ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
הסביר הר"ן (מג ע"ב מדפי הרי"ף ד"ה ת"ר כמה) שאין כוונת המשנה שבדווקא אסור להדיח אחרי סעודה שלישית, אלא רק אורחא דמילתא שאחרי סעודה שלישית לא אוכלים, אבל ברור שמותר להדיח, אם רוצה לאכול סעודה נוספת. לעומתו המאירי (קיח ע"א ד"ה קערות) כותב שאין חיוב אלא בשלוש סעודות בשבת, ומותר להדיח רק לצורך סעודה שחייבים בה בשבת, ולא לצורך סעודה שלא חייבים בה (והתנא שבגמרא שהזכיר שמדיחים שלוש פעמים סובר שחייבים לאכול ד' סעודות). וצריך ביאור מדוע יהיה מותר להדיח רק לצורך סעודה שמחויבים בה, הרי גם כשעושה סעודה נוספת צריך להדיח כלים? ומ"מ כתב יביע אומר (ז, או"ח לז, אות ו) שאין צורך להחמיר כדברי המאירי כיון שהוא איסור דרבנן.
הרמב"ם (שבת כג, ז) פסק שהאיסור להדיח קערות וכוסות לאחר סעודה שלישית הוא 'מפני שהוא כמתקן, אא"כ הדיחן לאכול בהן סעודה אחרת בשבת'. והעיר עליו הראב"ד 'כל זה אינו אסור אלא מפני שהוא טורח לחול'. נשאלת השאלה מהי כוונת דברי הרמב"ם שהוא מתקן, הרי אם האיסור הוא מצד תיקון הרי שאסור גם לצורך שבת, ולמה הותר להדיח כלים אם צריך לאכול סעודה נוספת באותו יום? כתב המגיד משנה שהראב"ד לא בא לחלוק אלא רק לבאר את כוונת הרמב"ם שהאיסור הוא מצד שמתקן דבר לצורך חול, והכוונה טירחא ליום חול. אמנם מרכבת המשנה ביאר שלדעת הרמב"ם אסור להדיח כלים משום שבות של תיקון (ומסביר שהרמב"ם למד שכל שבות שגזרו חכמים גזרו משום מלאכה מסוימת) והתירו להדיח לצורך סעודת שבת. ומבאר הגרנ"א רבינוביץ' (יד פשוטה שם) שאם מדיח כלים לאותו היום אין זה דומה לתיקון כי זו מלאכה שלא עושה אותה שתתקיים לאורך זמן. לפי מרכבת המשנה ניתן לבאר גם שיטת המאירי שלדעתו ההדחה אסור משום שבות, אלא שהתירוה לצורך סעודת שבת, אבל לא התירו לסעודה שאין חייבים בה מן הדין.
הציץ אליעזר (יד, לז) דן באופן שאדם רוצה להדיח כלים כדי שהבית יהיה נקי יותר, או משום היגינה שהדבר לצורך היום, האם מותר להדיח כלים או לא? ואומר שלכאורה יש לתלות זאת במחלוקת הרמב"ם והראב"ד שלרמב"ם יהיה אסור להדיח, כי רק כשהוא צריך את הכלים לאותו יום התירו, ואילו לדעת ראב"ד רק אם הוא טורח לצורך יום חול אסור. ומסקנתו להיתר גם מכיון שלדעת המגיד משנה דעת הרמב"ם כדעת הראב"ד כפי שהזכרנו לעיל.
כמו כן המשנה הלכות (חלק ג מ – מא, חלק יא רפז) דן אם מותר לאדם להדיח כלים כאשר יש לו כלים אחרים מאותו מין בארון, האם מותר להדיח אותם, ולהשתמש בהם? ומסיק שגם זה תלוי במחלוקת הרמב"ם והראב"ד, ולדעת הרמב"ם אסור. אך כותב שאין הלכה כרמב"ם ולכן מתיר להדיח כלים גם אם יש לו כלים נקיים בארון. ונראה שלפירוש היד פשוטה ברמב"ם כיון שעושה לצורך שימוש בשבת, אין זה אסור גם לשיטת הרמב"ם כיון שזה לא דומה לתיקון כי לא מתקן לזמן ארוך.

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש












