ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- עירובין
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(עט: במשנה – פ: במשנה)
חלק א – האם כשמזכה להם את העירוב צריך מעשה קניין (הגבהה טפח)
או שלא, כי יש משהו אחר שיוצר גמירות דעת.
|
| עירובי חצרות ושיתופי מבואות | עירובי תחומין | בתנאים |
| שמואל | צריך | לא צריך (סברא בתוס' – כי השני אמר לו לערב, וזה יוצר גמירות דעת). | המשניות רב יהודה לגבי שיתופי מבואות (הגבהה טפח) וסבי דפומפדיתא |
| רב | לא צריך (סברא - כי זה חשוב גם למבצע, ממילא "גמר ומקני"). | צריך | רב תנא ופליג ר' חייא לגבי עירובי תחומין (שחלק על ריש" ברי"ס) |
| ר"נ מחמיר כשניהם | צריך | צריך |
|
הערות:
- 1.תוס' – רק כאן מקלים ומספיק טפח, אך בקניינים צריך יותר.
[ולפי זה מובן למה הברייתא קוראת לטפח "משהו"].
- 2.סברות – כתבנו בטבלה.
- 3.בעירובי תבשילים צריך מעשה קניין (שמואל, ומסתמא גם ר"נ יסכים).
- 4.עוד דינים של סבי דפומפדיתא:
- a.מקדש שותה מלוא לוגמיו.
- b.עושים מדורה לחיה וחולה גם בקיץ.
- c.אם גוים שומרים על עץ ולא אוכלים פירותיו זה אשירה (שמואל מצריך יותר).
חלק ב – דעת
(פ. רבע תחתון)
א. שמואל ור"ל - אשתו של אדם מערבת שלא מדעתו (אפילו בעל כורחו)
A. ומכאן למדו ר' זירא ורב יהודה שאשתו של גוי משכירה שלא מדעתו.
(אגב, דוגמאות דומות:
1. סד. שכירו ולקיטו של הגוי משכיר במקומו (תוס' כאן).
2. מקור - בעה"ב של הגוי משכיר במקומו).
B. מיתיבי – נשים שעירבו שלא מדעת בעליהן – אינו עירוב.
תשובה – אם בלעדיו אסורים בחצר – מקלים ועושים בע"כ, אם לא אסורים – לא עושים.
C. סיוע – כופין שכן להשתתף בלחי או קורה.
דחייה – שם "ליכא מחיצות", כלומר שמשמש כמחיצה רביעית ויש גם תועלת מציאותית.
(משנה פ:)
ב. האם צריך להודיע כשלוקח עירוב משלהם?
A. בנתמעט או כלה העירוב (אחרי שכבר נתנו הסכמתם לעירוב, בהנחה שלתחילת עירוב צריך להודיע)
גורמים שיכולים להשפיע:
בשני מינים > מין אחד
כלה > נתמעט
בברייתא – הבנה ראשונה – תלוי רק בכלה/נתמעט:
כלה – מודיע (גם במין אחד),
נתמעט – לא מודיע (גם בשני מינים).
קשה על המשנה – שמודיע גם בנתמעט!
תשובות:
במשנה מדובר ב:
- 1.גם במשנה מדובר בכלה ("נתמטמט"), ובמין אחד או שניים.
- 2.הברייתא התכוונה או כלה או שני מינים (ואפילו נתמעט) – ובזה משנתנו.
B. בלקיחה הראשונית של העירוב - מחלוקת התנאים:
1. במשנה פא: -
חכמים – אין מערבין אלא מדעתו,
ר"י – רק בעירוב תחומין צריך דעת, אך בעירוב חצרות לא צריך.
2. משנתנו (ובברייתא בתחילת פ.) – צריך להודיע.
באמוראים:
רב שיזבי (אצלנו) – חכמים חולקים על ר"י, וסוברים שצריך להודיע,
ומשנתנו גם בחצר הפתוחה למבוי אחד, והכוונה שצריך להודיע כשלוקח משלו.
(בגמרא אצלנו: רב שיזבי לומד ממשנתנו שחכמים אכן חולקים על ר"י, ושואלת הגמרא פשיטא, ועונה שיכולנו לחשוב כריב"ל-)
ר' יהושע בן לוי (שם – פא:) – חכמים מסכימים לר"י שלא צריך להודיע,
ומה שכתוב במשנתנו שצריך להודיע זה בחצר בין שני מבואות – שיש בזה גם חובה ולא רק זכות (ואז צריך להודיע לו גם כשמזכהו מהאוכל שלו).
(פ: משנה + שליש תחתון)
חלק ג – שיעור עירוב חצרות ושיתוף מבואות
א. כשנתמעט –
לפני השבת הראשונה – מוסיף,
אחרי השבת הראשונה –
רי"ס – לא צריך להוסיף,
ת"ק – מוסיף [לרש"י. ר' יהונתן – ת"ק לא חולק, והתכוון ללפני השבת הראשונה].
ב. שיעור העירוב
המשנה על פי ההסבר של רב יצחק ברי דר"י בדברי שמואל:
צריך או שתי סעודות או גרוגרת לכל אחד – הקטן ביניהם.
ומתוך הנחה שמזון שתי סעודות = 18 גרוגרות,
יוצא:
מרובין (18 ומעלה) – מספיק מזון שתי סעודות לכולם
מועטים – כרגוגרת לכל אחד.
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני

איך ללמוד אמונה?

מה הייעוד של תורת הבנים?

הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו

כיצד הצפירה מובילה לאחדות בעם?

"בזאת התורה" - איזו תורה?

רמב"ם וכוזרי

הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל

מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?

למה ללמוד גמרא?

הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת

איך ללמוד גמרא?

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.


















