ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספרי אמונה וחסידות
- ספר הכוזרי
סח אָמַר הֶחָבֵר: קָרָה לָהּ מַה שֶּׁקָּרָה לְנוֹשְׂאֶיהָ, נֶחְלְשָׁה בְּהֵחָלְשָׁם וְנִדַּלְדְּלָה בְּדַלּוּתָם. וְהִיא בְּעַצְמוּתָהּ יוֹתֵר נַעֲלָה, מִקַּבָּלָה וּמִסְּבָרָה. אֲשֶׁר לַקַּבָּלָה — הִנֵּה הִיא הַלָּשׁוֹן אֲשֶׁר בָּהּ הָיְתָה הַהִתְגַּלּוּת לְאָדָם וְחַוָּה, וּבָהּ דִּבְּרוּ שְׁנֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁיּוֹרֶה עַל זֶה הִגָּזֵר אָדָם מֵאֲדָמָה, וְאִשָּׁה מֵאִישׁ, וְחַוָּה מֵחַי, וְקַיִן מִקָּנִיתִי, וְשֵׁת מִשָּׁת, וְנֹחַ מִינַחֲמֵנוּ, עִם עֵדוּת הַתּוֹרָה וְקַבָּלַת הַכֹּל עַד עֵבֶר עַד נֹחַ עַד אָדָם, וְהִיא לְשׁוֹן עֵבֶר, וּבַעֲבוּרוֹ נִקְרֵאת עִבְרִית, לְפִי שֶׁהוּא נִשְׁאַר בָּהּ בְּעֵת הַפַּלָּגָה וְהִפָּרְדוּת הַלְּשׁוֹנוֹת. וּכְבָר הָיָה אַבְרָהָם מְדַבֵּר אֲרָמִית בְּאוּר כַּשְׂדִּים, כִּי הָאֲרָמִית הִיא לְשׁוֹן כַּשְׂדִּים, וְהָיְתָה לוֹ הָעִבְרִית לָשׁוֹן מְיֻחֶדֶת, לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, וְהָאֲרָמִית לְשׁוֹן חֹל, לְפִיכָך נָשָׂא אוֹתָהּ יִשְׁמָעֵאל אֶל הָעֲרָבִים בַּעֲרָב, וְנַעֲשׂוּ אֵלּוּ הַשָּׁלשׁ לְשׁוֹנוֹת דּוֹמוֹת זוֹ לָזוֹ, הָאֲרָמִית וְהָעֲרָבִית וְהָעִבְרִית, בִּשְׁמוֹתֵיהֶן וּבְדִקְדּוּקֵיהֶן וּבְצוּרוֹתֵיהֶן.
וּבַאֲשֶׁר לְמַעֲלָתָהּ מִצַּד הַסְּבָרָה — הֲרֵי הִיא בַּהִתְבּוֹנְנוּת בָּאֲנָשִׁים הַמִּשְׁתַּמְּשִׁים בָּהּ כְּפִי מַה שֶּׁהִצְטָרְכוּ אֵלָיו מֵהַמְּלִיצָה, וְכֹל שֶׁכֵּן עִם הַנְּבוּאָה הַמְּצוּיָה בֵּינֵיהֶם, וְהַצֹּרֶך אֶל הַתּוֹכֵחוֹת וְהַשִּׁירוֹת וְהַתִּשְׁבָּחוֹת. וּמַלְכֵיהֶם, כְּגוֹן משֶׁה וִיהוֹשֻׁעַ וְדָוִד וּשְׁלֹמֹה, הֲיִתָּכֵן שֶׁיֶּחְסַר לָהֶם בִּטּוּי בְּעֵת שֶׁהָיוּ צְרִיכִים אֵלָיו לִדְבַר מָה, כַּאֲשֶׁר יֶחְסַר לָנוּ הַיּוֹם לְאָבְדַן הַלָּשׁוֹן אֶצְלֵנוּ? הֲרָאִיתָ תֵּאוּר הַתּוֹרָה לַמִּשְׁכָּן וְהָאֵפוֹד וְהַחשֶׁן וְזוּלַת זֶה, כַּאֲשֶׁר הֻצְרַך לְשֵׁמוֹת פֶּלִאיִים, מַה שָּׁלֵם מַה שֶּׁמָּצָא, וּמַה נָּאֶה סֵדֶר הַתֵּאוּר. וְכָך שְׁמוֹת הָאֻמּוֹת, וּמִינֵי הָעוֹפוֹת וְהָאֲבָנִים. וְהִתְבּוֹנֵן בְּתִשְׁבְּחוֹת דָּוִד, וּתְלוּנוֹת אִיּוֹב וּוִכּוּחוֹ עִם רֵעָיו, וְתוֹכְחוֹת יְשַׁעְיָה וְיִעוּדֵי הַטּוֹב וְהָרָע שֶׁלּוֹ, וְזוּלָתָם.
___________________________
היגזר אדם מאדמה – האדם נקרא כך משום שנקרא מהאדמה. קבלת הכל – קבלה של דור אחר דור. לשון הקודש – לדברים שבקדושה כמו תפילה. פלאיים – שאינם שכיחים.
ביאורים
לשון הקודש כרוכה ותלויה בעם הקודש, ולכן מעלתה פחתה בהקבלה מופתית לדלות ולירידה הלאומית. החבר מתאר שתי מעלות ייחודיות שיש לעברית: א. המקור שלה אלוהי, שהרי בה דיבר ה' עם אדם הראשון, כך שהשימוש בעברית יוצר המשכיות וקשר ישיר לשורש האנושות וראשית התגלות ה' אל האדם. בדור הפלגה נחלקה האנושות לעמים, שהתיישבו בארצות שונות, ויצרו שפות שונות שהתפתחו מהעברית. אולם היחיד ששמר על העברית בטהרתה היה 'עבר', שמצאציו נולד אברהם אבינו. עם ישראל הוא ההמשך הישיר של אדם הראשון, לא רק מבחינת הרציפות המשפחתית, אלא גם מבחינת רציפות השפה והשמירה הנאמנה והמדוקדקת על המסורת. גם השם של השפה 'עברית' משמר את העובדה ההיסטורית, שעם ישראל, מצאצאי 'עבר', הוא היחיד שמקושר באופן ישיר ורציף עם אדם הראשון, נזר הבריאה ושורשה. ב. העברית היא שפת הנבואה, שבה נכתב התנ"ך כולו. אין שום יצירה ספרותית או רעיונית הנעלה מהנבואה, בהיותה אלוהית ולא אנושית. היא נבחרה לשמש את הנבואה כדי להביע את הביטויים והתכנים הרוחניים האלוהיים שהיא ביקשה למסור, וזו הוכחה גלויה ומוחשית על היתרון המוחלט שיש לעברית על פני שפות אחרות.
הרחבות
1. הלשון העברית – לשון נקיה בלבד?
וְהִיא בְּעַצְמוּתָהּ יוֹתֵר נַעֲלָה, מִקַּבָּלָה וּמִסְּבָרָה. הרמב"ם במורה נבוכים מבאר שלשון הקודש נקראת כך משום שלא התייחד בה "שם לכלי המשגל ולא לגוף המעשה המביא להולדה, ולא לשתן, ולא לצואה. אלה הם הדברים כולם לא הונח להם שם ראשון כלל בלשון העברי, אלא ידובר בהם בשמות מושאלים וברמיזות" [חלק ג, פרק ח]. לפי הרמב"ם, בגלל נקיותה של הלשון העברית היא נקראת לשון הקודש.
לעומתו, ריה"ל מפרש שלשון הקודש נקראה כך משום שבה ברא הקב"ה את העולם, ואחר נתן אותה לאדם הראשון. כל שם בשפה הזו מכוון בדיוק למהותו של בעל השם. לכל אות יש משמעות כיוון שהאותיות משתלשלות מהעולם העליון לעולמינו. "ואילו היינו יכולים כשנדבר במילת 'אדם' או שנחקק גוף האדם, להמציא צורתו... היינו בוראים... והלשון האלהית הברואה... הוא מבלי ספק השלמה מכל הלשונות והנאותה לקרואיה יותר מכלם" [מאמר רביעי אות כה].
שאלות לדיון
מה הן המעלות שבגללן כדאי לדבר עברית?
מדוע ריה"ל מפתח מאוד את הנושא של השפה העברית?
לרפואת גדעון בן ציפורה
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש
