ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- ארבע פרשיות
- החודש
כותב ה'שפת אמת' זי"ע (החודש, תר"מ): "הוא כח התחדשות, שהבורא יתברך מחדש בכל יום מעשה בראשית בכח התורה".
בניגוד לדעתם של הפילוסופים שסברו שהעולם קדמון, ושתמיד היה 'עולם כמנהגו נוהג', אמונת ישראל מבוססת על בריאת העולם 'יש מאין' המוחלט, שהקב"ה ברא את עולמו ממצב שאין בריאה נראית לעין, למצב שיש לו קיום ומציאות נוכחת.
הצדיק, הרב יעקב משה חרל"פ זי"ע (רזי לי עמ' סג), מסביר ש'אמונת חידוש העולם' היא לא רק להאמין שהעולם נברא ונתחדש פעם אחת, אלא שההתחדשות קורית מיום ליום, משעה לשעה, מרגע לרגע, כפי שנאמר (תפילת יוצר) "המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית", שהדגש הוא על תיבת 'תמיד'.
וזה לשונו: "לכן בכל פינה שאנו פונים, ובכל זמן ובכל שעה אנו מרגישים את החידוש, ואנו מתמלאים תמיד בטעם של התחדשות ונועם אלוקי".
כותב 'השפת אמת' (שקלים, תרל"א) שיש פעמיים ראש השנה, בתשרי ובניסן. ימי חודש תשרי הם ימים של התעוררות לתשובה מתוך יראה, מתוך פחד ואימת הדין, וימי חודש ניסן נועדו לעשות תשובה מתוך אהבה. בחודש זה יש לנו את היכולת להתחדש, לרענן את הלב לתשובה מתוך שמחה ואהבה.
בעל ספר 'הלקח והלבוב' מביא את דברי המהר"ל בספרו גבורות ה' (פרק מו), המבאר כי כל דבר שיש בעולם, הרי אותו הדבר עצמו נתהווה בעולם שמלעלה באופן רוחני.
על דרך זו, אם בעולם נראה שיש בחודש ניסן התחדשות והכל מתחיל לפרוח, זה סימן שאז יורדת השפעה של תחיה, כי למעלה גם יש ענין של אביב, ורוח של התחדשות, וההשפעה מתלבשת אף בזה העולם הגשמי.
אנו נכנסים השבת לימי ניסן, ימים נעלים ונשגבים, אשר מובא בשם הרב הקדוש רבי ישראל מרוז'ין זי"ע, שכל החודש הוא בבחינת "בזאת יבוא אהרון אל הקודש". כל רגע ורגע יהודי נמצא לפני ולפנים בקודש הקודשים, חי בדבקות עצומה בבוראו.
ימי ניסן הם ימי רצון, ימים שבהם אנו יוצאים ממצרים, ממיצרי הנפש, מכל התאוות והמידות הרעות. האדם מתעלה ומתרומם, שואף לחיים אמתיים ונצחיים, חיים של רוחניות.
סגולת יקרת ימים אלו, להביא את האדם להתחזקות בלימוד תורה וביראת שמיים, להתחזק בשמירת מצוות מתוך קשר וחיבור לה' יתברך.
על מעלת ימים אלו מחדש חידוש עצום ה'אבני נזר' זי"ע: "כי ימים אלו יקרי הערך, שעה ליום יחשב". אם נוסיף את החשבון הידוע של 'הבן איש חי' זי"ע (שנה שניה פרשת שמות) שכל שעת לימוד תורה בשבת שוויה פי אלף מביום חול, נראה מה לפנינו, נשמח בזכות העצומה שנפלה בחלקנו ונדע איך לנצל את הזמן כראוי.
כותב 'הלקח והלבוב' (הגדה של פסח): "התפילות בימים אלו צריכים להיות כמו התפילות של הימים הנוראים, בהשתפכות הלב כראוי, ולא לחטוף התפילה, וכמו שמתפללים בנעילה, כן צריך להתפלל שחרית, מנחה ומעריב בימי ניסן. הזמן של חודש ניסן הרי הוא כל כך גבוה, ועל כן צריך לראות לנצל את הזמן כראוי".
הרב הקדוש רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב זי"ע מבאר בספרו 'אגרא דכלה' (פרשת פקודי), על פי מה שמקובל מתלמידי הרבי מלובלין זי"ע, שי"ב ימים הראשונים של חודש ניסן, ימי הקרבת קורבנות הנשיאים, כל יום מכוון כנגד חודש שלם. היינו, יום א' ניסן יש לו שייכות לכל חודש ניסן, ב' ניסן יש לו שייכות לכל חודש אייר, ג' ניסן מכוון כנגד כל חודש סיון, וכן הלאה.
על כך כותב הצדיק הרב אליעזר שלמה שיק זי"ע (שיחות מוהרא"ש, פסח): "לכן צריכין לבקש בפרטיות בכל יום על החודש המכוון כנגדו, כגון ביום א' ניסן, לבקש על כל ימי חודש ניסן שיהיה לו חג הפסח כשר ושמח, ויזכה לקיים כל מצוות חג הפסח בשמחה עצומה, ולהיות נזהר ממשהו חמץ וכו'".
וכן הוא ממשיך על שאר החודשים: "וביום ב' ניסן, להתפלל על חודש אייר, שיזכה לקיים מצות ספירת העומר בשלימות גדולה, וביום ג' ניסן להתפלל על חודש סיון, שיזכה לקבל חג השבועות בקדושה גדולה, ולקבל התורה בשמחה רבה, וכן שאר כל החודשים כולם, כל חודש כפי עניינו.
ולכן אשרי המנצל ימים אלו בקדושה וטהרה, ועוסק בהם בתפילה הרבה, כי על ידי זה יזכה להמשיך על עצמו השפעות טובות לכל השנה כולה".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
מידות הראי"ה רוממות האמונה מעבר לגבולות השכל
אמונה ל"ב - ל"ד
השיעור עוסק בתפקידם של גדולי ישראל לזכק ולרומם את האמונה הטבעית משפלותה ומסורגיה, כך שתאיר בכל רבדי המציאות והחיים. מודגש כי שורש האמונה הוא עצם הקשר הפנימי והאינסופי של הנשמה עם בורא עולם, הנעלה ורחב בהרבה מגבולותיו המצומצמים של השכל האנושי.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
משיח בן יוסף התפילות על משיח בן יוסף
המשורר אסף מזהה בתהילים את חיילי ישראל שיוצאים למלחמה בתור חייליו של 'משיח בן יוסף' וגם של 'משיח בן דויד', לפי הבנה זו התפילה על 'משיח בן יוסף' היא בקשה להגעה להכרה שהוא בעצם 'כסא דויד עבדך'.
