ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- שבת
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(קכו: תחילת פרק מפנין עד קכז: 11-)
א. איסור טלטול של טירחה
המשנה -
יש איסור טלטול של טירחה, למשל קופות תבואה,[1]
אא"כ זה לצורך מצווה (הכנסת אורחים או לימוד תורה) שאז מותר אפילו כמות של 4 ו-5 קופות,
אבל לא את האוצר.
הסבר המשנה:
|
| ארבע | חמש | אבל לא את האוצר | האם יש באוצר מוקצה? |
| רב חסדא | אם יש חמש, יפנה רק ארבע, כי אם יפנה הכל שמא ישווה גומות | לא יפנה יותר מחמש, אפילו שיש שם יותר, משום טירחה | (לא יכול לפרש את כל האוצר משום גומות, כי זה כבר נכתב). אוצר שלא התחיל לאכול ממנו הוא מוקצה | כשיטת ר"י שיש מוקצה באוצר |
| שמואל | ארבע וחמש, כדאמרי אינשי, | לא הכל, שמא ישווה גומות | כשיטת ר"ש שאין מוקצה באוצר | |
דיונים על זה:
- 1.יכול לעשות באוצר שביל ברגליו (טלטול כלאחר יד).
- 2.ר' אחא כר"י,
וסתם תבואה צבורה של לתך (15 סאה) היא לאוצר (פחות מכך לא).
(זה בדיוק מתאים ל5 קופות של 3 סאים כל אחת).
- 3.שתי שאלות על שיטת רב חסדא שהגביל ל5 קופות:
- a.האם יכול גם למעט במשוי (כלים קטנים יותר) ולהרבות בהליכה(יותר פעמים)?
ת"ש – לגבי פינוי כדי יין ושמן,
ברייתא א – חמש קופות,
ברייתא ב – עשר-חמש עשרה.
לכאורה ברייתא ב – מרבה בהילוך וממעטת במשוי.
דחייה – ברייתא ב מדברת על 5 קופות שבתוך כל קופה 3 כדים.
- b.האם אסור יותר מ-5 גם כשיש הרבה אורחים?
ואם מותר, האם מותר לאחד לפנות הרבה, או שכל אחד מוגבל ב-5 קופות?
ת"ש – רבי/ר' חייא פינה עומרים רבים מהשדה לצורך הדרשה.
(אך אין ראיה שאחד עושה את זה, שהרי מסתמא רבי ביקש מאחרים לפנות).
(קכז. 10-)
ב. מעלת הכנסת אורחים
א. גדולה הכנסת אורחים:
- 1.כ/יותר מ- השכמת בית המדרש.
- 2.מהקבלת פני שכינה.
- 3.אוכל פירותיה בעוה"ז (להלן בסעיף ב).
ב. אלו דברים שאוכל פירותיהן בעוה"ז והקרן קיימת לעוה"ב
| משנה בפאה | ר' יוחנן |
| כיבוד אב ואם |
|
| גמילות חסדים | הכנסת אורחים |
|
| ביקור חולים |
|
| עיון תפילה |
| הבאת שלום | דן חברות לכף זכות |
| תלמוד תורה | השכמת בית המדרש |
|
| מגדל בניו לתלמוד תורה |
(קכז: 2+)
ג. שלוש ברייתות על דן חברו לכף זכות
- 1.המעביד שלא נחשד כשאמר שאין לו.
- 2.החסיד שלא נחשב כשהנערה שפדו ישנה למרגלותיו וטבל למחרת.
- 3.ר' יהושע שלא נחשד כשהתייחד עם הגויה וטבל לאחר מכן.
רבנים בבית המדרש
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
