ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספרי אמונה וחסידות
- ספר הכוזרי
סה אָמַר הַכּוּזָרִי: שָׁם בְּלִי סָפֵק הִגִּיעָה לְתַמּוּתָהּ וּשְׁלֵמוּתָהּ, וְשָׁם הֵעִירָה אֵת הַנְּפָשׁוֹת, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים שֶׁהִיא מַעְתִּיקָה אֶת הַנֶּפֶשׁ מִמִּדָּה אֶל הֶפְכָהּ. וְאִי אֶפְשָׁר שֶׁתִּהְיֶה הַיּוֹם בְּעֵרֶך מַה שֶּׁהָיְתָה, מִפְּנֵי שֶׁנֶּעֶשְׂתָה בְּזוּיָה, וְנוֹשְׂאִים אוֹתָהּ הַמְשָׁרְתִים, וְהַיְּרוּדִים שֶׁבִּבְנֵי אָדָם. אֲבָל הִיא, הֶחָבֵר, אָבְדָה עַל אַף כְּבוֹדָהּ, כַּאֲשֶׁר אֲבַדְתֶּם אַתֶּם עַל אַף כְּבוֹדְכֶם.
סו אָמַר הֶחָבֵר: וּמָה אַתָּה חוֹשֵׁב עַל חָכְמוֹת שְׁלֹמֹה, וּכְבָר דִּבֶּר עַל כֹּל הַחָכְמוֹת בְּכֹחַ אֱלֹהִי וְשִׂכְלִי וְטִבְעִי, וְהָיוּ אַנְשֵׁי הָעוֹלָם בָּאִים אֵלָיו לְהַעְתִּיק חָכְמוֹתָיו אֶל הָאֻמּוֹת, עַד לְהֹדּוּ. וְכֹל הַחָכְמוֹת אָמְנָם הָעְתְּקוּ עִקְּרֵיהֶן וּכְלָלֵיהֶן מֵאִתָּנוּ, אֶל הַכַּשְׂדִּים תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּך אֶל פָּרַס וּמָדַי, וְאַחַר כָּך אֶל יָוָן, וְאַחַר כָּךְ אֶל רוֹמִי. וּלְרִחוּק הַזְּמָן וְרִבּוּי הַמִּצּוּעִים אֵין נִזְכָּר בַּחָכְמוֹת שֶׁהֵן הָעְתְּקוּ מִן הָעִבְרִית, אֶלָּא מִן הַיְּוָנִית וְהָרוֹמִית. וְהַיִּתְרוֹן לָעִבְרִית בְּעֶצֶם הַלָּשׁוֹן, וּבְמַה שֶּׁכָּלְלָה מִן הָעִנְיָנִים.
___________________________
שם – במקדש. ריבוי המיצועים – תחנות הביניים שעברה בהם החכמה. והיתרון לעברית וכו' – יבואר בפסקאות הבאות.
ביאורים
המוסיקה היא לא תחביב לשעות הפנאי, או עניין תרבותי בלבד. המוסיקה היא חכמה עמוקה עם יכולות לטלטל את הנפש, לחולל בה מהפך, ולשנות אותה מקצה לקצה. האיכות והגובה הרוחני של המוסיקה תלויה ביוצרים ובמנגנים שלה, שהם מכוונים וקובעים את כיוון ההשפעה ואת עוצמתה על השומע. עם ישראל ייחס חשיבות עליונה למוסיקה, כשהוא הקדיש לה את קבוצת האיכות של שבט לוי, שיתמסרו אליה באופן מוחלט. דווקא האנשים הרוחניים והעליונים ביותר מתאימים למקצוע עדין ורגיש כמו מוסיקה. כמו כן היא תופסת מקום נכבד במקום הכי מקודש, כשהיא מלווה את העבודות בבית המקדש. איכות המוסיקה התדרדרה במשך השנים, בהתאמה לשפל הלאומי שאליו התדרדר עם ישראל בגלותו. שלמה המלך גילם באישיותו את מכלול השלימות, מבחינה אלוהית, רוחנית ואנושית. הוא ריכז את כל החכמות הקיימות בעולם, וממנו הן התפשטו לכל רחבי תבל. בתקופות העבר, החכמות היו נכס תרבותי של העם השולט, ולכן הן עברו בתורשה מעם לעם, במקביל להעברת השלטון. עם הזמן נשכח המקור הישראלי של כל החכמות המפורסמות באנושות, אבל אנחנו יודעים זאת. מתוך הפירוט של החבר על החכמות השונות הכלולות בתורה, הוא עובר להסביר את ייחודיות השפה שבה כתובה התורה, לשון הקודש, שהיא גם שפת הנבואה. ישנם כמה סממנים לאומיים, שקבועים בהגדרות היסוד של כל עם (הסטוריה, תרבות, ארץ, שפה) והחבר תיאר אותם ביחס לעם ישראל במהלך מאמר ראשון ושני. ראשית הוא תיאר את העם עצמו, עם ישראל והייחודיות שלו, ואחר כך הוא פירט באריכות את ההיסטוריה שלו, שמתאפיינת בהשפעות על טבעיות. במאמר השני הוא הוסיף את הארץ שלו, ארץ ישראל וסגולותיה, את התרבות שלו בתורה במצוות ובעבודת ה', ולבסוף את השפה שלו, עברית, לשון הקודש, שבה יש יתרון כפול: גם השפה עצמה נעלה משפות אחרות, וגם ישנם רעיונות ותכנים שהיא מביעה והם אינם קיימים כלל בשפות אחרות.
הרחבות
1. חכמת המוסיקה
וְהַמְּלָאכָה נִכְבֶּדֶת אֵצֶל בְּנֵי אָדָם. "והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד ה'" [מלכים ב, ג, טו]. כבר בימי הבית אנו מוצאים שימוש במוסיקה כביטוי נעלה של עבודת ה'. גם נביא שהיה רוצה להתנבא היה נעזר במוסיקה ובאמצעותה היה מכין עצמו לקבלת דבר ה'.
הרב הנזיר כותב ביומניו (תרפ"ג): "השירה, הרוח, היא אופי מחשבתם של ישראל. הנבואה היא שירה, והתורה כולה איקרי שירה, רוח, רוח הקודש... בגלות נשתתקה שירתנו, תלינו כנורותינו, איך נשיר את שיר ה' על אדמת נכר, ונסתלקה רוח הקודש... במקומה בא המחקר, הלימוד הפלפולי בסברת ההלכה, והפילוסופיא, הלימוד המסודר בבחינת העקרים העיוניים...". דברים אלו מזכירים את דברי ריה"ל אצלנו, כאשר יצאנו לגלות, חכמת המוסיקה אבדה ובמקומה בא הניתוח הקר של החיים.
הרב הנזיר הקדיש מקום רב לחכמת הניגון: הוא שכר לבנו ובתו הקטנים מורה שילמדם לנגן, הוא בעצמו הלחין ניגונים, ולפי דבריו, אי אפשר לעמוד על סודם של תיקוני הזוהר מבלי לדעת את הניגון העליון ששייך להם. (עיין קול הנבואה, 'שיר פשוט, כפול, משולש, מרובע').
הרב הנזיר מסיים את הקטע שהבאנו בקריאה לשיבה אל השירה העתיקה: "שוב, שוב אל השירה, אל הרוח, רוח הקודש, זו היא הדרך בהתחדש נעורינו כקדם".
שאלות לדיון
מהו יחס התורה למוסיקה?
איך נבחין בין מוסיקה בזויה למוסיקה חיובית?
לעילוי נשמת אהרון יהודה בן מרדכי ז"ל
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
שימוש נכון בתנור הביתי
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
איך עושים קידוש?
התשובות לשאלות הגדולות שבחיים
החיבור הרוחני של פסח ושבועות
הלכות שטיפת כלים בשבת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
