ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספרי אמונה וחסידות
- ספר הכוזרי
סח אָמַר הֶחָבֵר: קָרָה לָהּ מַה שֶּׁקָּרָה לְנוֹשְׂאֶיהָ, נֶחְלְשָׁה בְּהֵחָלְשָׁם וְנִדַּלְדְּלָה בְּדַלּוּתָם. וְהִיא בְּעַצְמוּתָהּ יוֹתֵר נַעֲלָה, מִקַּבָּלָה וּמִסְּבָרָה. אֲשֶׁר לַקַּבָּלָה — הִנֵּה הִיא הַלָּשׁוֹן אֲשֶׁר בָּהּ הָיְתָה הַהִתְגַּלּוּת לְאָדָם וְחַוָּה, וּבָהּ דִּבְּרוּ שְׁנֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁיּוֹרֶה עַל זֶה הִגָּזֵר אָדָם מֵאֲדָמָה, וְאִשָּׁה מֵאִישׁ, וְחַוָּה מֵחַי, וְקַיִן מִקָּנִיתִי, וְשֵׁת מִשָּׁת, וְנֹחַ מִינַחֲמֵנוּ, עִם עֵדוּת הַתּוֹרָה וְקַבָּלַת הַכֹּל עַד עֵבֶר עַד נֹחַ עַד אָדָם, וְהִיא לְשׁוֹן עֵבֶר, וּבַעֲבוּרוֹ נִקְרֵאת עִבְרִית, לְפִי שֶׁהוּא נִשְׁאַר בָּהּ בְּעֵת הַפַּלָּגָה וְהִפָּרְדוּת הַלְּשׁוֹנוֹת. וּכְבָר הָיָה אַבְרָהָם מְדַבֵּר אֲרָמִית בְּאוּר כַּשְׂדִּים, כִּי הָאֲרָמִית הִיא לְשׁוֹן כַּשְׂדִּים, וְהָיְתָה לוֹ הָעִבְרִית לָשׁוֹן מְיֻחֶדֶת, לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, וְהָאֲרָמִית לְשׁוֹן חֹל, לְפִיכָך נָשָׂא אוֹתָהּ יִשְׁמָעֵאל אֶל הָעֲרָבִים בַּעֲרָב, וְנַעֲשׂוּ אֵלּוּ הַשָּׁלשׁ לְשׁוֹנוֹת דּוֹמוֹת זוֹ לָזוֹ, הָאֲרָמִית וְהָעֲרָבִית וְהָעִבְרִית, בִּשְׁמוֹתֵיהֶן וּבְדִקְדּוּקֵיהֶן וּבְצוּרוֹתֵיהֶן.
וּבַאֲשֶׁר לְמַעֲלָתָהּ מִצַּד הַסְּבָרָה — הֲרֵי הִיא בַּהִתְבּוֹנְנוּת בָּאֲנָשִׁים הַמִּשְׁתַּמְּשִׁים בָּהּ כְּפִי מַה שֶּׁהִצְטָרְכוּ אֵלָיו מֵהַמְּלִיצָה, וְכֹל שֶׁכֵּן עִם הַנְּבוּאָה הַמְּצוּיָה בֵּינֵיהֶם, וְהַצֹּרֶך אֶל הַתּוֹכֵחוֹת וְהַשִּׁירוֹת וְהַתִּשְׁבָּחוֹת. וּמַלְכֵיהֶם, כְּגוֹן משֶׁה וִיהוֹשֻׁעַ וְדָוִד וּשְׁלֹמֹה, הֲיִתָּכֵן שֶׁיֶּחְסַר לָהֶם בִּטּוּי בְּעֵת שֶׁהָיוּ צְרִיכִים אֵלָיו לִדְבַר מָה, כַּאֲשֶׁר יֶחְסַר לָנוּ הַיּוֹם לְאָבְדַן הַלָּשׁוֹן אֶצְלֵנוּ? הֲרָאִיתָ תֵּאוּר הַתּוֹרָה לַמִּשְׁכָּן וְהָאֵפוֹד וְהַחשֶׁן וְזוּלַת זֶה, כַּאֲשֶׁר הֻצְרַך לְשֵׁמוֹת פֶּלִאיִים, מַה שָּׁלֵם מַה שֶּׁמָּצָא, וּמַה נָּאֶה סֵדֶר הַתֵּאוּר. וְכָך שְׁמוֹת הָאֻמּוֹת, וּמִינֵי הָעוֹפוֹת וְהָאֲבָנִים. וְהִתְבּוֹנֵן בְּתִשְׁבְּחוֹת דָּוִד, וּתְלוּנוֹת אִיּוֹב וּוִכּוּחוֹ עִם רֵעָיו, וְתוֹכְחוֹת יְשַׁעְיָה וְיִעוּדֵי הַטּוֹב וְהָרָע שֶׁלּוֹ, וְזוּלָתָם.
___________________________
היגזר אדם מאדמה – האדם נקרא כך משום שנקרא מהאדמה. קבלת הכל – קבלה של דור אחר דור. לשון הקודש – לדברים שבקדושה כמו תפילה. פלאיים – שאינם שכיחים.
ביאורים
לשון הקודש כרוכה ותלויה בעם הקודש, ולכן מעלתה פחתה בהקבלה מופתית לדלות ולירידה הלאומית. החבר מתאר שתי מעלות ייחודיות שיש לעברית: א. המקור שלה אלוהי, שהרי בה דיבר ה' עם אדם הראשון, כך שהשימוש בעברית יוצר המשכיות וקשר ישיר לשורש האנושות וראשית התגלות ה' אל האדם. בדור הפלגה נחלקה האנושות לעמים, שהתיישבו בארצות שונות, ויצרו שפות שונות שהתפתחו מהעברית. אולם היחיד ששמר על העברית בטהרתה היה 'עבר', שמצאציו נולד אברהם אבינו. עם ישראל הוא ההמשך הישיר של אדם הראשון, לא רק מבחינת הרציפות המשפחתית, אלא גם מבחינת רציפות השפה והשמירה הנאמנה והמדוקדקת על המסורת. גם השם של השפה 'עברית' משמר את העובדה ההיסטורית, שעם ישראל, מצאצאי 'עבר', הוא היחיד שמקושר באופן ישיר ורציף עם אדם הראשון, נזר הבריאה ושורשה. ב. העברית היא שפת הנבואה, שבה נכתב התנ"ך כולו. אין שום יצירה ספרותית או רעיונית הנעלה מהנבואה, בהיותה אלוהית ולא אנושית. היא נבחרה לשמש את הנבואה כדי להביע את הביטויים והתכנים הרוחניים האלוהיים שהיא ביקשה למסור, וזו הוכחה גלויה ומוחשית על היתרון המוחלט שיש לעברית על פני שפות אחרות.
הרחבות
1. הלשון העברית – לשון נקיה בלבד?
וְהִיא בְּעַצְמוּתָהּ יוֹתֵר נַעֲלָה, מִקַּבָּלָה וּמִסְּבָרָה. הרמב"ם במורה נבוכים מבאר שלשון הקודש נקראת כך משום שלא התייחד בה "שם לכלי המשגל ולא לגוף המעשה המביא להולדה, ולא לשתן, ולא לצואה. אלה הם הדברים כולם לא הונח להם שם ראשון כלל בלשון העברי, אלא ידובר בהם בשמות מושאלים וברמיזות" [חלק ג, פרק ח]. לפי הרמב"ם, בגלל נקיותה של הלשון העברית היא נקראת לשון הקודש.
לעומתו, ריה"ל מפרש שלשון הקודש נקראה כך משום שבה ברא הקב"ה את העולם, ואחר נתן אותה לאדם הראשון. כל שם בשפה הזו מכוון בדיוק למהותו של בעל השם. לכל אות יש משמעות כיוון שהאותיות משתלשלות מהעולם העליון לעולמינו. "ואילו היינו יכולים כשנדבר במילת 'אדם' או שנחקק גוף האדם, להמציא צורתו... היינו בוראים... והלשון האלהית הברואה... הוא מבלי ספק השלמה מכל הלשונות והנאותה לקרואיה יותר מכלם" [מאמר רביעי אות כה].
שאלות לדיון
מה הן המעלות שבגללן כדאי לדבר עברית?
מדוע ריה"ל מפתח מאוד את הנושא של השפה העברית?
לרפואת גדעון בן ציפורה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
