ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספרי אמונה וחסידות
- ספר הכוזרי
סח אָמַר הֶחָבֵר: קָרָה לָהּ מַה שֶּׁקָּרָה לְנוֹשְׂאֶיהָ, נֶחְלְשָׁה בְּהֵחָלְשָׁם וְנִדַּלְדְּלָה בְּדַלּוּתָם. וְהִיא בְּעַצְמוּתָהּ יוֹתֵר נַעֲלָה, מִקַּבָּלָה וּמִסְּבָרָה. אֲשֶׁר לַקַּבָּלָה — הִנֵּה הִיא הַלָּשׁוֹן אֲשֶׁר בָּהּ הָיְתָה הַהִתְגַּלּוּת לְאָדָם וְחַוָּה, וּבָהּ דִּבְּרוּ שְׁנֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁיּוֹרֶה עַל זֶה הִגָּזֵר אָדָם מֵאֲדָמָה, וְאִשָּׁה מֵאִישׁ, וְחַוָּה מֵחַי, וְקַיִן מִקָּנִיתִי, וְשֵׁת מִשָּׁת, וְנֹחַ מִינַחֲמֵנוּ, עִם עֵדוּת הַתּוֹרָה וְקַבָּלַת הַכֹּל עַד עֵבֶר עַד נֹחַ עַד אָדָם, וְהִיא לְשׁוֹן עֵבֶר, וּבַעֲבוּרוֹ נִקְרֵאת עִבְרִית, לְפִי שֶׁהוּא נִשְׁאַר בָּהּ בְּעֵת הַפַּלָּגָה וְהִפָּרְדוּת הַלְּשׁוֹנוֹת. וּכְבָר הָיָה אַבְרָהָם מְדַבֵּר אֲרָמִית בְּאוּר כַּשְׂדִּים, כִּי הָאֲרָמִית הִיא לְשׁוֹן כַּשְׂדִּים, וְהָיְתָה לוֹ הָעִבְרִית לָשׁוֹן מְיֻחֶדֶת, לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, וְהָאֲרָמִית לְשׁוֹן חֹל, לְפִיכָך נָשָׂא אוֹתָהּ יִשְׁמָעֵאל אֶל הָעֲרָבִים בַּעֲרָב, וְנַעֲשׂוּ אֵלּוּ הַשָּׁלשׁ לְשׁוֹנוֹת דּוֹמוֹת זוֹ לָזוֹ, הָאֲרָמִית וְהָעֲרָבִית וְהָעִבְרִית, בִּשְׁמוֹתֵיהֶן וּבְדִקְדּוּקֵיהֶן וּבְצוּרוֹתֵיהֶן.
וּבַאֲשֶׁר לְמַעֲלָתָהּ מִצַּד הַסְּבָרָה — הֲרֵי הִיא בַּהִתְבּוֹנְנוּת בָּאֲנָשִׁים הַמִּשְׁתַּמְּשִׁים בָּהּ כְּפִי מַה שֶּׁהִצְטָרְכוּ אֵלָיו מֵהַמְּלִיצָה, וְכֹל שֶׁכֵּן עִם הַנְּבוּאָה הַמְּצוּיָה בֵּינֵיהֶם, וְהַצֹּרֶך אֶל הַתּוֹכֵחוֹת וְהַשִּׁירוֹת וְהַתִּשְׁבָּחוֹת. וּמַלְכֵיהֶם, כְּגוֹן משֶׁה וִיהוֹשֻׁעַ וְדָוִד וּשְׁלֹמֹה, הֲיִתָּכֵן שֶׁיֶּחְסַר לָהֶם בִּטּוּי בְּעֵת שֶׁהָיוּ צְרִיכִים אֵלָיו לִדְבַר מָה, כַּאֲשֶׁר יֶחְסַר לָנוּ הַיּוֹם לְאָבְדַן הַלָּשׁוֹן אֶצְלֵנוּ? הֲרָאִיתָ תֵּאוּר הַתּוֹרָה לַמִּשְׁכָּן וְהָאֵפוֹד וְהַחשֶׁן וְזוּלַת זֶה, כַּאֲשֶׁר הֻצְרַך לְשֵׁמוֹת פֶּלִאיִים, מַה שָּׁלֵם מַה שֶּׁמָּצָא, וּמַה נָּאֶה סֵדֶר הַתֵּאוּר. וְכָך שְׁמוֹת הָאֻמּוֹת, וּמִינֵי הָעוֹפוֹת וְהָאֲבָנִים. וְהִתְבּוֹנֵן בְּתִשְׁבְּחוֹת דָּוִד, וּתְלוּנוֹת אִיּוֹב וּוִכּוּחוֹ עִם רֵעָיו, וְתוֹכְחוֹת יְשַׁעְיָה וְיִעוּדֵי הַטּוֹב וְהָרָע שֶׁלּוֹ, וְזוּלָתָם.
___________________________
היגזר אדם מאדמה – האדם נקרא כך משום שנקרא מהאדמה. קבלת הכל – קבלה של דור אחר דור. לשון הקודש – לדברים שבקדושה כמו תפילה. פלאיים – שאינם שכיחים.
ביאורים
לשון הקודש כרוכה ותלויה בעם הקודש, ולכן מעלתה פחתה בהקבלה מופתית לדלות ולירידה הלאומית. החבר מתאר שתי מעלות ייחודיות שיש לעברית: א. המקור שלה אלוהי, שהרי בה דיבר ה' עם אדם הראשון, כך שהשימוש בעברית יוצר המשכיות וקשר ישיר לשורש האנושות וראשית התגלות ה' אל האדם. בדור הפלגה נחלקה האנושות לעמים, שהתיישבו בארצות שונות, ויצרו שפות שונות שהתפתחו מהעברית. אולם היחיד ששמר על העברית בטהרתה היה 'עבר', שמצאציו נולד אברהם אבינו. עם ישראל הוא ההמשך הישיר של אדם הראשון, לא רק מבחינת הרציפות המשפחתית, אלא גם מבחינת רציפות השפה והשמירה הנאמנה והמדוקדקת על המסורת. גם השם של השפה 'עברית' משמר את העובדה ההיסטורית, שעם ישראל, מצאצאי 'עבר', הוא היחיד שמקושר באופן ישיר ורציף עם אדם הראשון, נזר הבריאה ושורשה. ב. העברית היא שפת הנבואה, שבה נכתב התנ"ך כולו. אין שום יצירה ספרותית או רעיונית הנעלה מהנבואה, בהיותה אלוהית ולא אנושית. היא נבחרה לשמש את הנבואה כדי להביע את הביטויים והתכנים הרוחניים האלוהיים שהיא ביקשה למסור, וזו הוכחה גלויה ומוחשית על היתרון המוחלט שיש לעברית על פני שפות אחרות.
הרחבות
1. הלשון העברית – לשון נקיה בלבד?
וְהִיא בְּעַצְמוּתָהּ יוֹתֵר נַעֲלָה, מִקַּבָּלָה וּמִסְּבָרָה. הרמב"ם במורה נבוכים מבאר שלשון הקודש נקראת כך משום שלא התייחד בה "שם לכלי המשגל ולא לגוף המעשה המביא להולדה, ולא לשתן, ולא לצואה. אלה הם הדברים כולם לא הונח להם שם ראשון כלל בלשון העברי, אלא ידובר בהם בשמות מושאלים וברמיזות" [חלק ג, פרק ח]. לפי הרמב"ם, בגלל נקיותה של הלשון העברית היא נקראת לשון הקודש.
לעומתו, ריה"ל מפרש שלשון הקודש נקראה כך משום שבה ברא הקב"ה את העולם, ואחר נתן אותה לאדם הראשון. כל שם בשפה הזו מכוון בדיוק למהותו של בעל השם. לכל אות יש משמעות כיוון שהאותיות משתלשלות מהעולם העליון לעולמינו. "ואילו היינו יכולים כשנדבר במילת 'אדם' או שנחקק גוף האדם, להמציא צורתו... היינו בוראים... והלשון האלהית הברואה... הוא מבלי ספק השלמה מכל הלשונות והנאותה לקרואיה יותר מכלם" [מאמר רביעי אות כה].
שאלות לדיון
מה הן המעלות שבגללן כדאי לדבר עברית?
מדוע ריה"ל מפתח מאוד את הנושא של השפה העברית?
לרפואת גדעון בן ציפורה
הלכות קבלת שבת מוקדמת
האם מותר לפנות למקובלים?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
כאב הגלות ותקוות הגאולה
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
מה אומרים לנו הסימנים של ראש השנה?
בריאת העולם בפרשת לך לך
למה ללמוד גמרא?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
