ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- עירובין
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(עט: במשנה – פ: במשנה)
חלק א – האם כשמזכה להם את העירוב צריך מעשה קניין (הגבהה טפח)
או שלא, כי יש משהו אחר שיוצר גמירות דעת.
|
| עירובי חצרות ושיתופי מבואות | עירובי תחומין | בתנאים |
| שמואל | צריך | לא צריך (סברא בתוס' – כי השני אמר לו לערב, וזה יוצר גמירות דעת). | המשניות רב יהודה לגבי שיתופי מבואות (הגבהה טפח) וסבי דפומפדיתא |
| רב | לא צריך (סברא - כי זה חשוב גם למבצע, ממילא "גמר ומקני"). | צריך | רב תנא ופליג ר' חייא לגבי עירובי תחומין (שחלק על ריש" ברי"ס) |
| ר"נ מחמיר כשניהם | צריך | צריך |
|
הערות:
- 1.תוס' – רק כאן מקלים ומספיק טפח, אך בקניינים צריך יותר.
[ולפי זה מובן למה הברייתא קוראת לטפח "משהו"].
- 2.סברות – כתבנו בטבלה.
- 3.בעירובי תבשילים צריך מעשה קניין (שמואל, ומסתמא גם ר"נ יסכים).
- 4.עוד דינים של סבי דפומפדיתא:
- a.מקדש שותה מלוא לוגמיו.
- b.עושים מדורה לחיה וחולה גם בקיץ.
- c.אם גוים שומרים על עץ ולא אוכלים פירותיו זה אשירה (שמואל מצריך יותר).
חלק ב – דעת
(פ. רבע תחתון)
א. שמואל ור"ל - אשתו של אדם מערבת שלא מדעתו (אפילו בעל כורחו)
A. ומכאן למדו ר' זירא ורב יהודה שאשתו של גוי משכירה שלא מדעתו.
(אגב, דוגמאות דומות:
1. סד. שכירו ולקיטו של הגוי משכיר במקומו (תוס' כאן).
2. מקור - בעה"ב של הגוי משכיר במקומו).
B. מיתיבי – נשים שעירבו שלא מדעת בעליהן – אינו עירוב.
תשובה – אם בלעדיו אסורים בחצר – מקלים ועושים בע"כ, אם לא אסורים – לא עושים.
C. סיוע – כופין שכן להשתתף בלחי או קורה.
דחייה – שם "ליכא מחיצות", כלומר שמשמש כמחיצה רביעית ויש גם תועלת מציאותית.
(משנה פ:)
ב. האם צריך להודיע כשלוקח עירוב משלהם?
A. בנתמעט או כלה העירוב (אחרי שכבר נתנו הסכמתם לעירוב, בהנחה שלתחילת עירוב צריך להודיע)
גורמים שיכולים להשפיע:
בשני מינים > מין אחד
כלה > נתמעט
בברייתא – הבנה ראשונה – תלוי רק בכלה/נתמעט:
כלה – מודיע (גם במין אחד),
נתמעט – לא מודיע (גם בשני מינים).
קשה על המשנה – שמודיע גם בנתמעט!
תשובות:
במשנה מדובר ב:
- 1.גם במשנה מדובר בכלה ("נתמטמט"), ובמין אחד או שניים.
- 2.הברייתא התכוונה או כלה או שני מינים (ואפילו נתמעט) – ובזה משנתנו.
B. בלקיחה הראשונית של העירוב - מחלוקת התנאים:
1. במשנה פא: -
חכמים – אין מערבין אלא מדעתו,
ר"י – רק בעירוב תחומין צריך דעת, אך בעירוב חצרות לא צריך.
2. משנתנו (ובברייתא בתחילת פ.) – צריך להודיע.
באמוראים:
רב שיזבי (אצלנו) – חכמים חולקים על ר"י, וסוברים שצריך להודיע,
ומשנתנו גם בחצר הפתוחה למבוי אחד, והכוונה שצריך להודיע כשלוקח משלו.
(בגמרא אצלנו: רב שיזבי לומד ממשנתנו שחכמים אכן חולקים על ר"י, ושואלת הגמרא פשיטא, ועונה שיכולנו לחשוב כריב"ל-)
ר' יהושע בן לוי (שם – פא:) – חכמים מסכימים לר"י שלא צריך להודיע,
ומה שכתוב במשנתנו שצריך להודיע זה בחצר בין שני מבואות – שיש בזה גם חובה ולא רק זכות (ואז צריך להודיע לו גם כשמזכהו מהאוכל שלו).
(פ: משנה + שליש תחתון)
חלק ג – שיעור עירוב חצרות ושיתוף מבואות
א. כשנתמעט –
לפני השבת הראשונה – מוסיף,
אחרי השבת הראשונה –
רי"ס – לא צריך להוסיף,
ת"ק – מוסיף [לרש"י. ר' יהונתן – ת"ק לא חולק, והתכוון ללפני השבת הראשונה].
ב. שיעור העירוב
המשנה על פי ההסבר של רב יצחק ברי דר"י בדברי שמואל:
צריך או שתי סעודות או גרוגרת לכל אחד – הקטן ביניהם.
ומתוך הנחה שמזון שתי סעודות = 18 גרוגרות,
יוצא:
מרובין (18 ומעלה) – מספיק מזון שתי סעודות לכולם
מועטים – כרגוגרת לכל אחד.
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












