ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספרי אמונה וחסידות
- ספר הכוזרי
סה אָמַר הַכּוּזָרִי: שָׁם בְּלִי סָפֵק הִגִּיעָה לְתַמּוּתָהּ וּשְׁלֵמוּתָהּ, וְשָׁם הֵעִירָה אֵת הַנְּפָשׁוֹת, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים שֶׁהִיא מַעְתִּיקָה אֶת הַנֶּפֶשׁ מִמִּדָּה אֶל הֶפְכָהּ. וְאִי אֶפְשָׁר שֶׁתִּהְיֶה הַיּוֹם בְּעֵרֶך מַה שֶּׁהָיְתָה, מִפְּנֵי שֶׁנֶּעֶשְׂתָה בְּזוּיָה, וְנוֹשְׂאִים אוֹתָהּ הַמְשָׁרְתִים, וְהַיְּרוּדִים שֶׁבִּבְנֵי אָדָם. אֲבָל הִיא, הֶחָבֵר, אָבְדָה עַל אַף כְּבוֹדָהּ, כַּאֲשֶׁר אֲבַדְתֶּם אַתֶּם עַל אַף כְּבוֹדְכֶם.
סו אָמַר הֶחָבֵר: וּמָה אַתָּה חוֹשֵׁב עַל חָכְמוֹת שְׁלֹמֹה, וּכְבָר דִּבֶּר עַל כֹּל הַחָכְמוֹת בְּכֹחַ אֱלֹהִי וְשִׂכְלִי וְטִבְעִי, וְהָיוּ אַנְשֵׁי הָעוֹלָם בָּאִים אֵלָיו לְהַעְתִּיק חָכְמוֹתָיו אֶל הָאֻמּוֹת, עַד לְהֹדּוּ. וְכֹל הַחָכְמוֹת אָמְנָם הָעְתְּקוּ עִקְּרֵיהֶן וּכְלָלֵיהֶן מֵאִתָּנוּ, אֶל הַכַּשְׂדִּים תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּך אֶל פָּרַס וּמָדַי, וְאַחַר כָּך אֶל יָוָן, וְאַחַר כָּךְ אֶל רוֹמִי. וּלְרִחוּק הַזְּמָן וְרִבּוּי הַמִּצּוּעִים אֵין נִזְכָּר בַּחָכְמוֹת שֶׁהֵן הָעְתְּקוּ מִן הָעִבְרִית, אֶלָּא מִן הַיְּוָנִית וְהָרוֹמִית. וְהַיִּתְרוֹן לָעִבְרִית בְּעֶצֶם הַלָּשׁוֹן, וּבְמַה שֶּׁכָּלְלָה מִן הָעִנְיָנִים.
___________________________
שם – במקדש. ריבוי המיצועים – תחנות הביניים שעברה בהם החכמה. והיתרון לעברית וכו' – יבואר בפסקאות הבאות.
ביאורים
המוסיקה היא לא תחביב לשעות הפנאי, או עניין תרבותי בלבד. המוסיקה היא חכמה עמוקה עם יכולות לטלטל את הנפש, לחולל בה מהפך, ולשנות אותה מקצה לקצה. האיכות והגובה הרוחני של המוסיקה תלויה ביוצרים ובמנגנים שלה, שהם מכוונים וקובעים את כיוון ההשפעה ואת עוצמתה על השומע. עם ישראל ייחס חשיבות עליונה למוסיקה, כשהוא הקדיש לה את קבוצת האיכות של שבט לוי, שיתמסרו אליה באופן מוחלט. דווקא האנשים הרוחניים והעליונים ביותר מתאימים למקצוע עדין ורגיש כמו מוסיקה. כמו כן היא תופסת מקום נכבד במקום הכי מקודש, כשהיא מלווה את העבודות בבית המקדש. איכות המוסיקה התדרדרה במשך השנים, בהתאמה לשפל הלאומי שאליו התדרדר עם ישראל בגלותו. שלמה המלך גילם באישיותו את מכלול השלימות, מבחינה אלוהית, רוחנית ואנושית. הוא ריכז את כל החכמות הקיימות בעולם, וממנו הן התפשטו לכל רחבי תבל. בתקופות העבר, החכמות היו נכס תרבותי של העם השולט, ולכן הן עברו בתורשה מעם לעם, במקביל להעברת השלטון. עם הזמן נשכח המקור הישראלי של כל החכמות המפורסמות באנושות, אבל אנחנו יודעים זאת. מתוך הפירוט של החבר על החכמות השונות הכלולות בתורה, הוא עובר להסביר את ייחודיות השפה שבה כתובה התורה, לשון הקודש, שהיא גם שפת הנבואה. ישנם כמה סממנים לאומיים, שקבועים בהגדרות היסוד של כל עם (הסטוריה, תרבות, ארץ, שפה) והחבר תיאר אותם ביחס לעם ישראל במהלך מאמר ראשון ושני. ראשית הוא תיאר את העם עצמו, עם ישראל והייחודיות שלו, ואחר כך הוא פירט באריכות את ההיסטוריה שלו, שמתאפיינת בהשפעות על טבעיות. במאמר השני הוא הוסיף את הארץ שלו, ארץ ישראל וסגולותיה, את התרבות שלו בתורה במצוות ובעבודת ה', ולבסוף את השפה שלו, עברית, לשון הקודש, שבה יש יתרון כפול: גם השפה עצמה נעלה משפות אחרות, וגם ישנם רעיונות ותכנים שהיא מביעה והם אינם קיימים כלל בשפות אחרות.
הרחבות
1. חכמת המוסיקה
וְהַמְּלָאכָה נִכְבֶּדֶת אֵצֶל בְּנֵי אָדָם. "והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד ה'" [מלכים ב, ג, טו]. כבר בימי הבית אנו מוצאים שימוש במוסיקה כביטוי נעלה של עבודת ה'. גם נביא שהיה רוצה להתנבא היה נעזר במוסיקה ובאמצעותה היה מכין עצמו לקבלת דבר ה'.
הרב הנזיר כותב ביומניו (תרפ"ג): "השירה, הרוח, היא אופי מחשבתם של ישראל. הנבואה היא שירה, והתורה כולה איקרי שירה, רוח, רוח הקודש... בגלות נשתתקה שירתנו, תלינו כנורותינו, איך נשיר את שיר ה' על אדמת נכר, ונסתלקה רוח הקודש... במקומה בא המחקר, הלימוד הפלפולי בסברת ההלכה, והפילוסופיא, הלימוד המסודר בבחינת העקרים העיוניים...". דברים אלו מזכירים את דברי ריה"ל אצלנו, כאשר יצאנו לגלות, חכמת המוסיקה אבדה ובמקומה בא הניתוח הקר של החיים.
הרב הנזיר הקדיש מקום רב לחכמת הניגון: הוא שכר לבנו ובתו הקטנים מורה שילמדם לנגן, הוא בעצמו הלחין ניגונים, ולפי דבריו, אי אפשר לעמוד על סודם של תיקוני הזוהר מבלי לדעת את הניגון העליון ששייך להם. (עיין קול הנבואה, 'שיר פשוט, כפול, משולש, מרובע').
הרב הנזיר מסיים את הקטע שהבאנו בקריאה לשיבה אל השירה העתיקה: "שוב, שוב אל השירה, אל הרוח, רוח הקודש, זו היא הדרך בהתחדש נעורינו כקדם".
שאלות לדיון
מהו יחס התורה למוסיקה?
איך נבחין בין מוסיקה בזויה למוסיקה חיובית?
לעילוי נשמת אהרון יהודה בן מרדכי ז"ל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
