחת הדרכים שבאמצעותן משגיח הקדוש-ברוך-הוא על עולמו - הנס המוסתר בתוך הטבע. לא תמיד בא הנס בקולות ובברקים ובצורה המשאירה את כולנו פעורי-פה. לעיתים קורה הנס בשקט-בשקט, בתוך החיים השיגרתיים, כשהוא חבוי היטב באירועים יום-יומיים. אך למרות זאת, הנס הוא נס, כמובן.
פורים מלמדנו לפקוח את העיניים ולחפש את ההשגחה העליונה גם בדברים השיגרתיים ביותר. הוא ממחיש עבורנו את אחד מעיקרי האמונה היהודית - האמונה בהשגחתו המוחלטת של הקב"ה על כל הנעשה. הוא מוכיח לנו, כי שום דבר שקורה בעולם איננו מקרי, וכי הבורא הוא המכוון ישירות גם את הדברים הפשוטים והשיגרתיים ביותר.
שומר-ראש אישי
לכן אנו שמחים כל-כך בפורים. הודות ליום זה אנו חשים, שהקדוש-ברוך-הוא נמצא איתנו בכל רגע ורגע ומכוון את צעדינו. ומה יכול לשמח יותר מהידיעה, שמלך-מלכי-המלכים בכבודו ובעצמו ניצב לצד כל אחד מאיתנו, עוזר לנו ומגן עלינו מכל רע!
עלינו רק לזכות להיות ראויים לחסד נפלא זה של הבורא, על-ידי השתדלות מירבית ללמוד את תורתו ולקיים את מצוותיו, איש איש בהתאם לכוחו ולאפשרויותיו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
