ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
ברור שיש זכויות שנותנים לאדם הוריו ורבותיו. הרב בלוי היה ממשפחות מיוחסות שבירושלים, הן מצד אביו - משפחת בלויא שהיו מקורבי המהרי"ל דיסקין זצ"ל, והן מצד אמו שהיתה ממשפחת אורנשטיין (סבו היה הרב יעקב אורנשיין, ואבי סבו הרב ישעיהו, ועל שמם הוא נקרא). אבל ייחוס המשפחה בלבד אינו סיבה לזכות להיות אחד מעמודי ההוראה בעם ישראל. גם הזיכרון המופלג שהיה לרב בלוי לא מספיק לזכייה זו, ישנם רבים בעלי זיכרון וידע אבל תורתם נשארת בד' אמות. וחוזרת השאלה: כיצד זכה להיות אחד מעמודי ההוראה בישראל?
הווי מתאבק באפר רגליהם
התכונה הראשונה שאפיינה את הרב בלוי זצ"ל היתה אמת. האמת אינה נושאת פנים לאף אדם, וכדברי הנביא "משפט אמת שפוטו" (זכריה ז, ט) הדיין צריך לעשות משפט אמת. אסור לשום דבר להטות את לבו, אפילו חסד ורחמים אין מקומם בדין. לאחר משפט האמת, אם רואה את בעל הדין במצב קשה יש מקום ל"חסד ורחמים עשו איש את אחיו".
קנאות לאמת היא הבסיס המיוחד לדרכי ההוראה של הרב בלוי. בספריו המרובים פעמים רבות משיג הוא על ספרים וחיבורים שקדמו לו, אבל ההערות לא נכתבו לצורך הניצוח והווכחנות אלא לברור אמיתה של תורה. יש רבנים מסדרי שמועה ופסקי הלכות אבל פוחדים להשיג ולערער על דברי הקודמים להם, אבל איש אמת איננו פוחד "כי המשפט לאלוקים הוא". אבל עם הכל הוא זוכר שהוא אבק לרגלי גדולי הדורות. תכונה מופלאה זו, של עמידה על דעות הפוסק עם כל הכבוד לפוסקים אחרים וקדמונים, היא הבסיס להוראותיו של הרב בלוי בכל ספריו והערותיו.
ארדה נא ואראה
איש אמת, כאשר הוא יורד לשאלה, מברר תחילה את המציאות - לדעת מה קורה, מה היה במקום או בשאלה שנשאלה. לצורך חקר המציאות צריך לרדת ולראות, וכפי שהורה הקב"ה "ארדה נא ואראה", ללמד את הדיינים שירדו לראות בעיניהם את הנדון, לא הסתמכות על שרטוטים וציורים אלא "טוב מראה עיניים". הליכה זו דורשת זמן רב והתמדה. קל יותר לשבת בבית ולפסוק ולא להיטלטל במרחבי הארץ כדי לראות צנרת במפעלים, ובייחוד כאשר אדם יש לו ייסורים גדולים כפי שהיה לרב זצ"ל והנסיעות הארוכות מקשות.
אבל דורש אמת כרב בלוי היה נוסע ממפעל למפעל לראות בעיניו את הצנרות וצורת העשייה, בודק כיצד הטכנולוגיה החדשה ניתנת ליישום ולהבנה, ורק לאחר מכן נותן את הכרעותיו. כאשר פותחה בגוש קטיף שיטת הגידול במצעים מנותקים, ערב שביעית תשמ"ז, הרב בלוי בא עם חברי בית הדין ועד הכשרות לראות מה וכיצד הדבר נעשה, חקר ובדק כיצד מוציאים את המים וכיצד הגידול נעשה לכל השלבים. גם בביקוריו במפעל 'עלי קטיף חסלט' עמד על כל שאלות הכשרות והפרשת תרומות ומעשרות שמתעוררות, והציע דרכי פתרון מתוך הניסיון הרב שהיה בידו בביקוריו הרבים במפעלי תעשייה.
תכונה זו היתה אחת הסיבות מדוע ועד הכשרות של העדה החרדית זכה לאהדה גדולה בקרב הציבור בימי חיותו. ועד הכשרות הפך מוועד מקומי לרמת ועד כשרות ארצי, בגלל הרצינות המיוחד הזאת, של "ארדה נא ואראה" ולאחר מכן דיון הלכתי אמיתי.
תכונת הירידה למציאות היתה בכל העניינים שהרב בלוי דן בהם. כשעסק בענייני מסחר וריבית הוא ידע את דרכי המסחר המציאותיות. ספרו הגדול 'ברית יהודה' הודפס בשנת תשל"ו, כעשרים שנה לאחר מכן הדפיס את עיקרי הדינים של הספר, וכבר היו שינויים בדרכי המסחר שהשפיעו על ההלכה, ועל כן שינה דברים בהלכה (עיין בהקדמתו).
מבקש אמת
הרמב"ם, בהקדמתו לשמונה פרקים, אומר שיש לשמוע את האמת ממי שאמרה. מבקש האמת מחפשה בכל מקום שיכול למוצאה, אצל גדול וקטן. פעמים הרב בלוי ביקש שנכתוב לו סיכומי דברים ובירורים נקודתיים, כדי שיהיה לו את החומר הנצרך לשם הדיון ההלכתי. על סמך חומרים אלו ישב לכתוב את הכרעותיו, כאשר היריעה כבר פרוסה לפניו. פעמים ביקש תמצות דעות על גבולות הארץ, סיכום שאלת הרכבות תמך ועצים שונים. לפעמים, כשהתעוררו שאלות בקשר לתרומות ומעשרות, היה מבקש לשמוע האם יש דעות נוספות.
הרב היה מחפש את האמת באמת, ללא הבחנה מיהו האיש שמוסר, האם הוא בעל דעות כאלו או כאלו, האם הוא איש העדה החרדית או מבני הציונות הדתית. כל זמן שהיסוד הוא אמת של תורה ורק לשם התורה, אין חילוקי השקפה יכולים לשנות. פעמים שהרב היה מתקשר אלי הקטן ושואל שאלה, בדרך כלל מעשית. מעולם לא הציג עצמו בתואר אלא בשמו הפרטי, ולאחריה שאלה קצרה ודיון ארוך. כאשר עסק ב'פתחי מקוואות', ידע שבכפר דרום ת"ו היה מתקן טבילה לנכים, ועל כן ביקש את כל החומר שנכתב בנושא זה, והשתמש בו בספרו.
מבקש אמת יכול להודות ולהכיר שחוזר בו בדברי הלכה, "מודים דרבנן היינו שבחייהו". בהקדמתו לספר עיקרי הדינים הרב מספר שחזר על תלמודו שוב, וכעת התבררה לו ההלכה ביתר ביאור ועל כן הוא חוזר ממספר דברים שכתב בספרו הקודם 'ברית יהודה', ולא עוד אלא מציין בספר היכן הן החזרות. קל למחבר ספרים רבים כל כך להשמיט ולהעלים את החזרות, אבל כאן למדנו את ה"אמת ליעקב".
האמת היא דבר של קיימות ונצחיות, לעומת השקר שאין לו רגליים. תכונת האמת המיוחדת שהיתה לרב בלוי, בצירוף מידותיו התרומיות וזיכרון נדיר, הם שנתנו לו את המעמד המיוחד כאחד מעמודי ההוראה לישראל לדורות.
הכותב הוא ראש 'מכון התורה והארץ'
באדיבות בשבע
הרב יהודה עמיחי
מנהל מחלקת המחקר ההלכתי של "מכון התורה והארץ".

הכנס הכ"א למצוות התלויות בארץ הפרשה מראש של תרומות ומעשרות בצמחי טעם ותבלינים מהגינה
מתוך הכנס הכ"א למצוות התלויות בארץ

"בזאת התורה" - איזו תורה?

כשהתמיד בוטל - החומות קרסו

אחדות זו מעבדה של בירורים

האם מותר לפנות למקובלים?

תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה

הלכות שטיפת כלים בשבת

הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

כאב הגלות ותקוות הגאולה

מה כבד לך?

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים מברכת המזוזה ועד מנהגי העדות בתפילין
הנביאים והחכמים קבעו את התענית בט' באב, מפני שהכול הולך אחר ההתחלה | הואיל ובפועל רובו של בית המקדש נשרף בעשירי, נהגו ברוב קהילות ישראל שלא לאכול בו בשר ולא לשתות יין | כאשר חל י' באב ביום שישי, כבר בבוקר מותר להתכונן לשבת בתספורת, כביסה ורחיצה * הורו חכמים שכל אדם יבדוק את מזוזותיו פעמיים בשבע שנים | כאשר המזוזה עטופה בניילון, אין צורך לבדוק אותה, אלא אם אירע דבר שעלול לפוסלה | לכתחילה, נכון לכל אדם להמשיך במנהג אבותיו ולרכוש ספר תורה, תפילין ומזוזות כמנהגם

ואתחנן פרשת ואתחנן – איך בונים מקדש
מדוע מדגישה התורה שהארץ טובה וירושלים טובה? ואיך זה קשור לתהליך העמוק של בנין המקדש בישראל? הסוד הגנוז ברמב"ם

מאמר שלישי החסיד והמצוות בספר הכוזרי
מאמר שלישי המשך סיכום פסקאה י"א
השיעור עוסק בדמותו של החסיד על פי ספר הכוזרי, המנהל את חייו מתוך מודעות מתמדת לכך שהבורא רואה ובוחן כל מחשבה, דיבור ומעשה שלו. בנוסף, השיעור מסביר כיצד החסיד מושל בכל איבריו וכוחותיו, ומכוון אותם לשמש ככלים ייעודיים לעבודת השם ולחיבור אמיתי אל השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן זדונות נהפכות לזכויות
אורות התשובה פרק ו פסקה ה' - ו'
הרצון והמעשים קשורים אחד בשני, לכן כאשר האדם משנה את רצונו לטובה הוא נותן משמעות אחרת למעשה.

אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א לגלות את אלוקים כאבא אוהב
אורות התחיה -פסקה א'
השיעור מעמיק בפער שבין תפיסת אלוקים כשליט חיצוני הזר לנפש, לבין ההכרה האמיתית בו כנשמת העולם וכאבא אוהב המהווה את מקור החיים. מתוך עיון ב"אורות התחיה", נלמד כיצד התפתחות המידות הטובות והחיבור האורגני לכלל האומה מאפשרים לנו להתעלות מעבודת השם שמבוססת על פחד אל חיבור פנימי ועמוק של אהבה ויראת הרוממות.

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן מותר לבקר בגן חיות או בסאפרי כדי להתבונן בפלאי הבריאה, ובזה להכיר את גדולת הבורא

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אין חיוב לבקר ולהשתטח על קברי צדיקים, מכל מקום התפילה במקום זה מסוגלת ומועילה








