ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
הירושלמי (קידושין ב, ב) מברר בכל מקרה שבו יש תנאי ביניהם על מה הייתה ההקפדה של האשה שגורמת לה לרצות יותר בקידושין מאשר בדבר שאותו היא התנתה. לדוגמא: "ניחא כהן ונמצא לוי, לוי ונמצא כהן?
יכולה היא מימר: 'לא הוינא בעייא די רוחיה רבא עלי", כלומר, אמנם יש נשים שמעדיפות להנשא לכהנים, אך יש נשים שאומרות שאינן רוצות אדם עם 'רוח גדולה עלי', ומעדיפות דווקא לוי או ישראל, כך הירושלמי מבאר את כל המקרים המופיעים במשנה.
בית שמואל (לח, מד) הביא את דברי הירושלמי וכתב שלפי דבריו אם אין לאשה קפידא היא מקודשת למרות ששינו את התנאי, ולכן הוא ביאר בכל מקרה על מה הקפדת האשה. אומנם לגבי מי שמתנה שקוראים לו יוסף, הוא כותב שאין לו הסבר מה יכולה להיות סיבת הקפדה של האשה.
אמנם, ערוך השלחן (לח, פד - פו) חלק עליו ואמר שוודאי שכל תנאי שאדם מתנה, יש לו איזה רעיון ומחשבה מה מפריע לו, ומדוע שנכנס לדעתו, ונאמר שאין לו קפידא, והרי "בכל תנאי שהאדם מתנה יש לפי דעתו איזה קפידא אף שלרוב אנשים אין זה קפידא, יהיה איזה קפידא שיהיה, כיון שהתנה כן בהכרח שיקויים התנאי", כלומר, גם אם אין קפידא אם זה מה שהוא התנה צריך לקיים. וכתב שכן משמע מרש"י (מט ע"ב ד"ה בן כרך) שכותב שגם אם אין הקפדה, עדיין יש לבטל את המעשה, כי כך האדם התנה.
ופירוש הירושלמי לדעתו הוא לא שצריך לחפש קפידא, שהרי מי שהתנה צריך לקיים את תנאו, אלא שהירושלמי רוצה להראות לנו שבכל דבר ניתן למצוא קפידא, גם אם זה לא נראה כך במבט ראשון.
ניתן היה לבאר (על פי דברי המהרש"א בדף מט ע"ב על רש"י) שהירושלמי מבאר מדוע במקרים כאלו זה לא נחשב שהבעל הטעה את האשה לשבח, שאז לדעת רבי שמעון האשה מקודשת בכל מקרה, והירושלמי מסביר שזה שייך רק באפן של רווח ממוני שאז האשה וודאי שמחה להתקדש גם בסכום גדול יותר, אבל במקרה שבו יש תנאי על האדם עצמו הרי שלא ניתן לומר שזה נחשב לשבח, מטעם שכל אשה רוצה משהו מסוים.
סיכום : ישנם תנאים רבים המופיעים במשניות במסכת קידושין יש הסוברים לפי דברי הירושלמי שאם אין טעם בתנאי האשה מקודשת למרות שהתנאי לא התקיים אך דעת ערוך השלחן היא שגם באופן זה אם התנאי לא מתקיים האשה אינה מקודשת.
למה ללמוד גמרא?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
איך הפרה אדומה מכפרת על חטא העגל?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
איך עושים קידוש?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
כאב הגלות ותקוות הגאולה
מדוע ראש השנה זכה להיות שני ימים וכיצד מתנהלים בחג כזה?
איך הסדר המוכתב מהווה חירות?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
