ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
וְכֵן יְצַיֵּר בְּאַהֲבַת עוֹלָם הִתְחַבְּרוּת הָעִנְיָן הָאֱלֹהִי בַּקָּהָל הַמּוּכָן לְקַבְּלוֹ, כְּהִתְחַבְּרוּת הָאוֹר בַּמַּרְאָה הַמְלֻטֶּשֶׁת, וְשֶׁהַתּוֹרָה מֵאִתּוֹ הִיא רֵאשִׁית רָצוֹן מִמֶּנּוּ לְהֵרָאוֹת מַלְכוּתוֹ בָּאָרֶץ כְּהֵרָאוֹתָהּ בַּשָּׁמַיִם. וְלֹא חִיְּבָה הַחָכְמָה שֶׁיִּבְרָא מַלְאָכִים בָּאָרֶץ, אֶלָּא בְּנֵי אָדָם מִזֶּרַע וָדָם, נֶאֱבָקִים בָּהֶם הַטְּבָעִים וּמִתְנַצְּחוֹת הַמִּדּוֹת, כְּמִשְׁפָּט נִגּוּד פָּנִים וְאָחוֹר, כְּמוֹ שֶׁהִתְבָּאֵר בְּסֵפֶר יְצִירָה. וְכַאֲשֶׁר יִזַּך מֵהֶם יָחִיד אוֹ קָהָל, יָחוּל עָלָיו הָאוֹר הָאֱלֹהִי, וְיַנְהִיגֵהוּ בְּתַחְבּוּלוֹת וּבְנִפְלָאוֹת יוֹצְאוֹת מִסֵּדֶר הָעוֹלָם הַטִּבְעִי, וְיִקָּרֵא זֶה מִמֶּנּוּ 'אַהֲבָה' וְ'שִׂמְחָה'. וְלֹא מָצָא הָעִנְיָן הָאֱלֹהִי מְקַבֵּל נִשְׁמָע לְמִצְוָתוֹ, דָּבֵק בַּסֵּדֶר אֲשֶׁר צִוָּהוּ בּוֹ, אַחֲרֵי הַמְּאוֹרוֹת וְהַגַּלְגַּלִּים, אֶלָּא הַמְּעֻלִּים שֶׁבִּבְנֵי אָדָם, הָיוּ יְחִידִים מֵאָז אָדָם וְעַד יַעֲקֹב, וְאַחַר כֵּן נַעֲשׂוּ קָהָל, וְחָל עֲלֵיהֶם הָעִנְיָן הָאֱלֹהִי בְּאַהֲבָה לִהְיוֹת לָהֶם לֵאלֹהִים, וְסִדְּרָם בַּמִּדְבָּר סִדּוּר הַגַּלְגַּל, אַרְבָּעָה דְגָלִים כְּעֵין אַרְבַּעַת רִבְעֵי הַגַּלְגַּל, וּשְׁנֵים עָשָׂר שֵׁבֶט כְּעֵין שְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת, וּמַחֲנֵה לְוִיִּים בְּתוֹך הַמַּחֲנוֹת, כְּמוֹ בְּסֵפֶר יְצִירָה: "וְהֵיכָל קֹדֶשׁ מְכֻוָּן בָּאֶמְצַע וְהָאֱלֹהִים נוֹשֵׂא אֶת כֻּלָּם", וְזֶה כֻּלּוֹ מוֹרֶה עַל אַהֲבָה. ברכת 'אהבת עולם'
וּלְפִיכָך יְשַׁבֵּחַ עָלֶיהָ, וְיִסְמֹך לָזֶה קַבָּלָתוֹ אֵת הַתּוֹרָה בִּקְרִיאַת שְׁמַע, וְאַחַר כֵּן מַה שֶּׁכּוֹלֶלֶת "אֱמֶת וְיַצִּיב" מִיַּצִּיבוּת הָעִנְיָנִים שֶׁל הַהִתְחַיְּבוּת בַּתּוֹרָה, כְּאִלּוּ אַחַר שֶׁנִּתְבָּאֵר לוֹ כֹּל מַה שֶּׁקָּדַם וְהִשִּׂיגוֹ וְהִבְחִינוֹ, קִבֵּל עַל עַצְמוֹ קַבָּלָה וְהֵעִיד עֵדוּת שֶׁהוּא מִתְחַיֵּב בּוֹ כְּמוֹ שֶׁהִתְחַיְּבוּ בּוֹ הָאָבוֹת לְפָנָיו, וְכֵן יִתְחַיְּבוּ בּוֹ הַבָּנִים עַד סוֹף כֹּל הַדּוֹרוֹת, כְּמוֹ שֶׁאוֹמֵר: "עַל אֲבוֹתֵינוּ וְעָלֵינוּ וְעַל בָּנֵינוּ וְעַל דּוֹרוֹתֵינוּ דָּבָר טוֹב וְקַיָּם חֹק וְלֹא יַעֲבֹר". וְאַחַר כֵּן יְסַפֵּר אוֹתָם עִקָּרֵי הָאֱמוּנָה אֲשֶׁר בָּהֶם תִּשְׁלַם הָאֱמוּנָה הַיְּהוּדִית, וְהֵם הַהוֹדָאָה בְּאַדְנוּתוֹ יִתְעַלֶּה, וּבְקַדְמוּתוֹ, וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ עַל אֲבוֹתֵינוּ, וְשֶׁהַתּוֹרָה מֵאִתּוֹ, וּבַמּוֹפֵת עַל כֹּל זֶה, וְהִיא הַחֲתִימָה, וְהִיא יְצִיאַת מִצְרַיִם, בְּמַאֲמַר "אֱמֶת שֶׁאַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ", "אֱמֶת מֵעוֹלָם הוּא שְׁמֶךָ", וְ"עֶזְרַת אֲבוֹתֵינוּ", וְ"אֱמֶת מִמִּצְרַיִם גְּאַלְתָּנוּ". וּמִי שֶׁכָּלַל אֵת אֵלֶּה בְּכַוָּנָה גְמוּרָה הוּא יִשְׂרְאֵלִי בֶּאֱמֶת, וְרָאוּי לוֹ לְיַחֵל לַדְּבֵקוּת בָּעִנְיָן הָאֱלֹהִי הַמִּתְחַבֵּר בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל מִבַּלְעֲדֵי שְׁאָר הָאֻמּוֹת, וְיִהְיֶה זַכַּאי לַעֲמִידָה לִפְנֵי הַשְּׁכִינָה, וְשֶׁיִּשְׁאַל וְיֵעָנֶה. ברכת 'אמת ויציב'
___________________________
ביוצר המאורות – ברכת יוצר אור. העולם העליון – עולם המלאכים (ומערכת הכוכבים). ויוליכהו השד שולל – שתביאהו הסברה למכשול. שהם מזיקים ומועילים בעצמם – שיש בשמש וכדו' תועלת מצד רצון השמש והחלטתה. באיכיותיהם – מהות הטבע שה' שם בהם. יהל – יאיר. בקהל המוכן – הציבור המתאים. במראה המלטשת – זכוכית שקופה. כהראותה – של מלכות ה'. ולא חיבה החכמה – אין רצון ה'. יזך – יהיה נקי במעשיו. בתחבולות – ניסים. אהבה ושמחה – של הקב"ה אל האדם. סדור הגלגל – כפי שמסודר 'צבא שמים'. ובמופת – הרְאָיָה, כלומר יציאת מצרים.
ביאורים
בדברים אלה משרטט בפנינו ריה"ל את העבודה הנפשית המלווה תפילת החסיד. הנקודה הראשונה שהוא מזכיר נזכרה כבר במאמר הראשון בפסקה סח' (וכן להלן במאמר רביעי בפסקה כה'), על הגודל שיש גם בקטנה שבבריות. את הדברים האלה מזכיר ריה"ל כדי שלא נתפעל יתר על המידה ממראה הבריאה. המבט על עוצמת הכוכבים וגודלם עלול להטעות את האדם ולגרום לו לייחס להם כוחות עליונים וזה עלול להסית את האדם מן הבורא. זהו המושג שורש האמונה הוא שורש המרי, שנזכר כבר במאמר הראשון. משמעותו היא שכאשר מייחסים לנבראים סגולות עצמאיות כאילו היו מקור הסגולות, עלולים להגיע לכפירה. הכפירה היא ההתעלמות מן השורש האמיתי, המחיה ומהווה את הבריאה כולה. חכמתו של ה' היא שבראה גם את השמש וגם את הנמלה הקטנטנה. ההשוואה הזאת בין קטן לגדול נעשית כדי למנוע מאתנו את ההתפעלות מן הגדול כאילו הוא בעל כוח עצמאי. ברכת יוצר המאורות באה כדי 'לאפס' אותנו. ללמד אותנו מי הוא באמת מקור הכוחות – הבורא, ומי רק נברא. ברכת אהבת עולם היא סימון המטרה, ההתגלות בעולם הזה על ידי העם הנבחר – עם ישראל. העם הנבחר נמשל למראה נקייה שמשקפת בצורה מדויקת את האור המוקרן עליה. התורה שניתנה לישראל היא ביטוי לרצון האלוהי שדווקא בני האדם, על כל המאבקים הפנימיים הקיימים בהם, הם אלה שיביאו את דבר ה' לעולם הזה. תפקיד התורה לרומם ולהעלות את האנושות ממצבה השפל אל המדרגות העליונות.
הרחבות
* מה קטנו מעשיך ה'
שֶׁחָכְמָתוֹ וְהַנְהָגָתוֹ בִּבְרִיאַת הַנְּמָלָה וְהַדְּבוֹרָה אֵינָה פְּחוּתָה מֵחָכְמָתוֹ וְהַנְהָגָתוֹ לַשֶּׁמֶשׁ וְגַלְגַּלָּהּ. ריה"ל מלמדנו שכדי לראות את חכמתו של הבורא אפשר להסתכל גם בייצורים הקטנים, ברמשי הארץ. הרי חוכמתו ביצירתם אינה פחותה מחוכמתו ביצירת השמש ובהנהגתה. (עיין עוד במאמר ראשון סח- סט).
רבנו בחיי בספרו "חובת הלבבות" מזכיר גם הוא עניין זה. כשאנו מסתכלים במציאות, בדברים הגדולים ובדברים הקטנים, אנו יכולים לראות את החוקיות הנפלאה שטבע ה'. "ואותות חכמת הבורא יתעלה, הנראות בקטני היצירות וגדוליהן, מעידות, כי הם לבורא אחד חכם. ואלו היה לעולם יותר מבורא אחד, היתה צורת החכמה מתחלפת בחלקי העולם ומשתנית בכלליו ובחלקיו" [חובות הלבבות א, שער הייחוד ז].
הרב קוק אומר שאת ההסתכלות הזו ניתן להקיש גם ללמידת התורה. כמו שבמציאות אנו מוצאים את הקב"ה בין בדברים הגדולים ובין בקטנים, כך גם בלימוד התורה עלינו למצוא את החידושים שאנו יכולים ללמוד גם מתלי התלים של ההלכות ולא רק מהכללים המופשטים ומלימודי האגדה [אורות התורה ג, ח].
שאלות לדיון
מה החסיד מבקש בהתבוננותו בסידור הנבראים? מדוע גדול בעיניו הסדר שהוא מוצא בנמלה הקטנה מהסדר שבכוכבים הגדולים?
מיהו 'ישראלי באמת' על פי ריה"ל? מדוע לא מספיק להשתייך לעם ישראל?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
