ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
נה אָמַר הֶחָבֵר: וַאֲנַחְנוּ הַיּוֹם, אִם כֵּן, יוֹתֵר מֻמְחִים מֵהֶם, וְיוֹדְעִים יוֹתֵר מֵהֶם, הוֹאִיל וַאֲנַחְנוּ זוֹכְרִים אֵת הַתּוֹרָה לְפִי מַחְשַׁבְתֵּנוּ.
נו אָמַר הַכּוּזָרִי: כָּך אֲנִי אוֹמֵר.
נז אָמַר הֶחָבֵר: אִלּוּ הָיִינוּ חַיָּבִים לְהַקְרִיב קָרְבָּן, הַאִם הָיִינוּ יוֹדְעִים אֵיך נִזְבְּחֶנּוּ, וּלְאֵיזֶה צַד, וְקִבּוּל דָּמוֹ וְהֶפְשֵׁטוֹ וְנִתּוּחוֹ, וּלְכַמָּה נְתָחִים יִנָּתֵחַ, וְאֵיך יֻקְרַב, וְאֵיך יִזָּרֵק הַדָּם וּמִנְחָתוֹ וְנִסְכּוֹ, וְהַשִּׁירוֹת עָלָיו, וּמַה שֶּׁיְּחַיֵּב אֵת הַכֹּהֲנִים מִקְּדֻשָּׁה וְטָהֳרָה וּמְשִׁיחָה וּבְגָדִים וּתְכוּנוֹת, וְאֵיך יֵאָכְלוּ הַקֳּדָשִׁים, וּזְמַנֵּיהֶם וּמְקוֹמוֹתָם, וְזוּלַת זֶה מִמַּה שֶׁיֶּאֱרַך תֵּאוּרוֹ?
נח אָמַר הַכּוּזָרִי: לֹא נֵדַע זֶה לְלֹא כֹּהֵן אוֹ נָבִיא.
נט אָמַר הֶחָבֵר: הֲלֹא תִּרְאֶה אַנְשֵׁי בַּיִת שֵׁנִי אֵיך בָּנוּ הַמִּזְבֵּחַ שָׁנִים, עַד שֶׁעָזַר ה' יִתְעַלֶּה בְּבִנְיַן הַבַּיִת, וְאַחַר כָּך בְּבִנְיַן הַחוֹמָה. הֲסָבוּר אַתָּה שֶׁהֵם הָיוּ מַקְרִיבִים בְּאַקְרַאי אֵיך שֶׁהִזְדַּמֵּן?
ס אָמַר הַכּוּזָרִי: לֹא יִתָּכֵן שֶׁתִּהְיֶה עוֹלָה אִשֶּׁה רֵיחַ נִיחוֹחַ, וְהִיא מִצְוָה שֶׁאֵינָהּ שִׂכְלִית, אִם לֹא יִשְׁלְמוּ כֹּל חֲלָקֶיהָ בִּרְשׁוּת ה' יִתְעַלֶּה וּבְצִוּוּיוֹ. וּבִמְיֻחָד שֶׁכְּבָר יָדְעוּ מִצְווֹת יוֹם הַכִּפּוּרִים וּמַה שֶׁחָמוּר מֵהַסֻּכָּה, וְכֻלָּן צְרִיכוֹת לְחָכְמָה מְדֻקְדֶּקֶת וּמְלַמֵּד מְזֻמָּן.
סא אָמַר הֶחָבֵר: וּמִי שֶׁיּוֹדֵע אֵלֶּה הַדִּקְדּוּקִים בַּתּוֹרָה, יֵעָלֵם מִמֶּנּוּ מַעֲשֵׂה הַסֻּכָּה וּמִצְוַת "לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי"?
___________________________
ונאמר בהם – בספר נחמיה בתחילת ימי בית שני. והשירות – שירי הלויים. ומשיחה – כהן גדול נמשח בשמן המשחה. ותכונות – תוכן דינים נוסף.
ביאורים
מלך כוזר שואל את החבר שאלה חזקה מאד. החבר האריך לתאר את הידיעות המדויקות של חכמים בכל המצוות ופרטיהן. אם כן, כיצד אנו רואים שאפילו בתקופת עליית עזרא לא ידעו מצוות מפורשות? כפי שרואים בצורה מפורשת מהפסוקים הם לא ידעו שקיימת מצוות סוכה וגם לא ידעו שגר עמוני לא יכול לבא בקהל. אז איפה ידיעותיהם המדוקדקות במצוות אם הלכות מפורשות אינם יודעים?
כפי שלמדנו ועוד נראה במקומות רבים בספר, החבר לא משיב מיד תשובה למלך. ראשית מדריך אותנו ריה"ל כיצד לשאול שאלות ומהי ההסתכלות הנכונה על דברי חכמינו בכל הדורות. לפעמים כאשר יש לנו שאלה חזקה לא מספיק לענות תשובה ולהמשיך הלאה, אלא יש לברר גם מהיכן נובעת השאלה. כאן מזהה החבר שהשאלה של מלך כוזר נובעת מהעובדה שהערכתו את דברי חז"ל עדיין חלשה, הוא חושב שהוא יותר חכם מהם. ואכן החבר זיהה נכון, מלך כוזר משיב לו שאנחנו היום באמת יותר מומחים מחז"ל בדברי התורה.
לכן ריה"ל מוכרח לפתוח בסדרת חינוך למלך הכוזרים לפני מתן התשובה לשאלה. והחבר מתחיל להוביל את המלך לפתח את ההסתכלות הבריאה, ומציג לו שאלה: 'אם היינו צריכים היום להקריב קורבן, האם היינו יודעים לעשות זאת?' מצוות הקרבת קורבנות היא קשה, מסובכת ומלאת פרטים הרבה יותר מסוכה. בכל זאת אומר הכתוב על אנשי בית שני שהקריבו קורבנות שקורבנותיהם היו רצויים לפני הקב"ה, ואילו אנו לא יודעים את הלכות הקרבנות לפרטיהן באופן שלם.
לשמע דברים אלה חוזר בו מלך כוזר משאלתו. הוא מבין שמי שיודע את פרטי ההלכות במצווה כזו כהקרבת קורבנות, שלא ניתן לחדש בה הלכות מכוח סברה והוכחות שכליות כי היא רוחנית לגמרי, ודאי יודע גם פרטי הלכות אחרות.
הרחבות
* סוכה בימי עזרא
וְלֹא יָדְעוּ מִצְוַת הַסֻּכָּה. בימי עליית עזרא ונחמיה מבבל נאמר "וַיִּמְצְאוּ כָּתוּב בַּתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה ה' בְּיַד מֹשֶׁה אֲשֶׁר יֵשְׁבוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּסֻּכּוֹת בֶּחָג בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי. וַאֲשֶׁר יַשְׁמִיעוּ וְיַעֲבִירוּ קוֹל בְּכָל עָרֵיהֶם וּבִירוּשָׁלִַם לֵאמֹר צְאוּ הָהָר וְהָבִיאוּ עֲלֵי זַיִת וַעֲלֵי עֵץ שֶׁמֶן וַעֲלֵי הֲדַס וַעֲלֵי תְמָרִים וַעֲלֵי עֵץ עָבֹת לַעֲשֹׂת סֻכֹּת כַּכָּתוּב" [נחמיה ח, יד].
* נשיאת גויות בזמן הגלות
וְכֵן מִצְוַת "לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי". "בַּיּוֹם הַהוּא נִקְרָא בְּסֵפֶר מֹשֶׁה בְּאָזְנֵי הָעָם וְנִמְצָא כָּתוּב בּוֹ אֲשֶׁר לֹא יָבוֹא עַמֹּנִי וּמֹאָבִי בִּקְהַל הָאֱלֹהִים עַד עוֹלָם... וַיְהִי כְּשָׁמְעָם אֶת הַתּוֹרָה וַיַּבְדִּילוּ כָל עֵרֶב מִיִּשְׂרָאֵל" [נחמיה יג א–ג]. "כל ערב - כל תערובות הגויים, כמו (לשון הפסוק) וגם ערב רב עלה אתם" [רש"י שם].
* ספר הסטוריה
עלינו לשים לב לשיטתו המיוחדת של ריה"ל. על שאלת מלך כוזר (בסעיף נד) עונה החבר רק בהמשך (בסעיף סג). לפני המענה רוצה ריה"ל לבנות קודם כל את היחס הנכון ללימוד התורה שבכתב; התנ"ך אינו ספר הסטוריה, אלא מלמד אותנו את רצון ה' ומחנך אותנו לתורה ולמעשים טובים. הרב קוק נהג לכתוב 'הסתוריה' ב-ת', מלשון 'הסתר י-ה'. ואכן בתנ"ך אנו לומדים על השגחת ה' בעולם, ובפרט על עם ישראל.
שאלות לדיון
מדוע לא ייתכן נתק בשלשלת מסירת התורה של עם ישראל?
האם ייתכן שאנחנו טובים מהדורות הקודמים?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
