ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- הלכות יסודי התורה
רפואת חולי הנפשות
א1 חוֹלֵי הַגּוּף טוֹעֲמִין הַמַּר מָתוֹק * וְהַמָּתוֹק מַר, וְיֵשׁ מִן הַחוֹלִים מִי שֶׁמִּתְאַוֶּה וְתָאֵב לְמַאֲכָלוֹת שֶׁאֵינָן רְאוּיִין לַאֲכִילָה, כְּגוֹן הֶעָפָר וְהַפֶּחָם, וְשׂוֹנֵא הַמַּאֲכָלוֹת הַטּוֹבִים, כְּגוֹן הַפַּת וְהַבָּשָׂר, הַכֹּל לְפִי רֹב הַחֹלִי; כָּךְ בְּנֵי אָדָם שֶׁנַּפְשׁוֹתֵיהֶם חוֹלוֹת, * מִתְאַוִּין וְאוֹהֲבִין הַדֵּעוֹת הָרָעוֹת, וְשׂוֹנְאִין הַדֶּרֶךְ הַטּוֹבָה, וּמִתְעַצְּלִין לָלֶכֶת בָּהּ, וְהִיא כְּבֵדָה עֲלֵיהֶם לִמְאֹד, לְפִי חָלְיָם. וְכֵן יְשַׁעְיָהוּ אוֹמֵר בָּאֲנָשִׁים הַלָּלוּ: "הוֹי הָאֹמְרִים לָרַע טוֹב וְלַטּוֹב רָע, שָׂמִים חֹשֶׁךְ לְאוֹר וְאוֹר לְחֹשֶׁךְ, שָׂמִים מַר לְמָתוֹק וּמָתוֹק לְמָר" (ישעיה ה,כ). וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר: "הַעֹזְבִים אָרְחוֹת יֹשֶׁר לָלֶכֶת בְּדַרְכֵי חֹשֶׁךְ" * (משלי ב,יג).
א2 וּמַה הִיא תַּקָּנַת חוֹלֵי הַנְּפָשׁוֹת? יֵלְכוּ אֵצֶל הַחֲכָמִים, שֶׁהֵן רוֹפְאֵי הַנְּפָשׁוֹת, וִירַפְּאוּ חָלְיָם בְּדֵעוֹת שֶׁמְּלַמְּדִים אוֹתָם, * עַד שֶׁיַּחֲזִירוּם לַדֶּרֶךְ הַטּוֹבָה. וְהַמַּכִּירִים בַּדֵּעוֹת הָרָעוֹת שֶׁלָּהֶם וְאֵינָם הוֹלְכִים אֵצֶל הַחֲכָמִים לְרַפֵּא אוֹתָם – עֲלֵיהֶם אָמַר שְׁלֹמֹה: "וּמוּסָר – אֱוִילִים בָּזוּ" * (שם א,ז).
ב1 וְכֵיצַד הִיא רְפוּאָתָם? מִי שֶׁהוּא בַּעַל חֵמָה * – אוֹמְרִים לוֹ לְהַנְהִיג עַצְמוֹ, שֶׁאִם הֻכָּה וְקֻלַּל לֹא יַרְגִּישׁ כְּלָל, * וְיֵלֵךְ בְּדֶרֶךְ זוֹ זְמַן מְרֻבֶּה, עַד שֶׁתֵּעָקֵר הַחֵמָה מִלִּבּוֹ. *
ב2 וְאִם הָיָה גְּבַהּ לֵב * – יַנְהִיג עַצְמוֹ בְּבִזָּיוֹן הַרְבֵּה, וְיֵשֵׁב לְמַטָּה מִן הַכֹּל, * וְיִלְבַּשׁ בְּלוֹיֵי סְחָבוֹת * הַמְּבַזִּים אֶת לוֹבְשֵׁיהֶם, * וְכַיּוֹצֵא בִּדְבָרִים אֵלּוּ, עַד שֶׁיֵּעָקֵר גֹּבַהּ הַלֵּב מִמֶּנּוּ, וְיַחֲזֹר לְדֶרֶךְ הָאֶמְצָעִית, שֶׁהִיא דֶּרֶךְ הַטּוֹבָה; וְלִכְשֶׁיַּחֲזֹר לְדֶרֶךְ הָאֶמְצָעִית – יֵלֵךְ בָּהּ כָּל יָמָיו.
הלכות יסודי התורה (79)
בשביל הנשמה
24 - הלכות דעות פרק א' הלכות ד'-ז'
25 - הלכות דעות פרק ב' הלכות א'-ב'
26 - הלכות דעות פרק ב' הלכה ג'
טען עוד
___________________________________
הַמַּר מָתוֹק – כאילו הוא מתוק. שֶׁנַּפְשׁוֹתֵיהֶם חוֹלוֹת – אין הכוונה למחלות נפש קשות הנובעות מפגעים פיזיים או כימיים במוח, שאין האדם יכול לשנותם, והרי הם כשאר המומים שיש בבני האדם, כי אם למי שאינו חי בתודעה נכונה (במחשבה ובהכרה), שכבר סיגל לעצמו בעומק נפשו דעות רעות, שיש בידו לשנות אותן. מכל מקום, הרמב"ם סבור שמשברים נפשיים הם תוצאה של תפיסה מעוותת של המציאות. לָלֶכֶת בְּדַרְכֵי חֹשֶׁךְ – כשם שהחושך אינו מציאות עצמאית אלא העדר אור, כך הרע בעולם איננו מציאות עצמאית אלא העדר טוב. ה' ברא את העולם טוב, והרע שיש בעולם בא מן האדם השם "מסכים" המונעים ממנו בחייו לחיות חיי "אור", שהם הכרת ה' (מו"נ ג,י; ג,יב; הקדמה לפה"מ אבות, פרק ז). וִירַפְּאוּ חָלְיָם בְּדֵעוֹת שֶׁמְּלַמְּדִים אוֹתָם – לימוד המידות ודפוסי ההתנהגות הנכונים מתוך תפיסת החיים הנכונה יש בו כדי לעצב את דרכו של האדם בשלווה ולהביט על הקורות אותו באורח ישר ונכון. תיקון הדעות הפסולות שבאדם הוא חלק ממצוַת החזרה בתשובה לכל אדם ובכל זמן. ולעולם תיקון דעות פסולות קשה לאדם יותר מריפוי המעשים (תשובה ז,ג). וּמוּסָר אֱוִילִים בָּזוּ – הטיפשים מבזים את החכמה והמוסר. בַּעַל חֵמָה – ראה לעיל ביאור א,א1. לֹא יַרְגִּישׁ כְּלָל – לא שישתוק ויצבור כעס במחשבתו, אלא שלא יגיב בגלל הרגש, ובשלב הזה יתייחס לכך בביטול. עַד שֶׁתֵּעָקֵר הַחֵמָה מִלִּבּוֹ – ומובן שבסופו של התהליך, כשילמד להתאפק, כשיכו אותו לא יתנהג באדישות, אלא יעשה מה שצריך כדי שלא יכו אותו עוד. וכדי לשלוט על המעשים, ולא להיגרר להגיב על מעשי הזולת, צריך לחשוב לפני התגובה. גְּבַהּ לֵב – גאוותן. יֵשֵׁב לְמַטָּה מִן הַכֹּל – במקום לא חשוב. בְּלוֹיֵי סְחָבוֹת – בגדים ישנים שכבר בלו, סמרטוטים. הַמְּבַזִּים אֶת לוֹבְשֵׁיהֶם – בעיני הבריות, המדמים שיופי בגדי האדם מעיד על כבודו (ראה להלן ה,ט1; מו"נ ג,מה). וְעַל קַו זֶה יַעֲשֶׂה בִּשְׁאָר כָּל הַדֵּעוֹת – ועל פי עיקרון זה, טיפול בתופעה על ידי תופעה מנוגדת לה, יעשה בשאר המידות. טיפול זה דומה ליישור ברזל מכופף, שצריך לכופף אותו לכיוון נגדי כדי שיתיישר (לשיטה זו בטעמי המצוות ראה מו"נ ג,מה; ג,מט).
ביאורים
בפרק א' למדנו על ההדרכה לכלל בני האדם. אדם שטרם הולך כל כולו בדרך הישרה, צריך להתמיד במעשים הנכונים, ולהרגיל את עצמו בדעה הטובה ובמעשיה.
את פרק ב' פותח הרמב"ם בהתייחסות ל'חולים' - בני אדם השקועים בצורה חזקה באחד הקצוות של דעה אחת או יותר. ההדרכה של הרמב"ם לאנשים כאלו היא שונה - הם אינם מתחילים בעשיית המעשים האמצעיים, אלא עליהם, קודם כול, להרגיל את עצמם להיות בקצה השני של הדעה. רק אחרי שתיעקר מלבם המידה הרעה (כי ישתחררו מהקצה שבו היו), יעברו לדרך האמצע וילכו בדרך הישרה.
לדברי הרמב"ם, כשם שאנו מבינים שהעדפת המר והרחקת הדברים המתוקים על ידי חולה הן עיוות, כך צריך להיות ברור לנו שהדבקות של חולי הנפשות בדעות הרעות אינה טבעית. כשאדם בריא אוכל פת ובשר, הוא אינו עושה זאת רק כי אמרו לו שזה המאכל שנכון לאכול. הוא בעצמו מרגיש את התאמת המאכלים לגופו, ושהם בונים ומחיים אותו. כך הליכתו של הבריא בדרך הישרה, אינה נעשית רק כי נכון ללכת בדרך זו, וצריך לכוון דעותיו להיות דעות בינוניות. הבריא מרגיש את התאמת הדעות הנכונות לחייו. כאשר הוא מגיע לדעה אמצעית, הוא אט אט מצליח לחוש שהוא הולך בדרך נכונה, שמצמיחה ומרוממת אותו. מכאן מובן מדוע במצב של חולי צריך האדם לסטות לקצה השני. החולה חש חיבור לדרך המעוותת שלו. בגלל חוליו הוא מרגיש שהיא מתאימה לו. זה, כמובן, דבר שצריך תיקון, והתיקון מתחיל בכך שנשבור אצלו את הדבקות במקום המעוות הזה. רק לאחר מכן נוכל להחזירו למוטב, לדרך הישרה.
השלב הראשון ברפואת המידות הוא ההליכה אל החכמים. בהליכה זו ה'חולה' מבטא הכרה בכך שמידותיו אינן תקינות ושיש לו רצון פנימי לשינוי. הוא מבין שאין די בכך שינהג במידות הטובות או בקצה הנגדי, אלא עליו ללכת אל רופאי הנפשות כדי שההתנהגות המעשית תהיה ביטוי של הכרה ושל רצון פנימיים.
הרחבות
ללכת לקצה השני בהדרגה
אִם הָיָה רָחוֹק לַקָּצֶה הָאֶחָד - יַרְחִיק עַצְמוֹ לַקָּצֶה הַשֵּׁנִי. על הדרכתו של הרמב"ם לרפואתם של חולי הנפשות, הוסיף הגר"א תוספת חשובה: "הרוצה לשוב מדרכו הרעה צריך לשקול מידותיו במאזני צדק. כי מתחילה צריך להתבונן על מידותיו הרעות ולהכירם היטב, ולחנך את עצמו להטות כל מידה אל קצה ההיפוך. כגון מכעס אל החמלה ומגאוה אל תכלית השפלות (אבל לא ידלג בפעם אחת אל קצה ההיפוך רק ילך לאט לאט מדרגה לדרגה) אחר כך יעמוד על הנקודה הממוצעת לפי התורה עד שיהיה לו כטבע ממש. כי אם ילך בתחילה בדרך הממוצעת יחזור חס ושלום לסורו, כי כבר נתגבר עליו יצרו בדרך ההוא" [אבן שלמה א, ג]. הגר"א מדריך שאין לקפוץ אל הקצה השני כנגד טבעו, אלא יש לצעוד צעד אחר צעד ולעלות מדרגה אחר מדרגה כדי לקנות את המדרגה הנמצאת בקצה השני , בלי להיעצר במדרגת האמצע אף שהגיע אליה בהדרגה בדרך עבודתו. כנראה, לא ניתן לקנות את דרך האמצע בלי לקנות את המידה הנגדית קניין אמתי וגמור. דווקא באמצעות רכישת המידה הקיצונית הנגדית ניתן למצוא את האיזון הנכון ולקבוע אותו בנפש לקניין גמור. מדברי הגר"א לומדים גם שעבודת המידות לא צריכה להיעשות בדרך של שבירת הכוחות הטבעיים והתנגדות להם, אלא דווקא בהדרגה . כאשר פועלים בצורה קיצונית קשה למעשים להשפיע על הנפש שעוד מתנגדת אליהם ביותר.
טקסט, כותרות משנה וביאורי מילים: באדיבות מהדורת 'מקבילי' של "מפעל משנה תורה" שנכתבה על ידי תלמידי חכמים, מכונים וישיבות [הוספות בהוצאתנו סומנו בסוגריים מרובעים] www.mishnetorah.com / 077-4167003
ייחודו של הביאור הוא ב נאמנות למקור של הרמב"ם עצמו ברחבי ספריו ( רמב"ם על פי הרמב"ם (. מתוך כך ניתן לעמוד על שיטתו של הרמב"ם, המעוררת את ההשראה למימושה של התורה השלמה כפי שחזה והתכוון רבנו הרמב"ם .
כותבי מפעל משנה תורה: הרבנים יוחאי מקבילי, יחיאל קארה, הלל גרשוני, דביר טל, עמנואל מזרחי, שמואל אריאל, מכון משפטי ארץ.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
