ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- עירובין
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(ט: שליש עליון עד י: 4-)
חלק א – נראה מבחוץ ושווה מבפנים
נראה מבפנים ושווה מבחוץ – כשר.
נראה מבחוץ ושווה מבפנים:
| כשר | פסול | |
| אתמול |
| ר' יוחנן |
| המחלוקת | ר' חייא כותל שצידו אחד כנוס מחברו - כשר (ציורים 67-68). | ר"ש ברבי |
| השוואה לחצר | רבה בר רב הונא תירוץ לחצר: בנכנסים כותלי קטנה לגדולה (ציור 70), ואפילו מבחוץ אינו נראה. קשה: והרי זה לבוד? (שהרי הגדולה גדולה מהקטנה רק ב6 טפחים שמתחלקים לשני הצדדים). הוספה: מדובר שהקטנה אינה באמצע, ויש לבוד רק מצד אחד, וכשיטת רבי שצריך פסים משני הצדדים, ולא צריך שיהיו ברוחב 3 טפחים (לכן הגדולה כשרה). דחייה – לפי זה אין סיבה להעמיד את הברייתא דווקא ב-10 ו11 אמות. | קשה מכאן:
|
| רב יוסף | אביי: רב יוסף – רב הונא לגבי "לחי המושך עם דפנו של מבוי" (ציור 73) – כשר. (ואגב:
|
|
| להלכה | הלכתא למרות שהקשנו מחצר, פוסקים כר' חייא שהביא ברייתא. |
|
[חצר
- 1.כמה צדדים (יב.): רבנן – צד אחד (של 4, או שני צדדים של משהו), רבי – שני צדדים.
- 2.רוחב הפס: רבנן – משהו, ר' יוסי – 3 טפחים (וכן במבוי לדעתו (יד:))].
(י. שליש תחתון)
חלק ב –הרחב מעשר ימעט
א. שיטת ר"י לגבי רוחב הפתח
- במשנה ר"י לא חולק (בניגוד לגובה).
- בדף ב תלינו את זה בשאלה אם לומד מהאולם (20 אמה) או מהארמונות (שלא ברור) או שחולק רק על הגובה בגלל היכר (ואז אולי צריך).
- ברייתא אצלנו – ר"י מתיר יותר מ-10 ברוחב.
עד כמה?
רב אחי – עד 13 ושליש, קל וחומר מפסי ביראות (ששם הקלנו שפרוץ מרובה, והחמרנו עד 13 ושליש).
דחייה:
אי אפשר ללמוד מפסי ביראות, שהרי -
- 1.אולי דווקא שם שהפרוץ מרובה, יש גבול של 13, אך בפתח נקל יותר.
- 2.אולי שם כיון שמקלים, מקלים גם ברוחה, אך בפתח נחמיר יותר (בין 10 ל-13).
(י. 3-)
ב. איך ממעט לדעת רבנן?
- A.תני לוי – נועץ קנה באמצעיתו.
דחיית לוי או שמואל בשמו – אין הלכה כאותה משנה. - B.שמואל-לוי – עושה מחיצה של 4 אמות בגובה 10, כך שמפצל את המבוי לשני מבואות, עם לחי בכל צד (ציור 76).
- C.כרב יהודה – בפתח של 15, עושה פס שלוש במרחק 2 אמות מקצה הפתח (ציור 77) כך ש-5 האמות הצדדיות נחשבות "עומד מרובה על הפרוץ".
למה שלא יעשה כך:(י: 5+)
- 1.1.5 עומד, רווח 3, 1.5 עומד (ציור 80)
- a.עומד מרובה – דווקא כשהעומד מצד אחד.
- b.כי "אתי אוירא דהאי גיסא ודהאי גיסא ומבטל ליה". (על A לא אומרים זאת, כי A כמו כותל מבוי).
- 2.עומד, רווח, עומד, רווח, עומד (ציור 81)
אלא שאי אפשר בגלל "אתי אוירא".
- a.הגמרא מניחה שצריך רוב אוירא משני הצדדים, ולכן מסיקה שעומד כפרוץ – נחשב רוב פרוץ (מח' טו.).
- b.גם אם עומד כפרוץ = עומד, בשביל "אתי אווירא" מספיק שרק בצד אחד יש רוב אויר.
- 3.רווח אמה, 1.5, רווח אמה, 1.5.
אה"נ - אכן אפשר!
איך עושה כר"י, הרי אולי ישתמשו ברווח בתור פתח?
תשובת רב אדא ב"מ – חזקה שלא יניח פתח גדול ויכנס בקטן.
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
האם מותר לפנות למקובלים?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
אנחנו קודש למענך
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
סודו החינוכי של חודש שבט
"בזאת התורה" - איזו תורה?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
איך עושים קידוש?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
