ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
וְכֵן יְצַיֵּר בְּאַהֲבַת עוֹלָם הִתְחַבְּרוּת הָעִנְיָן הָאֱלֹהִי בַּקָּהָל הַמּוּכָן לְקַבְּלוֹ, כְּהִתְחַבְּרוּת הָאוֹר בַּמַּרְאָה הַמְלֻטֶּשֶׁת, וְשֶׁהַתּוֹרָה מֵאִתּוֹ הִיא רֵאשִׁית רָצוֹן מִמֶּנּוּ לְהֵרָאוֹת מַלְכוּתוֹ בָּאָרֶץ כְּהֵרָאוֹתָהּ בַּשָּׁמַיִם. וְלֹא חִיְּבָה הַחָכְמָה שֶׁיִּבְרָא מַלְאָכִים בָּאָרֶץ, אֶלָּא בְּנֵי אָדָם מִזֶּרַע וָדָם, נֶאֱבָקִים בָּהֶם הַטְּבָעִים וּמִתְנַצְּחוֹת הַמִּדּוֹת, כְּמִשְׁפָּט נִגּוּד פָּנִים וְאָחוֹר, כְּמוֹ שֶׁהִתְבָּאֵר בְּסֵפֶר יְצִירָה. וְכַאֲשֶׁר יִזַּך מֵהֶם יָחִיד אוֹ קָהָל, יָחוּל עָלָיו הָאוֹר הָאֱלֹהִי, וְיַנְהִיגֵהוּ בְּתַחְבּוּלוֹת וּבְנִפְלָאוֹת יוֹצְאוֹת מִסֵּדֶר הָעוֹלָם הַטִּבְעִי, וְיִקָּרֵא זֶה מִמֶּנּוּ 'אַהֲבָה' וְ'שִׂמְחָה'. וְלֹא מָצָא הָעִנְיָן הָאֱלֹהִי מְקַבֵּל נִשְׁמָע לְמִצְוָתוֹ, דָּבֵק בַּסֵּדֶר אֲשֶׁר צִוָּהוּ בּוֹ, אַחֲרֵי הַמְּאוֹרוֹת וְהַגַּלְגַּלִּים, אֶלָּא הַמְּעֻלִּים שֶׁבִּבְנֵי אָדָם, הָיוּ יְחִידִים מֵאָז אָדָם וְעַד יַעֲקֹב, וְאַחַר כֵּן נַעֲשׂוּ קָהָל, וְחָל עֲלֵיהֶם הָעִנְיָן הָאֱלֹהִי בְּאַהֲבָה לִהְיוֹת לָהֶם לֵאלֹהִים, וְסִדְּרָם בַּמִּדְבָּר סִדּוּר הַגַּלְגַּל, אַרְבָּעָה דְגָלִים כְּעֵין אַרְבַּעַת רִבְעֵי הַגַּלְגַּל, וּשְׁנֵים עָשָׂר שֵׁבֶט כְּעֵין שְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת, וּמַחֲנֵה לְוִיִּים בְּתוֹך הַמַּחֲנוֹת, כְּמוֹ בְּסֵפֶר יְצִירָה: "וְהֵיכָל קֹדֶשׁ מְכֻוָּן בָּאֶמְצַע וְהָאֱלֹהִים נוֹשֵׂא אֶת כֻּלָּם", וְזֶה כֻּלּוֹ מוֹרֶה עַל אַהֲבָה. ברכת 'אהבת עולם'
וּלְפִיכָך יְשַׁבֵּחַ עָלֶיהָ, וְיִסְמֹך לָזֶה קַבָּלָתוֹ אֵת הַתּוֹרָה בִּקְרִיאַת שְׁמַע, וְאַחַר כֵּן מַה שֶּׁכּוֹלֶלֶת "אֱמֶת וְיַצִּיב" מִיַּצִּיבוּת הָעִנְיָנִים שֶׁל הַהִתְחַיְּבוּת בַּתּוֹרָה, כְּאִלּוּ אַחַר שֶׁנִּתְבָּאֵר לוֹ כֹּל מַה שֶּׁקָּדַם וְהִשִּׂיגוֹ וְהִבְחִינוֹ, קִבֵּל עַל עַצְמוֹ קַבָּלָה וְהֵעִיד עֵדוּת שֶׁהוּא מִתְחַיֵּב בּוֹ כְּמוֹ שֶׁהִתְחַיְּבוּ בּוֹ הָאָבוֹת לְפָנָיו, וְכֵן יִתְחַיְּבוּ בּוֹ הַבָּנִים עַד סוֹף כֹּל הַדּוֹרוֹת, כְּמוֹ שֶׁאוֹמֵר: "עַל אֲבוֹתֵינוּ וְעָלֵינוּ וְעַל בָּנֵינוּ וְעַל דּוֹרוֹתֵינוּ דָּבָר טוֹב וְקַיָּם חֹק וְלֹא יַעֲבֹר". וְאַחַר כֵּן יְסַפֵּר אוֹתָם עִקָּרֵי הָאֱמוּנָה אֲשֶׁר בָּהֶם תִּשְׁלַם הָאֱמוּנָה הַיְּהוּדִית, וְהֵם הַהוֹדָאָה בְּאַדְנוּתוֹ יִתְעַלֶּה, וּבְקַדְמוּתוֹ, וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ עַל אֲבוֹתֵינוּ, וְשֶׁהַתּוֹרָה מֵאִתּוֹ, וּבַמּוֹפֵת עַל כֹּל זֶה, וְהִיא הַחֲתִימָה, וְהִיא יְצִיאַת מִצְרַיִם, בְּמַאֲמַר "אֱמֶת שֶׁאַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ", "אֱמֶת מֵעוֹלָם הוּא שְׁמֶךָ", וְ"עֶזְרַת אֲבוֹתֵינוּ", וְ"אֱמֶת מִמִּצְרַיִם גְּאַלְתָּנוּ". וּמִי שֶׁכָּלַל אֵת אֵלֶּה בְּכַוָּנָה גְמוּרָה הוּא יִשְׂרְאֵלִי בֶּאֱמֶת, וְרָאוּי לוֹ לְיַחֵל לַדְּבֵקוּת בָּעִנְיָן הָאֱלֹהִי הַמִּתְחַבֵּר בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל מִבַּלְעֲדֵי שְׁאָר הָאֻמּוֹת, וְיִהְיֶה זַכַּאי לַעֲמִידָה לִפְנֵי הַשְּׁכִינָה, וְשֶׁיִּשְׁאַל וְיֵעָנֶה. ברכת 'אמת ויציב'
___________________________
ביוצר המאורות – ברכת יוצר אור. העולם העליון – עולם המלאכים (ומערכת הכוכבים). ויוליכהו השד שולל – שתביאהו הסברה למכשול. שהם מזיקים ומועילים בעצמם – שיש בשמש וכדו' תועלת מצד רצון השמש והחלטתה. באיכיותיהם – מהות הטבע שה' שם בהם. יהל – יאיר. בקהל המוכן – הציבור המתאים. במראה המלטשת – זכוכית שקופה. כהראותה – של מלכות ה'. ולא חיבה החכמה – אין רצון ה'. יזך – יהיה נקי במעשיו. בתחבולות – ניסים. אהבה ושמחה – של הקב"ה אל האדם. סדור הגלגל – כפי שמסודר 'צבא שמים'. ובמופת – הרְאָיָה, כלומר יציאת מצרים.
ביאורים
בדברים אלה משרטט בפנינו ריה"ל את העבודה הנפשית המלווה תפילת החסיד. הנקודה הראשונה שהוא מזכיר נזכרה כבר במאמר הראשון בפסקה סח' (וכן להלן במאמר רביעי בפסקה כה'), על הגודל שיש גם בקטנה שבבריות. את הדברים האלה מזכיר ריה"ל כדי שלא נתפעל יתר על המידה ממראה הבריאה. המבט על עוצמת הכוכבים וגודלם עלול להטעות את האדם ולגרום לו לייחס להם כוחות עליונים וזה עלול להסית את האדם מן הבורא. זהו המושג שורש האמונה הוא שורש המרי, שנזכר כבר במאמר הראשון. משמעותו היא שכאשר מייחסים לנבראים סגולות עצמאיות כאילו היו מקור הסגולות, עלולים להגיע לכפירה. הכפירה היא ההתעלמות מן השורש האמיתי, המחיה ומהווה את הבריאה כולה. חכמתו של ה' היא שבראה גם את השמש וגם את הנמלה הקטנטנה. ההשוואה הזאת בין קטן לגדול נעשית כדי למנוע מאתנו את ההתפעלות מן הגדול כאילו הוא בעל כוח עצמאי. ברכת יוצר המאורות באה כדי 'לאפס' אותנו. ללמד אותנו מי הוא באמת מקור הכוחות – הבורא, ומי רק נברא. ברכת אהבת עולם היא סימון המטרה, ההתגלות בעולם הזה על ידי העם הנבחר – עם ישראל. העם הנבחר נמשל למראה נקייה שמשקפת בצורה מדויקת את האור המוקרן עליה. התורה שניתנה לישראל היא ביטוי לרצון האלוהי שדווקא בני האדם, על כל המאבקים הפנימיים הקיימים בהם, הם אלה שיביאו את דבר ה' לעולם הזה. תפקיד התורה לרומם ולהעלות את האנושות ממצבה השפל אל המדרגות העליונות.
הרחבות
* מה קטנו מעשיך ה'
שֶׁחָכְמָתוֹ וְהַנְהָגָתוֹ בִּבְרִיאַת הַנְּמָלָה וְהַדְּבוֹרָה אֵינָה פְּחוּתָה מֵחָכְמָתוֹ וְהַנְהָגָתוֹ לַשֶּׁמֶשׁ וְגַלְגַּלָּהּ. ריה"ל מלמדנו שכדי לראות את חכמתו של הבורא אפשר להסתכל גם בייצורים הקטנים, ברמשי הארץ. הרי חוכמתו ביצירתם אינה פחותה מחוכמתו ביצירת השמש ובהנהגתה. (עיין עוד במאמר ראשון סח- סט).
רבנו בחיי בספרו "חובת הלבבות" מזכיר גם הוא עניין זה. כשאנו מסתכלים במציאות, בדברים הגדולים ובדברים הקטנים, אנו יכולים לראות את החוקיות הנפלאה שטבע ה'. "ואותות חכמת הבורא יתעלה, הנראות בקטני היצירות וגדוליהן, מעידות, כי הם לבורא אחד חכם. ואלו היה לעולם יותר מבורא אחד, היתה צורת החכמה מתחלפת בחלקי העולם ומשתנית בכלליו ובחלקיו" [חובות הלבבות א, שער הייחוד ז].
הרב קוק אומר שאת ההסתכלות הזו ניתן להקיש גם ללמידת התורה. כמו שבמציאות אנו מוצאים את הקב"ה בין בדברים הגדולים ובין בקטנים, כך גם בלימוד התורה עלינו למצוא את החידושים שאנו יכולים ללמוד גם מתלי התלים של ההלכות ולא רק מהכללים המופשטים ומלימודי האגדה [אורות התורה ג, ח].
שאלות לדיון
מה החסיד מבקש בהתבוננותו בסידור הנבראים? מדוע גדול בעיניו הסדר שהוא מוצא בנמלה הקטנה מהסדר שבכוכבים הגדולים?
מיהו 'ישראלי באמת' על פי ריה"ל? מדוע לא מספיק להשתייך לעם ישראל?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
