ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שחר מיכאל בן רעות
וְלַמִּצְווֹת גְּדָרִים מֻבְחָנִים בַּחָכְמָה אַף עַל פִּי שֶׁהֵם מְגֻנִּים בַּמַּעֲשֶׂה, וְהַמְדַקְדֵּק יִרְחַק מֵהֶם מִבְּלִי שֶׁיֶּאֱסֹר אוֹתָם, כְּמוֹ "בְּשַׂר כֹּס כֹּס", אֲשֶׁר הוּא מֻתָּר, כִּי אֵין אָנוּ בְּטוּחִים בְּמוֹת אוֹתוֹ בַּעַל הַחַיִּים, וְיֵשׁ לָאוֹמֵר לוֹמַר שֶׁיַּבְרִיא, וּלְפִיכָך הוּא מֻתָּר. וְהַטְּרֵפָה בְּבַעַל חַיִּים הַנִּרְאֶה בָּרִיא אֲסוּרָה, מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ לוֹ חֳלִי מֵמִית מִבְּלִי סָפֵק, לֹא יִתָּכֵן שֶׁיִּחְיֶה עִמּוֹ וְלֹא שֶׁיֵּרָפֵא מִמֶּנּוּ, וּלְפִיכָך נֶאֶסַר. וְעִם הַטַּעַם וְהַהִתְחַכְּמוּת יֵצְאוּ אֵלֶּה הַדִּינִים לְהֵפֶך.
וּלְפִיכָך אַל תֵּלֵך אַחַר טַעַמְךָ וְהֶקֵּשְׁךָ בְּעַנְפֵי הַמִּצְווֹת, שֶׁיַּפִּילוּךָ בִּסְפֵקוֹת מְבִיאִים לְמִינוּת, וְלֹא תַּסְכִּים עִם חֲבֵרְךָ בְּדָבָר מֵהֶם, כִּי לְכֹל אֶחָד מִבְּנֵי אָדָם טַעַם וְהֶקֵּשׁ. אֶלָּא רָאוּי שֶׁתַּבִּיט אֶל הָעִקָּרִים מִן הַמְקֻבָּל וְהַכָּתוּב, וְאֶל הַהֶקֵּשִׁים הַמִּשְׁתַּמְּשִׁים בַּחֹק הַמְקֻבָּל לַהֲשָׁבַת הָעֲנָפִים אֶל הָעִקָּרִים, וּמַה שֶּׁיָּבִיאוּ אוֹתְךָ אֵלָיו, הַאֲמֵן בּוֹ, אַף אִם יַרְחִיקוּהוּ הַשְׁעָרָתְךָ וּמַחְשַׁבְתְּךָ. כְּמוֹ שֶׁיַּרְחִיקוּ הַמַּחְשָׁבָה וְהַהַשְׁעָרָה הֶעְדֵּר הָרֵיקוּת, וְהַהֶקֵּשִׁים הַשִּׂכְלִיִּים כְּבָר שָׁלְלוּ אֵת הָרֵיקוּת. וּכְמוֹ שֶׁתַּרְחִיק הַמַּחְשָׁבָה אֶפְשָׁרוּת הִתְחַלְּקוּת הַגּוּף לְאֵין סוֹף, וְהַהֶקֵּשׁ הַשִּׂכְלִי מְחַיֵּב זֶה. וּכְמוֹ שֶׁתַּרְחִיק הַהַשְׁעָרָה כַּדּוּרִיּוּת הָאָרֶץ, וֶהֱיוֹתָהּ חֵלֶק אֶחָד מִמֵּאָה וְשִׁשִּׁים וְשִׁשָּׁה מֵעִגּוּל הַשֶּׁמֶשׁ, וְכֹל מַה שֶּׁבְּמוֹפְתֵי הַתְּכוּנָה מִמַּה שֶׁתַּרְחִיקֵהוּ הַהַשְׁעָרָה.
___________________________
מהכנס בהן – מלהחמיר ולאסור במקום שחובה להתיר. המות מבלעדי זה – כל דבר שקשור לעבודה זרה דינו 'ייהרג ואל יעבור'. הסוד – הכוונה הפנימית והאמיתית. האמור בכהנים – כוהן שתוי אסור לעבוד במקדש. בשר כס כס – בשר בהמה שחולה מאוד מותר באכילה אך מידת חסידות שלא לאוכלו. העקרים – עיקר הדין. ההקשים – המידות שנמסרו לדרוש בהם את התורה (קל וחומר, גזירה שווה וכו'). להשבת הענפים אל העיקרים – כיצד ללמוד את הפרטים השונים שבמצווה מגוף התורה. הריקות – הפילוסופים טענו שאין בעולם חלל שהוא ריק מכלום, אף שזה נגד הסברה הראשונית. הגוף לאין סוף – כל עצם מתחלק לאין סוף חלקים. במופתי התכונה – ראָיות חכמת האסטרונומיה.
ביאורים
הקראים נתונים בבעיה קשה. טענתם היא שאפשר לפסוק הלכה למעשה מפירוש פשט התורה בלבד. דבר זה הוביל אותם לכך שיש ביניהם שיטות שונות בנוגע להלכות מעשיות, או לחילופין, הם יתחייבו לקבל את דברי אחד מהם גם אם יש מי שחושב לפרש אחרת, על אף שזוהי סתירה לשיטתם שאין לקבל מסורת בפירוש התורה.
אך האמת היא שיחד עם התורה קיבל משה מסיני כללים ופרטים מדוקדקים, תורה שבעל פה שניתנה יחד עם תורה שבכתב. בלי הגדרים שנמסרו בעל פה מדור לדור על ידי החכמים לא ניתן לקיים את המצוות כלל. אין הכוונה שהמצווה מתקיימת באופן חלקי אלא שאינה מתקיימת כלל. מי שרוצה לקיים את ציווי ה' בלי מסורת חז"ל מגיע לידי כך שדבר שהוא חושב למצווה הוא בעצם עברה, ודבר שהוא חושב לעברה הוא למעשה מצווה.
ריה"ל מביא מספר דוגמאות לכך, וביניהן מה שדורשים חז"ל "אשר יעשה אותם וחי בהם – וחי בהם ולא שימות בהם" [יומא פה:]. המצוות ניתנו לנו כדי להחיות אותנו, ולא לגרום לנו חלילה מוות, מלבד מקרים מסוימים שבהם עלינו למסור את הנפש על קיום התורה והמצוות. אך לקראים אין מסורת חשובה זו, ולכן עלולים לגרום למוות גם במקרה של פיקוח נפש שדוחה איסורי תורה.
ריה"ל מוסיף שאמנם יש דברים שעל פי שורת הדין הם מותרים, אך למעשה ראוי להחמיר בהם. אתמול למדנו שיש הבדל בין הלכה לדברים שאינם הלכה אלא מנהגי חסידות, וצריך לעשות את ההפרדה ביניהם. מנהגי חסידות לא יכולים לבא על חשבון ההלכה. לעומת זאת בדברים שראוי להחמיר בהם יש שיקולים הלכתיים, מפני ספקות. לכן חשוב מאד ללמוד את גדרי ההלכה ואת אופן קיומה, כי רק כך מקיימים את המצווה בשלמותה.
הרחבות
* מצווה לשמוע דברי חכמים
אֶלָּא רָאוּי שֶׁתַּבִּיט אֶל הָעִקָּרִים מִן הַמְקֻבָּל וְהַכָּתוּב. התורה מצווה אותנו "על פי התורה אשר יורוך ועל המשפט אשר יאמרו לך תעשה, לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל" [דברים יז, יא]. מביא שם רש"י את דרשת חז"ל "אפילו אומר לך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין". על פי זה מסביר הרמב"ן "אפילו תחשוב בלבך שהם טועים, והדבר פשוט בעיניך כאשר (כמו) שאתה יודע בין ימינך לשמאלך, תעשה כמצותם". הרמב"ן אומר שם שיכולות להיות מחלוקות בעניינים שונים, אם כל אחד יעשה כפי דעתו תהפוך התורה להרבה תורות חלילה, ולכן ציווה אותנו הקב"ה לשמוע לדברי חכמים בכל הוראתם. ודאי שיש לשמוע לדבריהם בדברים הפשוטים, בפרט שכמעט אינם טועים משום ש"רוח השם על משרתי מקדשו". אך גם אם נראית לכאורה טעות בדבריהם, הקב"ה נתן לנו את התורה על דעת זה שהם יפרשו אותה, וההלכות ייקבעו על פיהם (ועיין עוד להלן ג סז).
שאלות לדיון
לשם מה נצרך ריה"ל לומר שאת סוד המצוות יודעים רק האלוה ונביאיו?
"המדקדק ירחק מהם מבלי שיאסור אותם". מדוע?
איך ללמוד אמונה?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
רכישת ארבעת המינים בשנת השמיטה
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
אנחנו קודש למענך
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
הזיכרון המשותף לראש השנה ושבת
למה ללמוד גמרא?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
