ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
הסביר הר"ן (מג ע"ב מדפי הרי"ף ד"ה ת"ר כמה) שאין כוונת המשנה שבדווקא אסור להדיח אחרי סעודה שלישית, אלא רק אורחא דמילתא שאחרי סעודה שלישית לא אוכלים, אבל ברור שמותר להדיח, אם רוצה לאכול סעודה נוספת. לעומתו המאירי (קיח ע"א ד"ה קערות) כותב שאין חיוב אלא בשלוש סעודות בשבת, ומותר להדיח רק לצורך סעודה שחייבים בה בשבת, ולא לצורך סעודה שלא חייבים בה (והתנא שבגמרא שהזכיר שמדיחים שלוש פעמים סובר שחייבים לאכול ד' סעודות). וצריך ביאור מדוע יהיה מותר להדיח רק לצורך סעודה שמחויבים בה, הרי גם כשעושה סעודה נוספת צריך להדיח כלים? ומ"מ כתב יביע אומר (ז, או"ח לז, אות ו) שאין צורך להחמיר כדברי המאירי כיון שהוא איסור דרבנן.
הרמב"ם (שבת כג, ז) פסק שהאיסור להדיח קערות וכוסות לאחר סעודה שלישית הוא 'מפני שהוא כמתקן, אא"כ הדיחן לאכול בהן סעודה אחרת בשבת'. והעיר עליו הראב"ד 'כל זה אינו אסור אלא מפני שהוא טורח לחול'. נשאלת השאלה מהי כוונת דברי הרמב"ם שהוא מתקן, הרי אם האיסור הוא מצד תיקון הרי שאסור גם לצורך שבת, ולמה הותר להדיח כלים אם צריך לאכול סעודה נוספת באותו יום? כתב המגיד משנה שהראב"ד לא בא לחלוק אלא רק לבאר את כוונת הרמב"ם שהאיסור הוא מצד שמתקן דבר לצורך חול, והכוונה טירחא ליום חול. אמנם מרכבת המשנה ביאר שלדעת הרמב"ם אסור להדיח כלים משום שבות של תיקון (ומסביר שהרמב"ם למד שכל שבות שגזרו חכמים גזרו משום מלאכה מסוימת) והתירו להדיח לצורך סעודת שבת. ומבאר הגרנ"א רבינוביץ' (יד פשוטה שם) שאם מדיח כלים לאותו היום אין זה דומה לתיקון כי זו מלאכה שלא עושה אותה שתתקיים לאורך זמן. לפי מרכבת המשנה ניתן לבאר גם שיטת המאירי שלדעתו ההדחה אסור משום שבות, אלא שהתירוה לצורך סעודת שבת, אבל לא התירו לסעודה שאין חייבים בה מן הדין.
הציץ אליעזר (יד, לז) דן באופן שאדם רוצה להדיח כלים כדי שהבית יהיה נקי יותר, או משום היגינה שהדבר לצורך היום, האם מותר להדיח כלים או לא? ואומר שלכאורה יש לתלות זאת במחלוקת הרמב"ם והראב"ד שלרמב"ם יהיה אסור להדיח, כי רק כשהוא צריך את הכלים לאותו יום התירו, ואילו לדעת ראב"ד רק אם הוא טורח לצורך יום חול אסור. ומסקנתו להיתר גם מכיון שלדעת המגיד משנה דעת הרמב"ם כדעת הראב"ד כפי שהזכרנו לעיל.
כמו כן המשנה הלכות (חלק ג מ – מא, חלק יא רפז) דן אם מותר לאדם להדיח כלים כאשר יש לו כלים אחרים מאותו מין בארון, האם מותר להדיח אותם, ולהשתמש בהם? ומסיק שגם זה תלוי במחלוקת הרמב"ם והראב"ד, ולדעת הרמב"ם אסור. אך כותב שאין הלכה כרמב"ם ולכן מתיר להדיח כלים גם אם יש לו כלים נקיים בארון. ונראה שלפירוש היד פשוטה ברמב"ם כיון שעושה לצורך שימוש בשבת, אין זה אסור גם לשיטת הרמב"ם כיון שזה לא דומה לתיקון כי לא מתקן לזמן ארוך.
מי אתה עם ישראל?
אנחנו קודש למענך
מה כבד לך?
האם מותר לפנות למקובלים?
איך מותר להכין קפה בשבת?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
אם יש הבטחה, למה יעקב ירא?
מהו הסוד של פורים בשנה מעוברת?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
