ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספרי אמונה וחסידות
- ספר הכוזרי
וְאִלּוּ הָיָה חֶטְאָם שֶׁהָיוּ עוֹשִׂים לָהֶם בַּיִת מְסֻיָּם בִּבְחִירָתָם לַעֲבוֹדָה, וְהָיוּ פּוֹנִים אֵלָיו וּמַקְרִיבִים בּוֹ וּמְגַדְּלִים אוֹתוֹ, לֹא הָיָה הַדָּבָר חָמוּר בְּעֵינֵינוּ, בִּגְלַל מַה שֶּׁאֲנַחְנוּ נוֹהֲגִים בּוֹ הַיּוֹם מֵעֲשׂוֹת לָנוּ בָּתִּים בִּבְחִירָתֵנוּ וְגַדְּלֵנוּ אוֹתָם וְהִתְבָּרְכֵנוּ בָּהֶם, וְיֵשׁ שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים שֶׁה' שׁוֹכֵן בָּהֶם וּמַלְאָכָיו מַקִּיפִים אוֹתָם. וְלוּלֵא הַצֹּרֶך לְחִבּוּר קְהָלֵנוּ הָיָה זֶה מְגֻנֶּה, כְּמוֹ שֶׁהָיָה בִּימֵי מַלְכוּתֵנוּ, שֶׁגִּנּוּ אֵת הָאֲנָשִׁים הַמִּשְׁתַּדְּלִים לַעֲשׂוֹת לָהֶם בָּתִּים לַעֲבוֹדָה הַנִּקְרָאִים בָּמוֹת, וְהָיוּ חֲסִידֵי הַמְּלָכִים הוֹרְסִים אוֹתָם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְרוֹמַם אֶלָּא הַבַּיִת אֲשֶׁר בּוֹחֵר בּוֹ ה' וְהַתְּכוּנָה אֲשֶׁר הוּא מְצַוֶּה בָּהּ. וְלֹא יִמָּצֵא גְּנַאי בַּצּוּרוֹת אֲשֶׁר צִוָּה הוּא בָּהֶן, כַּכְּרוּבִים. וְעִם זֶה, הֲרֵי כְּבָר חָל הָעֹנֶשׁ בּוֹ בַּיּוֹם בְּאֵלֶּה אֲשֶׁר עָבְדוּ אֵת הָעֵגֶל, וְנֶהֶרְגוּ, וְהָיָה כֹּל מִסְפָּרָם כִּשְׁלשֶׁת אֲלָפִים מִכְּלַל שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף.
וְלֹא פָּסַק הַמָּן לָרֶדֶת לִמְזוֹנָם, וְהֶעָנָן לְסוֹכֵך עֲלֵיהֶם, וְעַמּוּד הָאֵשׁ לְהַנְחוֹתָם, וְהַנְּבוּאָה רוֹוַחַת וּמִתּוֹסֶפֶת בָּהֶם, וְלֹא סֻלַּק מֵהֶם דָּבָר מִמַּה שֶׁנִתַּן לָהֶם, מִלְּבַד הַלּוּחוֹת אֲשֶׁר שִׁבְּרָם משֶׁה, וְאַחַר כֵּן הִתְפַּלֵּל שֶׁיֻּחְלְפוּ לָהֶם, וְהֻחְלְפוּ לָהֶם, וְכֻפַּר לָהֶם אוֹתוֹ הֶעָווֹן.
___________________________
מה שקדם – מה שנתבאר לעיל. יחידי הסגולה – אהרן הכהן. שמעשיהם ההקשיים – המעשים שחידשו מסברתם. הצורות הנעבדות – הפסלים. מעשות לנו בתים – בניית בתי כנסת. מלכותנו – תקופת המלכים, ימי בית ראשון.
ביאורים
מניין הגיע הרעיון הזה לבחור עבודה שעליה לא נצטוו במפורש? ריה"ל מלמד שהרעיון נבע מהימצאותם של חלקים בעם שהאמינו בקסמים ובקמעות, שהיו מקובלים מאוד במצרים. את מעשיהם מדמה ריה"ל למעשיו של אותו טיפש שנכנס לבית המרקחת ומנסה לרקוח תרופות על פי אומד הדעת ולא על פי הדרכה מדויקת. חלקים אלה בעם שכנעו שזהו המעשה שאותו יש לעשות.
אך מדוע הסכים אהרן לשתף פעולה עם אותם חלקים בעם? ריה"ל מסביר שכוונתו של אהרן הייתה לחשוף את הגרעין המקולקל שהיה קיים בעם ועל ידי חשיפה זו, להבדיל אותו מייתר העם. זוהי הוכחה נוספת לכך שבקרב אנשי הסגולה נשארה המעלה גם כאשר נראה שהם מסייעים במעשה שלילי. החטא אפוא נשאר במסגרת המצומצמת של החלקים החלשים בעם, ויתרה מזו – מעשיו של אהרן חידדו את נקודת ההבדל בין הגרעין הבריא בעם לבין הגרעין השלילי. לסיכום, מסביר ריה"ל שהריחוק שלנו מן המעשה הזה נובע מהריחוק התרבותי, מהזמן ומהתקופה שבהם האירוע התרחש. כיום למשל, מקובל שבבתי כנסת ישנו ארון קודש ועליו רקומות תמונות שונות. אין מי שמעלה על דעתו שתמונות אלה או כל עיצוב אחר בבית הכנסת הוא סוג של עבודה זרה. מציאות זו מקובלת ולכן איננו רואה בה סוג של איסור. ריה"ל מדמה את העגל למציאות הבמות שרווחה בימי הבית הראשון. הבמות נאסרו בעיקר בגלל שהן מיעטו את כבודו של בית המקדש, ולא בגלל שעבדו בהן אלילים. לסיום מציין החבר שגם לאחר החטא, המשיכה ההשגחה האלוהית להעניק לעם ישראל את המן, עמוד הענן ועמוד האש וכן המשיכה הנבואה לחול בהם. ראיות אלה מוכיחות שלמרות חומרת המעשה ופחיתותו, לא נפגע הגרעין הפנימי – הסגולי של העם. בזכות הגרעין הזה המשיך היחס האלוהי להתמיד ולהתגלות בעם. זוהי ראיה נוספת לסגולת העם. סגולה שאיננה מסתלקת גם לאחר נפילות קשות.
הרחבות
1. חטא העגל
וְלֹא הָיָה אוֹתוֹ הֶעָווֹן יְצִיאָה מִכְּלַל עֲבוֹדַת מִי שֶׁהוֹצִיאָם מִמִּצְרַיִם. ריה"ל מנסה לצמצם את חומרת חטא העגל בהסבירו שהוא לא היה חטא של עבודה זרה אלא עבירה על הציווי 'לא תעשה לך פסל'. כך גם מסביר הריב"ש (רבנו יוסף בכור שור) בפירושו לתורה: "לא נתכוונו לע״ז ונתינת הטעם מוכיח, דקאמרי כי זה משה האיש אלמא דבמקום משה רצו להעמידו" [שמות לב, א].
אך ישנו כיוון אחר המסביר שאכן היה כאן חטא של עבודה זרה. ראשית, נראה שזה פשט הפסוק: "וימירו את כבודם בתבנית שור אכל עשב" [תהילים קו, כ] (אך עיין בריב"ש שמסביר פסוק זה לשיטתו). כן משמע מדברי הגמרא במסכת עבודה זרה [דף נג]: "אלא מדפלחו ישראל לעגל גלו אדעתייהו דניחא להו בעבודת כוכבים", "אלה אלהיך ישראל מלמד שאיוו לאלוהות הרבה".
דרשה זו האחרונה מביא רש"י על התורה, ומוסיף: "עתה צריכים אנו לאלוהות אשר ילכו לפנינו" [שמות לב, א ד"ה 'אשר העלנו'] (ועיין ברא"ם המסביר כוונת רש"י שרצו מנהיג כמשה ובדומה לשיטה הראשונה, אך חלק עליו הצידה לדרך, ר' יששכר בער איילבורג, המסביר שלא ניתן לומר זאת ברש"י. על פי נחמה ליבוביץ').
שאלות לדיון
לפי דברי החבר, אהרון עזר ביצירת העגל כיון שרצה לחשוף את כוונתם. האם המטרה מקדשת את האמצעים?
לפי דברי החבר, אם היינו חיים בזמן מתן תורה ¬¬– חטא העגל לא היה נראה לנו חמור כל כך. מה המשמעות של דברי הלל: "אַל תָּדִין אֶת חֲבֵרְךָ עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ" [אבות ב, ד]? לפי דבריו, מהי ההתייחסות הנכונה לחבר?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
