ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- שבת
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(קכד: במשנה – קכה: 8 שורות מלמטה)
חלק א - שברי כלים
(תזכורת – לגבי דלת שנשברה, אינה מוקצה (וראינו שיותר מסתבר שאם נשברה בשבת עצמה אינה מוקצה משר לפני שבת)).
א. המחלוקת – שברי כלים אינם מוקצה בתנאי שעושין:
רבנן – מעין מלאכה, ר"י – מעין מלאכתן
(גם לר"י, אם זה ברור מלפני שבת שזה השימוש החדש שלהם, אינו מוקצה, אך כל עוד לא ברור – מוקצה).
- A.ר"י-שמואל - במה נחלקו:
|
| נשבר לפני שבת | נשבר בשבת | תגובה |
| הסבר 1 | מחלוקת | מותרים (מוכנים אגב אביהן) | קשה: והרי אם נשברו בערב יו"ט ודאי שמסיקין גם לר"י, שהרי ואי ששימושם החדש הוא הסקה. אלא מדובר ביו"ט עצמו וכתוב שאסור, ויוצא שאין תנא שסובר כך. |
| הסבר 2 | מותרים הוכנו מבעוד יום | מחלוקת רבנן – מוכנים, ר"י - נולד | והברייתא הנ"ל על שלא מסיקין בשברי כלים היא ר"י. |
(קכד: 12-)
ב. דוגמאות שונות לכלים לפי רבנן/ר"י
- 1.האם מסיקים בשברי כלי עץ
אם נשברו לפני יו"ט, כאמור – מותר.
אם נשברו ביו"ט:
- 1.ברייתא שאוסרת: ר"י, שהרי אינם ראויים למלאכתם.
- 2.ברייתא שמתירה – ר"ש, כרבנן (ולהלן - ר"מ), שהרי ראויים למלאכה אחרת.
- 3.ברייתא שאוסרת אפילו בכלים שלמים – ר' נחמיה (שגם כלי שמלאכתו להיתר מותר רק לשימושו העיקרי).
- 2.ר"נ - לבנים שנשארו מהבניין מותרים, כי ראויים לישיבה (אולי גם לר"י, שהרי זה מלפני שבת).
ואם סדרם בערימות לבנייה – אסור.
- 3.חרס קטנה – לשיטת רבנן שאינה מוקצה כי יכול לכסות בה,
ר"נ ושמואל – דווקא במקום שיש סיכוי שיכסה משהו (ר"נ – בחצר, שמואל – גם כרמלית)
רבא – גם ברה"ר (כיון שזה כלי בחצר, זה כלי בכל מקום).
- 4.ר"י-שמואל - כיסוי של חבית, שהחבית נשברה
מותרת בטלטול כמו שברי כלים, כי יכול לכסות בה (גם לר"י)
אך אם זרקה באשפה מבעוד יום אסורה,
(בניגוד לבגד שגם אם יזרוק אינו מוקצה, כאן זה שבר כלי, ואם זרק גילה דעתו שלא ישתמש בזה).
- 5.שמואל – קרומיות של מחצלת אינם מוקצה כי יש להם שימוש.
(למשל לכסות טינופת (לר"י), אך אפשר גם שימוש אחר (לרבנן)).
- 6.רב – שאריות בד אסורות, אביי – בקטנות מ3 על 3 (רוה"ר – כי אין להם שום שימוש וזורקים אותם, גם לרבנן).
(קכה. 9+)
- 7.שברי תנור ישן –
ר"מ – ניטלים, ר"י – אין ניטלים.
המחלוקת:
- A.אביי – במחלוקת הנ"ל, בכלים שראויים למלאכה אחרת אך לא למלאכתן.
מקשה רבא – אז למה נחלקו דווקא בתנור?
עונה רב אשי – מדובר בעושין משהו שדומה למעין מלאכתן (אפשר לחמם עליהם אך לא בתוכם), ור"מ רצה שר"י יודה לו לפחות בזה, ור"י בכ"ז חולק כי זה עדיין שונה מתנור (זה לא בתוכו ולא בעמידה).
- B.רבא – מדובר בתנור מיוחד, שבפעם הראשונה שהוסק לא היה על הקרקע אלא מעל בור, והאש בתוך הבור, ומדובר במצב כזה שאין מספיק חום בתנור:
לרבנן – כלי ומקבל טומאה (ואינו מוקצה),
לר"י – אינו כלי ואינו מקבל טומאה (והוא כן מוקצה), כי צריך שיחשב כמחובר לקרקע.
מקשה רב אשי – אז למה נחלקו בשברי תנור, שיחלקו בתנור עצמו?
חלק ב – הפיכת מוקצה לכלי, ודין בסיס
א. הפיכת אבנים לכלי:
(והשווה דף נ, שגם שם למדנו על האם צריך מעשה או מחשבה כדי שלא יהיה מוקצה).
|
| צריך מעשה | מספיק מעשה קטן | מספיק רק לחשוב |
| רי"ח - אבן על פי החבית, | רבה-ר' אמי - החבית בסיס, | רב יוסף-רבי אסי – האבן הפכה לכלי בזה ששם אותה על החבית |
|
| משנתנו - אם לא נופלת – אם נופלת – | לכאורה קשה (שאם לא נופלת אינה מוקצה), | לכאורה קשה, שהרי דווקא כשקשורה הופכת לכלי. אך לא קשה: |
|
| נדבך של אבנים – רבי אמר: צאו וחישבו כדי שנשב עליהם למחר. | רבי אמי – צריך מעשה גדול, וכיוון שלא היה זמן, פשוט אמר להם לסדר את האבנים מראש שלא יצטרכו לטלטלם. | רבי אסי – הצריכן מעשה קטן (לשפשף האבנים) | ר' חנינא – לא צריך שום מעשה. |
| חריות דקל (דף נ) שנועדו להסקה, ונמלך עליהם לפני שבת לישיבה. | ת"ק – צריך לקושרם יחד. | (בדף נ – מספיק שישב פעם אחת, גם בלי לחשוב) ריטב"א – זה רב אסי לשיטתו, שמספיק מעשה קטן או שימוש. וזה קצת קשה, כי שם היה ברור שייחוד במחשבה חזק יותר משימוש ללא מחשבה. | רשב"ג – לא צריך לקשור.
|
| משנתנו - זמורה שקשורה לכד ליד מעיין, ממלאים בכד בשבת. ומשמע שאם לא היתה קשורה, לא יכול לקושרה בשבת (גם אם אין איסור קשירה) ואפילו אם חשב לפני כן. | מובן |
| איך יסתדר עם רשב"ג? (אולי יכלו אולי גם להקשות על רב אסי אך עדיף להקשות על תנא). 1. כאן מדובר בזמורה מחוברת, לכן צריכה יותר הכנה. 2. רב אשי – כי חוששים שמא יקטום כדי להתאים את אורכה. 3. לכאורה אפשר להציע – כאן כל האפשרות להשתמש בה עם החבית היא על ידי קשירה, והקשירה כלל לא נועדה למנוע מוקצה! |
שיעור דף יומי בקיצור - באדיבות הדף היומי של אתר סיני
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מה המשמעות הנחת תפילין?
הכל מתחיל בפנים
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
הלכות יום טוב שחל במוצאי שבת
איך מתכוננים לקבלת התורה?
אנחנו קודש למענך
הסוד שמאחורי חגיגות פורים בעיר ירושלים
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
מי אתה עם ישראל?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
רבנים בבית המדרש
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
מסכת נדרים מצוות לאו ליהנות נתנו
שיעור כללי
השיעור בוחן את שיטתו הייחודית של הרשב"א בסוגיית "מצוות לאו ליהנות ניתנו" והחלתה על נדרי הנאה בין בני זוג, תוך השוואתה לגישתו של הר"ן. דרך קושיותיהם של ה"שער המלך" וה"אבני מילואים", הדיון מעמיק במקרים של ייבום, ציצית ואונס נערה, ומברר את גדרי הכלל "עשה דוחה לא תעשה" כאשר האדם אינו מעוניין או אינו יכול לקיים את המצווה.
חקת פרשת חוקת – פיתולים אלוקיים
מה ראה הקב"ה לתת לנו את מצוות פרה אדומה הבלתי מובנת? מה הקשר בין החוקה לבין הכפרה? ואיך זה קשור לעגל?
נדרים מי מתחייב ב"בל יחל" הנודר או המודר ?
נדרים דף ט"ו.
השיעור מנתח את מחלוקת הרמב"ם והר"ן (במסכת נדרים דף ט"ו) בשאלה על מי חל איסור "בל יחל" כאשר אדם מדיר את אשתו והיא בכל זאת נהנית מנכסיו. דרך בירור קושיות הראשונים ותירוצי האחרונים (כדוגמת הסטייפלר), השיעור מעמיק בגדרי מהות איסור הנדר ובוחן האם מדובר בחובה המוטלת על הנהנה עצמו, או בחובה גבראית המוטלת על הנודר לשמור שדברו לא יתחלל.
קרח קורח - מחלוקת, קדושה והיררכיה
הרב מדבר על שורש המחלוקת בפרשת קורח, ומסביר כי דרישתו לשוויון רוחני מוחלט נבעה מהבנה שגויה של ההיררכיה האלוקית ותפקידם הייחודי של הכוהנים. דרך בחינת גישות שונות לקדושה ולמצוות, מודגש כי בניין רוחני שלם דורש הכרה בהבדלי המדרגות בעם ישראל והתחברות נכונה למערכת הקודש על פי ההדרכה האלוקית.
אורות ישראל ותחייתו הקריאה להופעת רוחות האומה
פסקה ל' - ל"א
האומה צריכה להופיע בשלמות בכל כוחותיה | השמירה על היהדות | שימוש בכל הכוחות בשאיפה לקודש | דמותו של מרן הרב זצ"ל | היהדות היא דת לאומית בניגוד שלאר הדתות |אין אפשרות להפריד בין דת ללאום.
יסודות התורה והאמונה שני מהלכי הגמול בתחילת המתים והעוה''ב
הרחבנו לבאר את דעות הרמב''ם והרמב''ן בעניין השארות הנפש, תחיית המתים והעוה''ב. הראינו שלשניהם שני מהלכים שלמים ויסודיים בכלל מהלך המציאות והגמול, ודנו בחשיבות הכרת הדברים ובהשלכותיהם.
תורה והלכות ציבור אל תעש עצמך כערכי הדיינים
ציון במשפט תפדה - הלכות שופטים בזמן הזה
משנה אבות | עיוות הדין | מתעבר על ריב לו לא | מטה משפט | השבת אבידה | מציל עשוק מיד עשקו | פתח פיך לאילם
מלכים - הרב עידו יעקובי סיום הספרים מלכים ודברי הימים
מלכים ב' פרק כ"ה פסוקים כ"ב - ל'
למה ספר מלכים מסתיים בסיפור פרטי של יהויכין? ומהו עניין סיפורו של גדליה בן אחיקם? ספר דברי הימים לא מזכיר סיפורים אלו, והוא מסתיים בהצהרת כורש לבניין המקדש - דבר שהרבה יותר מאפיין סיום תקופה של חורבן הבית. אם כן - מהו המבט בו מתמקד ספר מלכים? ומהו המבט של ספר דברי הימים?
לנתיבות ישראל תורה שבעל פה וירושלים
לנתיבות ישראל א' , ל"ח - ל"ט
השיעור עוסק בקדושת ארץ ישראל ובביטויה הייחודי בירושלים, העיר המגלמת את מהותה של הארץ וקדושתה. השגת נחמה ייחודית זו מושגת דרך חיבור עמוק לתורה, אשר משפיע על עם ישראל ועל הארץ כולה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן פלא התשובה, תשובת ישראל והעולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
התשובה היא פלא. תשובת העולם כולו תתגלה ע"י תשובת ישראל- הלב באומות- שהיא התחיה הרוחנית, וכשיתגלה פלא תשובה בעולם הוא יהיה מעניין יותר מהכל.
