ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בשלח
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
"וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה יְקֹוָק בְּמִצְרַיִם וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת יְקֹוָק וַיַּאֲמִינוּ בַּיקֹוָק וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ " (שמות י"ד לא).
אמונה זו מקבלת חיזוק נוסף בעקבות מעמד הר סיני כאשר הקב"ה מבטיח:
"וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ וְגַם בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם וַיַּגֵּד מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל יְקֹוָק" (שמות י"ט ט).
חז"ל ובעקבותיהם הראשונים והאחרונים, ניסו להסביר את פשר האמונה במשה ומה התחדש בעקבות מעמד הר סיני.
התרגום כדרכו, נזהר מאוד מלפרש את הביטוי: " וַיַּאֲמִינוּ ... וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ " כמשמעו ולכן מתרגם "והימינו ... ובנביאות משה עבדיה". בעקבותיו צעד גם החזקוני.
בעלי התוס' ב"הדר זקנים" ניסחו את הרעיון קצת אחרת: "האמינו שהוא עבד הקדוש ברוך הוא ובמצותו עשה הכל".
לפי פירוש זה כאילו שכתוב ויאמינו בד' ובמשה, שהוא עבדו של ד'. כך פירש גם אבן עזרא.
האלשיך לעומתם טוען כי עם ישראל האמין בד' ובשליחות משה עוד במצרים. מה שהתחדש בעקבות קריעת ים סוף הוא שגם ה"ערב רב", כל אותם נספחים שיצאו עם ישראל ממצרים, גם הם השתכנעו והצטרפו לעדת המאמינים.
ננסה לבדוק עתה לפי כל שיטה מה אמור להשתנות בעקבות מעמד הר סיני.
רש"י מסביר: "גם בנביאים הבאים אחריך". לדעתו לא היה צורך בחיזוק בענין נבואת משה או שליחותו.
אבן עזרא טוען לעומתו שגם אחרי קריעת ים סוף, היו עדיין יהודים קטני אמונה שפקפקו וז"ל: "כי היו בישראל רבים ..., שאמרו שלא יתכן לדבר מי שאינו גוף עם מי שהוא בגוף ויחי". הרמב"ן חולק בחריפות על אבן עזרא וטוען: "ואיננו נכון, כי זרע אברהם (ומכניס כאן גם "עקיצה" אישית) לא יסתפקו בנבואה, כי האמינו בה מאבותם".
הרמב"ן לכן מסביר: "וגם בך יאמינו לנצח בכל הדורות, ואם יקום בקרבם נביא או חולם חלום כנגד דברך יכחישוהו מיד, שכבר ראו בעיניהם ושמעו באזניהם שהגעת למעלה העליונה בנבואה". לפי דבריו, מה שהתברר במעמד מתן תורה, הוא מעמדו המיוחד של משה כנגד כל הנביאים שנשלחו אחריו.
הרמב"ם מסביר כי אכן מדרגת האמונה של עם ישראל השתנתה "אחרי הדיבור" וז"ל: "משה רבינו לא האמינו בו ישראל מפני האותות שעשה, שהמאמין על פי האותות יש בלבו דופי שאפשר שיעשה האות בלט וכשוף..., ובמה האמינו בו במעמד הר סיני שעינינו ראו ולא זר ואזנינו שמעו ולא אחר ..., ומנין שמעמד הר סיני לבדו היא הראיה לנבואתו שהיא אמת שאין בו דופי שנאמר הנה אנכי בא אליך בעב הענן בעבור ישמע העם בדברי עמך וגם בך יאמינו לעולם, מכלל שקודם דבר זה לא האמינו בו נאמנות שהיא עומדת לעולם אלא נאמנות שיש אחריה הרהור ומחשבה" (יסודי התורה פ"ח ה"א).
כל זה מעורר מחדש את השאלה: הרי למשה רבנו יש בחירה חופשית ומנין לנו כי מה שמסר לנו הוא אכן תואם בדיוק את מה שקיבל מסיני?
נביא את דברי רבנו מאיר שמחה הכהן מדוינסק ב"משך חכמה": "ואם כן, איך צוה השם שיאמינו לעולם במשה, הא "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים" (ברכות לג, ב) ואין הידיעה מכרחת הבחירה?! ושמא יבחר משה אחר זה חלילה, להוסיף מדעתו! ועל כרחין, שהשי"ת שלל ממנו הבחירה לגמרי, ונשאר מוכרח כמלאכים. והטעם שהתכלית הוא הבחירה, שבלא בחירה אין מעלה על האדם יותר מכל הנמצאים" (הקדמה לספר שמות).
ואם ישאל השואל: אם כך, כיצד זה קרה שמשה חטא, כגון במי מריבה? והתשובה תהיה כי בחירתו של משה נשללה ממנו רק בענייני נבואה. גם משה רבנו הוא בעל בחירה שהרי זו מעלתו של האדם כאדם. אבל בענייני נבואה, כולנו מאמינים בני מאמינים שמשה אמת ותורתו אמת, ברוך שנתן תורה לישראל בידי משה עבדו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
