ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- שבת
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(קכו: תחילת פרק מפנין עד קכז: 11-)
א. איסור טלטול של טירחה
המשנה -
יש איסור טלטול של טירחה, למשל קופות תבואה,[1]
אא"כ זה לצורך מצווה (הכנסת אורחים או לימוד תורה) שאז מותר אפילו כמות של 4 ו-5 קופות,
אבל לא את האוצר.
הסבר המשנה:
|
| ארבע | חמש | אבל לא את האוצר | האם יש באוצר מוקצה? |
| רב חסדא | אם יש חמש, יפנה רק ארבע, כי אם יפנה הכל שמא ישווה גומות | לא יפנה יותר מחמש, אפילו שיש שם יותר, משום טירחה | (לא יכול לפרש את כל האוצר משום גומות, כי זה כבר נכתב). אוצר שלא התחיל לאכול ממנו הוא מוקצה | כשיטת ר"י שיש מוקצה באוצר |
| שמואל | ארבע וחמש, כדאמרי אינשי, | לא הכל, שמא ישווה גומות | כשיטת ר"ש שאין מוקצה באוצר | |
דיונים על זה:
- 1.יכול לעשות באוצר שביל ברגליו (טלטול כלאחר יד).
- 2.ר' אחא כר"י,
וסתם תבואה צבורה של לתך (15 סאה) היא לאוצר (פחות מכך לא).
(זה בדיוק מתאים ל5 קופות של 3 סאים כל אחת).
- 3.שתי שאלות על שיטת רב חסדא שהגביל ל5 קופות:
- a.האם יכול גם למעט במשוי (כלים קטנים יותר) ולהרבות בהליכה(יותר פעמים)?
ת"ש – לגבי פינוי כדי יין ושמן,
ברייתא א – חמש קופות,
ברייתא ב – עשר-חמש עשרה.
לכאורה ברייתא ב – מרבה בהילוך וממעטת במשוי.
דחייה – ברייתא ב מדברת על 5 קופות שבתוך כל קופה 3 כדים.
- b.האם אסור יותר מ-5 גם כשיש הרבה אורחים?
ואם מותר, האם מותר לאחד לפנות הרבה, או שכל אחד מוגבל ב-5 קופות?
ת"ש – רבי/ר' חייא פינה עומרים רבים מהשדה לצורך הדרשה.
(אך אין ראיה שאחד עושה את זה, שהרי מסתמא רבי ביקש מאחרים לפנות).
(קכז. 10-)
ב. מעלת הכנסת אורחים
א. גדולה הכנסת אורחים:
- 1.כ/יותר מ- השכמת בית המדרש.
- 2.מהקבלת פני שכינה.
- 3.אוכל פירותיה בעוה"ז (להלן בסעיף ב).
ב. אלו דברים שאוכל פירותיהן בעוה"ז והקרן קיימת לעוה"ב
| משנה בפאה | ר' יוחנן |
| כיבוד אב ואם |
|
| גמילות חסדים | הכנסת אורחים |
|
| ביקור חולים |
|
| עיון תפילה |
| הבאת שלום | דן חברות לכף זכות |
| תלמוד תורה | השכמת בית המדרש |
|
| מגדל בניו לתלמוד תורה |
(קכז: 2+)
ג. שלוש ברייתות על דן חברו לכף זכות
- 1.המעביד שלא נחשד כשאמר שאין לו.
- 2.החסיד שלא נחשב כשהנערה שפדו ישנה למרגלותיו וטבל למחרת.
- 3.ר' יהושע שלא נחשד כשהתייחד עם הגויה וטבל לאחר מכן.
רבנים בבית המדרש
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
מידות הראי"ה רוממות האמונה מעבר לגבולות השכל
אמונה ל"ב - ל"ד
השיעור עוסק בתפקידם של גדולי ישראל לזכק ולרומם את האמונה הטבעית משפלותה ומסורגיה, כך שתאיר בכל רבדי המציאות והחיים. מודגש כי שורש האמונה הוא עצם הקשר הפנימי והאינסופי של הנשמה עם בורא עולם, הנעלה ורחב בהרבה מגבולותיו המצומצמים של השכל האנושי.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
משיח בן יוסף התפילות על משיח בן יוסף
המשורר אסף מזהה בתהילים את חיילי ישראל שיוצאים למלחמה בתור חייליו של 'משיח בן יוסף' וגם של 'משיח בן דויד', לפי הבנה זו התפילה על 'משיח בן יוסף' היא בקשה להגעה להכרה שהוא בעצם 'כסא דויד עבדך'.
