(קכו: תחילת פרק מפנין עד קכז: 11-)

א. איסור טלטול של טירחה

המשנה -
יש איסור טלטול של טירחה, למשל קופות תבואה,[1]
אא"כ זה לצורך מצווה (הכנסת אורחים או לימוד תורה) שאז מותר אפילו כמות של 4 ו-5 קופות,
אבל לא את האוצר.

הסבר המשנה:

דיונים על זה:

1. 1.יכול לעשות באוצר שביל ברגליו (טלטול כלאחר יד).
2. 2.ר' אחא כר"י,
   וסתם תבואה צבורה של לתך (15 סאה) היא לאוצר (פחות מכך לא).

(זה בדיוק מתאים ל5 קופות של 3 סאים כל אחת).

1. 3.שתי שאלות על שיטת רב חסדא שהגביל ל5 קופות:
2. a.האם יכול גם למעט במשוי (כלים קטנים יותר) ולהרבות בהליכה(יותר פעמים)?

ת"ש – לגבי פינוי כדי יין ושמן,
ברייתא א – חמש קופות,
ברייתא ב – עשר-חמש עשרה.

                        לכאורה ברייתא ב – מרבה בהילוך וממעטת במשוי.

                        דחייה – ברייתא ב מדברת על 5 קופות שבתוך כל קופה 3 כדים.

1. b.האם אסור יותר מ-5 גם כשיש הרבה אורחים?

ואם מותר, האם מותר לאחד לפנות הרבה, או שכל אחד מוגבל ב-5 קופות?

ת"ש – רבי/ר' חייא פינה עומרים רבים מהשדה לצורך הדרשה.

(אך אין ראיה שאחד עושה את זה, שהרי מסתמא רבי ביקש מאחרים לפנות).

(קכז. 10-)

ב. מעלת הכנסת אורחים

א. גדולה הכנסת אורחים:

1. 1.כ/יותר מ- השכמת בית המדרש.
2. 2.מהקבלת פני שכינה.
3. 3.אוכל פירותיה בעוה"ז (להלן בסעיף ב).

ב. אלו דברים שאוכל פירותיהן בעוה"ז והקרן קיימת לעוה"ב

(קכז: 2+)

ג. שלוש ברייתות על דן חברו לכף זכות

1. 1.המעביד שלא נחשד כשאמר שאין לו.
2. 2.החסיד שלא נחשב כשהנערה שפדו ישנה למרגלותיו וטבל למחרת.
3. 3.ר' יהושע שלא נחשד כשהתייחד עם הגויה וטבל לאחר מכן.