בית המדרש

  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • החודש
קטגוריה משנית
לחץ להקדשת שיעור זה
undefined
3 דק' קריאה
השבת הקרובה נקראת 'שבת החודש', על שם הפסוק שנקרא (שמות יב, ב): "החודש הזה לכם ראש חדשים, ראשון הוא לכם לחודשי השנה".
כותב ה'שפת אמת' זי"ע (החודש, תר"מ): "הוא כח התחדשות, שהבורא יתברך מחדש בכל יום מעשה בראשית בכח התורה".
בניגוד לדעתם של הפילוסופים שסברו שהעולם קדמון, ושתמיד היה 'עולם כמנהגו נוהג', אמונת ישראל מבוססת על בריאת העולם 'יש מאין' המוחלט, שהקב"ה ברא את עולמו ממצב שאין בריאה נראית לעין, למצב שיש לו קיום ומציאות נוכחת.
הצדיק, הרב יעקב משה חרל"פ זי"ע (רזי לי עמ' סג), מסביר ש'אמונת חידוש העולם' היא לא רק להאמין שהעולם נברא ונתחדש פעם אחת, אלא שההתחדשות קורית מיום ליום, משעה לשעה, מרגע לרגע, כפי שנאמר (תפילת יוצר) "המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית", שהדגש הוא על תיבת 'תמיד'.
וזה לשונו: "לכן בכל פינה שאנו פונים, ובכל זמן ובכל שעה אנו מרגישים את החידוש, ואנו מתמלאים תמיד בטעם של התחדשות ונועם אלוקי".
כותב 'השפת אמת' (שקלים, תרל"א) שיש פעמיים ראש השנה, בתשרי ובניסן. ימי חודש תשרי הם ימים של התעוררות לתשובה מתוך יראה, מתוך פחד ואימת הדין, וימי חודש ניסן נועדו לעשות תשובה מתוך אהבה. בחודש זה יש לנו את היכולת להתחדש, לרענן את הלב לתשובה מתוך שמחה ואהבה.
בעל ספר 'הלקח והלבוב' מביא את דברי המהר"ל בספרו גבורות ה' (פרק מו), המבאר כי כל דבר שיש בעולם, הרי אותו הדבר עצמו נתהווה בעולם שמלעלה באופן רוחני.
על דרך זו, אם בעולם נראה שיש בחודש ניסן התחדשות והכל מתחיל לפרוח, זה סימן שאז יורדת השפעה של תחיה, כי למעלה גם יש ענין של אביב, ורוח של התחדשות, וההשפעה מתלבשת אף בזה העולם הגשמי.
אנו נכנסים השבת לימי ניסן, ימים נעלים ונשגבים, אשר מובא בשם הרב הקדוש רבי ישראל מרוז'ין זי"ע, שכל החודש הוא בבחינת "בזאת יבוא אהרון אל הקודש". כל רגע ורגע יהודי נמצא לפני ולפנים בקודש הקודשים, חי בדבקות עצומה בבוראו.
ימי ניסן הם ימי רצון, ימים שבהם אנו יוצאים ממצרים, ממיצרי הנפש, מכל התאוות והמידות הרעות. האדם מתעלה ומתרומם, שואף לחיים אמתיים ונצחיים, חיים של רוחניות.
סגולת יקרת ימים אלו, להביא את האדם להתחזקות בלימוד תורה וביראת שמיים, להתחזק בשמירת מצוות מתוך קשר וחיבור לה' יתברך.
על מעלת ימים אלו מחדש חידוש עצום ה'אבני נזר' זי"ע: "כי ימים אלו יקרי הערך, שעה ליום יחשב". אם נוסיף את החשבון הידוע של 'הבן איש חי' זי"ע (שנה שניה פרשת שמות) שכל שעת לימוד תורה בשבת שוויה פי אלף מביום חול, נראה מה לפנינו, נשמח בזכות העצומה שנפלה בחלקנו ונדע איך לנצל את הזמן כראוי.
כותב 'הלקח והלבוב' (הגדה של פסח): "התפילות בימים אלו צריכים להיות כמו התפילות של הימים הנוראים, בהשתפכות הלב כראוי, ולא לחטוף התפילה, וכמו שמתפללים בנעילה, כן צריך להתפלל שחרית, מנחה ומעריב בימי ניסן. הזמן של חודש ניסן הרי הוא כל כך גבוה, ועל כן צריך לראות לנצל את הזמן כראוי".
הרב הקדוש רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב זי"ע מבאר בספרו 'אגרא דכלה' (פרשת פקודי), על פי מה שמקובל מתלמידי הרבי מלובלין זי"ע, שי"ב ימים הראשונים של חודש ניסן, ימי הקרבת קורבנות הנשיאים, כל יום מכוון כנגד חודש שלם. היינו, יום א' ניסן יש לו שייכות לכל חודש ניסן, ב' ניסן יש לו שייכות לכל חודש אייר, ג' ניסן מכוון כנגד כל חודש סיון, וכן הלאה.
על כך כותב הצדיק הרב אליעזר שלמה שיק זי"ע (שיחות מוהרא"ש, פסח): "לכן צריכין לבקש בפרטיות בכל יום על החודש המכוון כנגדו, כגון ביום א' ניסן, לבקש על כל ימי חודש ניסן שיהיה לו חג הפסח כשר ושמח, ויזכה לקיים כל מצוות חג הפסח בשמחה עצומה, ולהיות נזהר ממשהו חמץ וכו'".
וכן הוא ממשיך על שאר החודשים: "וביום ב' ניסן, להתפלל על חודש אייר, שיזכה לקיים מצות ספירת העומר בשלימות גדולה, וביום ג' ניסן להתפלל על חודש סיון, שיזכה לקבל חג השבועות בקדושה גדולה, ולקבל התורה בשמחה רבה, וכן שאר כל החודשים כולם, כל חודש כפי עניינו.
ולכן אשרי המנצל ימים אלו בקדושה וטהרה, ועוסק בהם בתפילה הרבה, כי על ידי זה יזכה להמשיך על עצמו השפעות טובות לכל השנה כולה".



את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il