ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בא
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
את העבודה הזאת התורה משאירה, כביכול, למשה ולתורה שבעל-פה, שמשלימים את הפרטים החסרים וכל הדקדוקים על הדרך שבה יש לקיים את המצוות. במשנה ובתלמוד יש 63 כרכים של הסברים ופרטים כאלה, אבל משום-מה, בעניין חג הפסח ומצוותיו, התורה עצמה מספקת לנו את המידע הנחוץ.
דרך פשוטה אחת להבין את העניין היא לומר שההלכות והפרטים האלה נמסרו לעם ישראל לפני שהוא עמד בהר סיני ולפני שהתורה שבעל-פה נמסרה למשה רבנו ודרכו לבני ישראל. לפיכך משה היה צריך להסביר לבני ישראל בפירוט ובברור מה הם צריכים לעשות וכיצד עליהם לעשות את חג הפסח ואת קורבן הפסח כהלכתו.
התורה מתעדת לנו בנאמנות את ההוראות של משה לבני ישראל, הוראות שנשארו תקפות ומחייבות גם אחרי הפסח הראשון שנערך במצרים, ועם ישראל הוסיף לקיים אותן גם בעתיד. כל זה נכון מבחינה טכנית, אמנם, אך עדיין אין פה תשובה מספקת לשאלה מדוע הלכות הפסח מפורטות כל כך, כאשר ברור שמצוות אחרות שנוגעות לחגים אחרים מוזכרות בצמצום וזוכות להרבה פחות פירוט.
את התשובה לשאלה זו אפשר למצוא במהותו של חג הפסח עצמו. אין זה עוד חג חקלאי כמו שבועות או סוכות. הייחוד שלו איננו נובע אך ורק מהיותו יום זיכרון היסטורי, תזכורת לאירועים ומעשים שהיו בעבר, מפני שגם שבועות וסוכות הם ימים של זיכרון לאומי. ייחודו של חג הפסח טמון בנס שממנו נובעים כל החיים והמנהגים היהודיים שבאו אחריו. אפשר לומר שחג הפסח הוא החג של הקב"ה. לחג השבועות, לעומתו, נדרשה הסכמה של העם לקבל את התורה בהר סיני ולחג הסוכות נדרשה נכונות של העם לבנות סוכות ולגור בהן במסעותיו במדבר. פסח היה אירוע אלוקי, שבו הקב"ה כפה את רצונו על פרעה ועל מצרים וגם על בני ישראל.
מסיבה זו הייתה צריכה התורה להדגיש את החג ולומר לעם ישראל בפרוטרוט מה הקב"ה מצפה ממנו לעשות, ומכאן המורכבות של הלכות הפסח כפי שהן מופיעות בפרשת השבוע. פסח הוא חג שנכפה מלמעלה, ואילו שאר הרגלים הם ציון של אירוע הדדי יותר.
כאשר אנחנו מקיימים את הפסח כפי שאנו מצווים עליו בהוראות המפורטות בתורה, אנחנו נכנעים לסמכות האל בלי פקפוק או תביעות של היגיון. הלכות הפסח העמידו במבחן את הנאמנות ואת המשמעת של בני ישראל עוד לפני שהתורה ניתנה להם. ולכן חג הפסח הוא החג העיקרי בשנה, החג שעדיין נחגג ונשמר על ידי המוני בית ישראל.
שבת שלום,
הרב דוב בערל וויין
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
