ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

מאמר שלישי מ"ט ;">

בית מדרש אמונה וחסידות לימוד יומי באמונה ספר הכוזרי Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר הורד דף מקורות

כ"ג אייר תשע"ג

מאמר שלישי מ"ט

כ"ג אייר תשע"ג



נערך על ידי הרב

מוקדש לרפואת
שחר מיכאל בן רעות

וְאִם הַמִּצְווֹת אֵינָן מֻגְדָּרוֹת אֶצְלוֹ בִּגְדָרִים שֶׁאֵין לְעָבְרָם, אֵין הוּא מֻבְטָח מֵהִכָּנֵס בָּהֶן מַה שֶּׁאֵינוֹ מֵהֶן, וּמִיצִיאַת קְצָת מַה שֶּׁיֵּשׁ בָּהֶן מֵהֶן, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַחֲזִיק בְּהֶקֵּשׁוֹ וְטַעְמוֹ, וּלְפִיכָך יֵקַל בְּעֵינֵי הַקָּרָאִי הֲנָאַת עֲבוֹדָה זָרָה מִזָּהָב וְכֶסֶף וּקְטֹרֶת וְיַיִן, וּלְפִי הָאֱמֶת הַמָּוֶת מִבַּלְעֲדֵי זֶה טוֹב יוֹתֵר, וְיִקְשֶׁה בְּעֵינָיו לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּחֲזִיר אֲפִלּוּ לִרְפוּאָה, וְהוּא לְפִי הָאֱמֶת מֵהָעֲבֵרוֹת הַקַּלּוֹת שֶׁחַיָּבִים עֲלֵיהֶן מַלְקוּת. וְכֵן הָיְתָה קַלָּה עַל הַנָּזִיר אֲכִילַת הַצִּמּוּקִים וְהָעֲנָבִים יוֹתֵר מֵהַשִּׁכְרוּת מִשֵּׁכַר הַדְּבַשׁ אוֹ שֵׁכַר הַתַּפּוּחִים, וּלְפִי הָאֱמֶת הֵפֶך זֶה, כִּי הָאִסּוּר אָמְנָם הוּא בְּמַה שֶּׁיּוֹצֵא מֵהַגֶּפֶן בִּלְבַד, וְאֵין הַכַּוָּנָה אִסּוּר הַשִּׁכְרוּת, כְּמוֹ שֶׁעוֹלֶה בַּמַּחְשָׁבָה, אֶלָּא הַסּוֹד אֲשֶׁר הוּא בְּחָכְמַת ה' וְחָכְמַת נְבִיאָיו וּקְדוֹשָׁיו. וְלֹא יִתָּכֵן לַחְשֹׁב אֵת בַּעֲלֵי הַקַּבָּלָה וְהַסְּבָרָה לִסְכָלִים בְּדָבָר זֶה, כִּי מִלַּת 'שֵׁכָר' מְפֻרְסֶמֶת וִידוּעָה, וְקִבְּלוּ שֶׁיַּיִן וְשֵׁכָר הָאָמוּר בַּכֹּהֲנִים כּוֹלֵל אֵת כֹּל מִינֵי הַמְשַׁכְּרִים, וְשֶׁיַּיִן וְשֵׁכָר הָאָמוּר בַּנָּזִיר אָמְנָם הוּא מֵעֲסִיס הָעֲנָבִים בִּלְבַד.

וְלַמִּצְווֹת גְּדָרִים מֻבְחָנִים בַּחָכְמָה אַף עַל פִּי שֶׁהֵם מְגֻנִּים בַּמַּעֲשֶׂה, וְהַמְדַקְדֵּק יִרְחַק מֵהֶם מִבְּלִי שֶׁיֶּאֱסֹר אוֹתָם, כְּמוֹ "בְּשַׂר כֹּס כֹּס", אֲשֶׁר הוּא מֻתָּר, כִּי אֵין אָנוּ בְּטוּחִים בְּמוֹת אוֹתוֹ בַּעַל הַחַיִּים, וְיֵשׁ לָאוֹמֵר לוֹמַר שֶׁיַּבְרִיא, וּלְפִיכָך הוּא מֻתָּר. וְהַטְּרֵפָה בְּבַעַל חַיִּים הַנִּרְאֶה בָּרִיא אֲסוּרָה, מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ לוֹ חֳלִי מֵמִית מִבְּלִי סָפֵק, לֹא יִתָּכֵן שֶׁיִּחְיֶה עִמּוֹ וְלֹא שֶׁיֵּרָפֵא מִמֶּנּוּ, וּלְפִיכָך נֶאֶסַר. וְעִם הַטַּעַם וְהַהִתְחַכְּמוּת יֵצְאוּ אֵלֶּה הַדִּינִים לְהֵפֶך.

וּלְפִיכָך אַל תֵּלֵך אַחַר טַעַמְךָ וְהֶקֵּשְׁךָ בְּעַנְפֵי הַמִּצְווֹת, שֶׁיַּפִּילוּךָ בִּסְפֵקוֹת מְבִיאִים לְמִינוּת, וְלֹא תַּסְכִּים עִם חֲבֵרְךָ בְּדָבָר מֵהֶם, כִּי לְכֹל אֶחָד מִבְּנֵי אָדָם טַעַם וְהֶקֵּשׁ. אֶלָּא רָאוּי שֶׁתַּבִּיט אֶל הָעִקָּרִים מִן הַמְקֻבָּל וְהַכָּתוּב, וְאֶל הַהֶקֵּשִׁים הַמִּשְׁתַּמְּשִׁים בַּחֹק הַמְקֻבָּל לַהֲשָׁבַת הָעֲנָפִים אֶל הָעִקָּרִים, וּמַה שֶּׁיָּבִיאוּ אוֹתְךָ אֵלָיו, הַאֲמֵן בּוֹ, אַף אִם יַרְחִיקוּהוּ הַשְׁעָרָתְךָ וּמַחְשַׁבְתְּךָ. כְּמוֹ שֶׁיַּרְחִיקוּ הַמַּחְשָׁבָה וְהַהַשְׁעָרָה הֶעְדֵּר הָרֵיקוּת, וְהַהֶקֵּשִׁים הַשִּׂכְלִיִּים כְּבָר שָׁלְלוּ אֵת הָרֵיקוּת. וּכְמוֹ שֶׁתַּרְחִיק הַמַּחְשָׁבָה אֶפְשָׁרוּת הִתְחַלְּקוּת הַגּוּף לְאֵין סוֹף, וְהַהֶקֵּשׁ הַשִּׂכְלִי מְחַיֵּב זֶה. וּכְמוֹ שֶׁתַּרְחִיק הַהַשְׁעָרָה כַּדּוּרִיּוּת הָאָרֶץ, וֶהֱיוֹתָהּ חֵלֶק אֶחָד מִמֵּאָה וְשִׁשִּׁים וְשִׁשָּׁה מֵעִגּוּל הַשֶּׁמֶשׁ, וְכֹל מַה שֶּׁבְּמוֹפְתֵי הַתְּכוּנָה מִמַּה שֶׁתַּרְחִיקֵהוּ הַהַשְׁעָרָה.
___________________________
מהכנס בהן – מלהחמיר ולאסור במקום שחובה להתיר. המות מבלעדי זה – כל דבר שקשור לעבודה זרה דינו 'ייהרג ואל יעבור'. הסוד – הכוונה הפנימית והאמיתית. האמור בכהנים – כוהן שתוי אסור לעבוד במקדש. בשר כס כס – בשר בהמה שחולה מאוד מותר באכילה אך מידת חסידות שלא לאוכלו. העקרים – עיקר הדין. ההקשים – המידות שנמסרו לדרוש בהם את התורה (קל וחומר, גזירה שווה וכו'). להשבת הענפים אל העיקרים – כיצד ללמוד את הפרטים השונים שבמצווה מגוף התורה. הריקות – הפילוסופים טענו שאין בעולם חלל שהוא ריק מכלום, אף שזה נגד הסברה הראשונית. הגוף לאין סוף – כל עצם מתחלק לאין סוף חלקים. במופתי התכונה – ראָיות חכמת האסטרונומיה.


ביאורים
הקראים נתונים בבעיה קשה. טענתם היא שאפשר לפסוק הלכה למעשה מפירוש פשט התורה בלבד. דבר זה הוביל אותם לכך שיש ביניהם שיטות שונות בנוגע להלכות מעשיות, או לחילופין, הם יתחייבו לקבל את דברי אחד מהם גם אם יש מי שחושב לפרש אחרת, על אף שזוהי סתירה לשיטתם שאין לקבל מסורת בפירוש התורה.
אך האמת היא שיחד עם התורה קיבל משה מסיני כללים ופרטים מדוקדקים, תורה שבעל פה שניתנה יחד עם תורה שבכתב. בלי הגדרים שנמסרו בעל פה מדור לדור על ידי החכמים לא ניתן לקיים את המצוות כלל. אין הכוונה שהמצווה מתקיימת באופן חלקי אלא שאינה מתקיימת כלל. מי שרוצה לקיים את ציווי ה' בלי מסורת חז"ל מגיע לידי כך שדבר שהוא חושב למצווה הוא בעצם עברה, ודבר שהוא חושב לעברה הוא למעשה מצווה.
ריה"ל מביא מספר דוגמאות לכך, וביניהן מה שדורשים חז"ל "אשר יעשה אותם וחי בהם – וחי בהם ולא שימות בהם" [יומא פה:]. המצוות ניתנו לנו כדי להחיות אותנו, ולא לגרום לנו חלילה מוות, מלבד מקרים מסוימים שבהם עלינו למסור את הנפש על קיום התורה והמצוות. אך לקראים אין מסורת חשובה זו, ולכן עלולים לגרום למוות גם במקרה של פיקוח נפש שדוחה איסורי תורה.
ריה"ל מוסיף שאמנם יש דברים שעל פי שורת הדין הם מותרים, אך למעשה ראוי להחמיר בהם. אתמול למדנו שיש הבדל בין הלכה לדברים שאינם הלכה אלא מנהגי חסידות, וצריך לעשות את ההפרדה ביניהם. מנהגי חסידות לא יכולים לבא על חשבון ההלכה. לעומת זאת בדברים שראוי להחמיר בהם יש שיקולים הלכתיים, מפני ספקות. לכן חשוב מאד ללמוד את גדרי ההלכה ואת אופן קיומה, כי רק כך מקיימים את המצווה בשלמותה.

הרחבות
* מצווה לשמוע דברי חכמים
אֶלָּא רָאוּי שֶׁתַּבִּיט אֶל הָעִקָּרִים מִן הַמְקֻבָּל וְהַכָּתוּב. התורה מצווה אותנו "על פי התורה אשר יורוך ועל המשפט אשר יאמרו לך תעשה, לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל" [דברים יז, יא]. מביא שם רש"י את דרשת חז"ל "אפילו אומר לך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין". על פי זה מסביר הרמב"ן "אפילו תחשוב בלבך שהם טועים, והדבר פשוט בעיניך כאשר (כמו) שאתה יודע בין ימינך לשמאלך, תעשה כמצותם". הרמב"ן אומר שם שיכולות להיות מחלוקות בעניינים שונים, אם כל אחד יעשה כפי דעתו תהפוך התורה להרבה תורות חלילה, ולכן ציווה אותנו הקב"ה לשמוע לדברי חכמים בכל הוראתם. ודאי שיש לשמוע לדבריהם בדברים הפשוטים, בפרט שכמעט אינם טועים משום ש"רוח השם על משרתי מקדשו". אך גם אם נראית לכאורה טעות בדבריהם, הקב"ה נתן לנו את התורה על דעת זה שהם יפרשו אותה, וההלכות ייקבעו על פיהם (ועיין עוד להלן ג סז).

שאלות לדיון
לשם מה נצרך ריה"ל לומר שאת סוד המצוות יודעים רק האלוה ונביאיו?
"המדקדק ירחק מהם מבלי שיאסור אותם". מדוע?
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il