ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אלון בן איריס
לה אָמַר הֶחָבֵר: חָלִילָה לה', שֶׁהֲרֵי זֶה סֵפֶר משֶׁה הַפָּשׁוּט הֻצְרַך בְּמִלּוֹתָיו וּבַהֲגִיָּתוֹ לְמָסֹרֶת שֶׁל כַּמָּה כִּתּוֹת, מְנַקֵּד, וּבַעַל טְעָמִים, וּמְפַסֵּק, וּמַסְרָן, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה הֻצְרַך בְּעִנְיָנָיו, כִּי הָעִנְיָן רָחָב מִן הַמִּלִּים. הֲתִרְאֶה כִּי כְּשֶׁאָמַר לָהֶם "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים", לְמָשָׁל, לֹא הִסְתַּפְּקוּ בְּנֵי אָדָם הַאִם רָצָה לוֹמַר חָדְשֵׁי הַגִּיפְטִים, וְהֵם הַמִּצְרִים אֲשֶׁר הָיוּ בֵּינֵיהֶם, אוֹ רָצָה לוֹמַר חָדְשֵׁי הָאֲרַמִּים, אֲשֶׁר הָיוּ עַם אַבְרָהָם בְּאוּר כַּשְׂדִּים, וְהֵם הַכַּשְׂדִּיִּים, אוֹ חֳדָשִׁים שִׁמְשִׁיִּים, אוֹ חָדְשֵׁי הַיָּרֵחַ בְּאֹפֶן שֶׁיַּתְאִימֵם עִם שְׁנֵי הַשֶּׁמֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁבָּא בְּחָכְמַת הָעִבּוּר.
הָיִיתִי רוֹצֶה שֶׁיְּשִׁיבוּנִי הַקָּרָאִים תְּשׁוּבָה מַסְפֶּקֶת עַל זֶה וְכַיּוֹצֵא בּוֹ, וְאָשׁוּב לְדַעְתָּם, כִּי אֲנִי רוֹצֶה לְהִשְׁתַּדֵּל בַּדָּבָר, וְשֶׁיְּשִׁיבוּנִי תְּשׁוּבָה מַסְפֶּקֶת כַּאֲשֶׁר אֶשְׁאָלֵם עַל מַה שֶּׁיֻּתַּר בּוֹ בַּעַל הַחַיִּים, מָה עִנְיַן הַזְּבִיחָה, וְאוּלַי הִיא נְחִירָה וְהֶרֶג אֵיך שֶׁיִּזְדַּמֵּן? וְלָמָּה זֶה נֶאֶסְרוּ זִבְחֵי גוֹיִים, וּמַה בֵּין שְׁחִיטָתוֹ לְהֶפְשֵׁטוֹ וּשְׁאָר מְלַאכְתּוֹ? וְהָיִיתִי רוֹצֶה שֶׁיְּבָאֵר לִי הַחֵלֶב הָאָסוּר, וְהוּא דָּבוּק בַּמֻּתָּר בַּמֵּעַיִם וּבַחַלְחֹלֶת, וְזוּלַת זֶה מִנִּקּוּי הַבָּשָׂר, וְיִתֵּן לִי הַגְּבוּל שֶׁבֵּין הַמֻּתָּר וְהָאָסוּר, בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא אֶחְלֹק בּוֹ עַל חֲבֵרִי. וְכֵן הָאַלְיָה הָאֲסוּרָה אֶצְלָם, הֲיֵשׁ לָהּ גְּבוּל? וְאוּלַי אֶחָד יָסִיר קְצֵה הַזָּנָב בִּלְבַד וְאַחֵר יָסִיר הַקַּטְלִית כֻּלָּהּ. וְהָיִיתִי רוֹצֶה שֶׁיְּבָאֵר לִי הָעוֹף הַמֻּתָּר מִן הָאָסוּר, מִלְּבַד הַמְפֻרְסָמִים, רְצוֹנִי לוֹמַר יוֹנָה וְתוֹר, וּמִנַּיִן לוֹ שֶׁאֵין הַתַּרְנְגֹלֶת וְהָאַוָּז וְהַבַּרְוָז וְהַחָגְלָה מִן הַטְּמֵאִים.
___________________________
בעניניו – הבנתו לפרטיו. ואשוב לדעתם – אצטרף לשיטתם. נחירה – הריגת בהמה שלא בשחיטה. זבחי גויים – שחיטת גוי. באופן שלא אחלוק וכו' – בצורה שתהיה מוסכמת על כולם. הקטלית – חלק בבהמה שנמצא מעל הירכיים.
ביאורים
לאחר שהוכיח ריה"ל את הצורך במסורת עבור קריאת פסוקי התורה, הוא פונה להסביר בפירוט את הנחיצות למסורת תורה שבעל פה כדי להבין מצוות שונות בתורה. לכל חברה יש מושגים שהם מובנים מאליהם, אין צורך להסביר אותם כשהם נאמרים. למשל, אם כל החברים נפגשים כל שבת ליד הקיר שבגן המשחקים, כשמישהו יאמר: תגיעו לקיר בשעה שש, כולם יבינו את כוונתו. אין צורך להסביר לאיזה קיר הוא מתכוון בגלל שזהו מושג מובן מאליו. הקראים טוענים שהתורה שבכתב מושלמת ואין כל צורך בסיוע כדי להבין את כוונת הכתוב שבה. ריה"ל מוכיח עד כמה דבריהם חסרי בסיס כשהוא בוחן כמה מן המצוות ואת הדרך שניתן להבין אותן. לשון התורה "החדש הזה לכם..." שהיא המצווה הראשונה שבה נצטוו ישראל, היא דוגמה למצווה שאיננה מוסברת כלל ועיקר. על איזה חודש מדובר? אין לנו אלא להסביר שהתורה פונה לעם שהמושגים מובנים לו. כלומר, קיימת אצלו מסורת כלשהי שיוצרת את המובן מאליו שעליו דיברנו לעיל. כך הוא גם מדגים בעניין השחיטה של הקרבנות שעליהם נצטווינו. כיצד היא פעולת השחיטה: האם בדקירה? ירייה? או אולי בחנק? ללא ההנחה שישנה מסורת, לא ניתן להבין את המילה "זביחה", ולא את הדרך שיש לבצע את הציווי הזה. זוהי דוגמה נוספת לכך שללא הפירוט המדויק, שהוא חלק בלתי נפרד מן התורה שבעל פה, אין אפשרות להבין את התורה. התורה שבעל פה היא עדות לכך שהשפה שבה התורה מדברת אלינו מובנת לנו. התורה פונה לעם שמושגי התורה אינם זרים לו.
הרחבות
* הכרח המסורת
ריה"ל מסביר שאנו זקוקים למסורת של התורה שבעל-פה כדי להבין את כוונת התורה שבכתב. בגמרא בשבת יש סיפור על נכרי שרצה להתגייר על מנת שילמד רק את התורה שבכתב: "מעשה בנכרי אחד שבא לפני שמאי. אמר לו: כמה תורות יש לכם? אמר לו: שתים, תורה שבכתב ותורה שבעל פה. א''ל: שבכתב אני מאמינך ושבעל פה איני מאמינך, גיירני ע''מ שתלמדני תורה שבכתב. גער בו והוציאו בנזיפה. בא לפני הלל, גייריה. יומא קמא א''ל א''ב ג''ד. למחר אפיך ליה. א''ל: והא אתמול לא אמרת לי הכי! א''ל: לאו עלי דידי קא סמכת? דעל פה נמי סמוך עלי" (=יום אחד אמר לו אל"ף בי"ת גימ"ל דל"ת, למחרת הפך לו את הסדר. אמר לו הגר: הרי אתמול לא אמרת לי כך. אמר לו: הרי כדי ללמוד ולהבין את משמעות האותיות אתה חייב לסמוך עלי ולהאמין לי, כך תסמוך עלי גם לגבי הפירוש לתורה שבכתב שהוא התורה שבעל-פה.) [שבת לא, א].
סיפור זה מתאים להסברו של ריה"ל בדבר ההכרח שיש במסורת לגבי ההבנה ולא רק לגבי הקריאה הנכונה.
שאלות לדיון
מדוע התורה ניתנה כך שאי אפשר להבינה כראוי בלי מסורת?
לאור דברי ריה"ל, מהו היחס הראוי אל המסורת גם בענייני מנהגים שאינם מצוות מן התורה?
איך מכינים תה בשבת?
התשובות לשאלות הגדולות שבחיים
"בזאת התורה" - איזו תורה?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
איך ללמוד גמרא?
חכמת התורה וחכמות החול
מה המשמעות הנחת תפילין?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
