ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- עירובין
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(ט: שליש עליון עד י: 4-)
חלק א – נראה מבחוץ ושווה מבפנים
נראה מבפנים ושווה מבחוץ – כשר.
נראה מבחוץ ושווה מבפנים:
| כשר | פסול | |
| אתמול |
| ר' יוחנן |
| המחלוקת | ר' חייא כותל שצידו אחד כנוס מחברו - כשר (ציורים 67-68). | ר"ש ברבי |
| השוואה לחצר | רבה בר רב הונא תירוץ לחצר: בנכנסים כותלי קטנה לגדולה (ציור 70), ואפילו מבחוץ אינו נראה. קשה: והרי זה לבוד? (שהרי הגדולה גדולה מהקטנה רק ב6 טפחים שמתחלקים לשני הצדדים). הוספה: מדובר שהקטנה אינה באמצע, ויש לבוד רק מצד אחד, וכשיטת רבי שצריך פסים משני הצדדים, ולא צריך שיהיו ברוחב 3 טפחים (לכן הגדולה כשרה). דחייה – לפי זה אין סיבה להעמיד את הברייתא דווקא ב-10 ו11 אמות. | קשה מכאן:
|
| רב יוסף | אביי: רב יוסף – רב הונא לגבי "לחי המושך עם דפנו של מבוי" (ציור 73) – כשר. (ואגב:
|
|
| להלכה | הלכתא למרות שהקשנו מחצר, פוסקים כר' חייא שהביא ברייתא. |
|
[חצר
- 1.כמה צדדים (יב.): רבנן – צד אחד (של 4, או שני צדדים של משהו), רבי – שני צדדים.
- 2.רוחב הפס: רבנן – משהו, ר' יוסי – 3 טפחים (וכן במבוי לדעתו (יד:))].
(י. שליש תחתון)
חלק ב –הרחב מעשר ימעט
א. שיטת ר"י לגבי רוחב הפתח
- במשנה ר"י לא חולק (בניגוד לגובה).
- בדף ב תלינו את זה בשאלה אם לומד מהאולם (20 אמה) או מהארמונות (שלא ברור) או שחולק רק על הגובה בגלל היכר (ואז אולי צריך).
- ברייתא אצלנו – ר"י מתיר יותר מ-10 ברוחב.
עד כמה?
רב אחי – עד 13 ושליש, קל וחומר מפסי ביראות (ששם הקלנו שפרוץ מרובה, והחמרנו עד 13 ושליש).
דחייה:
אי אפשר ללמוד מפסי ביראות, שהרי -
- 1.אולי דווקא שם שהפרוץ מרובה, יש גבול של 13, אך בפתח נקל יותר.
- 2.אולי שם כיון שמקלים, מקלים גם ברוחה, אך בפתח נחמיר יותר (בין 10 ל-13).
(י. 3-)
ב. איך ממעט לדעת רבנן?
- A.תני לוי – נועץ קנה באמצעיתו.
דחיית לוי או שמואל בשמו – אין הלכה כאותה משנה. - B.שמואל-לוי – עושה מחיצה של 4 אמות בגובה 10, כך שמפצל את המבוי לשני מבואות, עם לחי בכל צד (ציור 76).
- C.כרב יהודה – בפתח של 15, עושה פס שלוש במרחק 2 אמות מקצה הפתח (ציור 77) כך ש-5 האמות הצדדיות נחשבות "עומד מרובה על הפרוץ".
למה שלא יעשה כך:(י: 5+)
- 1.1.5 עומד, רווח 3, 1.5 עומד (ציור 80)
- a.עומד מרובה – דווקא כשהעומד מצד אחד.
- b.כי "אתי אוירא דהאי גיסא ודהאי גיסא ומבטל ליה". (על A לא אומרים זאת, כי A כמו כותל מבוי).
- 2.עומד, רווח, עומד, רווח, עומד (ציור 81)
אלא שאי אפשר בגלל "אתי אוירא".
- a.הגמרא מניחה שצריך רוב אוירא משני הצדדים, ולכן מסיקה שעומד כפרוץ – נחשב רוב פרוץ (מח' טו.).
- b.גם אם עומד כפרוץ = עומד, בשביל "אתי אווירא" מספיק שרק בצד אחד יש רוב אויר.
- 3.רווח אמה, 1.5, רווח אמה, 1.5.
אה"נ - אכן אפשר!
איך עושה כר"י, הרי אולי ישתמשו ברווח בתור פתח?
תשובת רב אדא ב"מ – חזקה שלא יניח פתח גדול ויכנס בקטן.

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













