ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
הסביר הר"ן (מג ע"ב מדפי הרי"ף ד"ה ת"ר כמה) שאין כוונת המשנה שבדווקא אסור להדיח אחרי סעודה שלישית, אלא רק אורחא דמילתא שאחרי סעודה שלישית לא אוכלים, אבל ברור שמותר להדיח, אם רוצה לאכול סעודה נוספת. לעומתו המאירי (קיח ע"א ד"ה קערות) כותב שאין חיוב אלא בשלוש סעודות בשבת, ומותר להדיח רק לצורך סעודה שחייבים בה בשבת, ולא לצורך סעודה שלא חייבים בה (והתנא שבגמרא שהזכיר שמדיחים שלוש פעמים סובר שחייבים לאכול ד' סעודות). וצריך ביאור מדוע יהיה מותר להדיח רק לצורך סעודה שמחויבים בה, הרי גם כשעושה סעודה נוספת צריך להדיח כלים? ומ"מ כתב יביע אומר (ז, או"ח לז, אות ו) שאין צורך להחמיר כדברי המאירי כיון שהוא איסור דרבנן.
הרמב"ם (שבת כג, ז) פסק שהאיסור להדיח קערות וכוסות לאחר סעודה שלישית הוא 'מפני שהוא כמתקן, אא"כ הדיחן לאכול בהן סעודה אחרת בשבת'. והעיר עליו הראב"ד 'כל זה אינו אסור אלא מפני שהוא טורח לחול'. נשאלת השאלה מהי כוונת דברי הרמב"ם שהוא מתקן, הרי אם האיסור הוא מצד תיקון הרי שאסור גם לצורך שבת, ולמה הותר להדיח כלים אם צריך לאכול סעודה נוספת באותו יום? כתב המגיד משנה שהראב"ד לא בא לחלוק אלא רק לבאר את כוונת הרמב"ם שהאיסור הוא מצד שמתקן דבר לצורך חול, והכוונה טירחא ליום חול. אמנם מרכבת המשנה ביאר שלדעת הרמב"ם אסור להדיח כלים משום שבות של תיקון (ומסביר שהרמב"ם למד שכל שבות שגזרו חכמים גזרו משום מלאכה מסוימת) והתירו להדיח לצורך סעודת שבת. ומבאר הגרנ"א רבינוביץ' (יד פשוטה שם) שאם מדיח כלים לאותו היום אין זה דומה לתיקון כי זו מלאכה שלא עושה אותה שתתקיים לאורך זמן. לפי מרכבת המשנה ניתן לבאר גם שיטת המאירי שלדעתו ההדחה אסור משום שבות, אלא שהתירוה לצורך סעודת שבת, אבל לא התירו לסעודה שאין חייבים בה מן הדין.
הציץ אליעזר (יד, לז) דן באופן שאדם רוצה להדיח כלים כדי שהבית יהיה נקי יותר, או משום היגינה שהדבר לצורך היום, האם מותר להדיח כלים או לא? ואומר שלכאורה יש לתלות זאת במחלוקת הרמב"ם והראב"ד שלרמב"ם יהיה אסור להדיח, כי רק כשהוא צריך את הכלים לאותו יום התירו, ואילו לדעת ראב"ד רק אם הוא טורח לצורך יום חול אסור. ומסקנתו להיתר גם מכיון שלדעת המגיד משנה דעת הרמב"ם כדעת הראב"ד כפי שהזכרנו לעיל.
כמו כן המשנה הלכות (חלק ג מ – מא, חלק יא רפז) דן אם מותר לאדם להדיח כלים כאשר יש לו כלים אחרים מאותו מין בארון, האם מותר להדיח אותם, ולהשתמש בהם? ומסיק שגם זה תלוי במחלוקת הרמב"ם והראב"ד, ולדעת הרמב"ם אסור. אך כותב שאין הלכה כרמב"ם ולכן מתיר להדיח כלים גם אם יש לו כלים נקיים בארון. ונראה שלפירוש היד פשוטה ברמב"ם כיון שעושה לצורך שימוש בשבת, אין זה אסור גם לשיטת הרמב"ם כיון שזה לא דומה לתיקון כי לא מתקן לזמן ארוך.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
