ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- ארבע פרשיות
- החודש
כותב ה'שפת אמת' זי"ע (החודש, תר"מ): "הוא כח התחדשות, שהבורא יתברך מחדש בכל יום מעשה בראשית בכח התורה".
בניגוד לדעתם של הפילוסופים שסברו שהעולם קדמון, ושתמיד היה 'עולם כמנהגו נוהג', אמונת ישראל מבוססת על בריאת העולם 'יש מאין' המוחלט, שהקב"ה ברא את עולמו ממצב שאין בריאה נראית לעין, למצב שיש לו קיום ומציאות נוכחת.
הצדיק, הרב יעקב משה חרל"פ זי"ע (רזי לי עמ' סג), מסביר ש'אמונת חידוש העולם' היא לא רק להאמין שהעולם נברא ונתחדש פעם אחת, אלא שההתחדשות קורית מיום ליום, משעה לשעה, מרגע לרגע, כפי שנאמר (תפילת יוצר) "המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית", שהדגש הוא על תיבת 'תמיד'.
וזה לשונו: "לכן בכל פינה שאנו פונים, ובכל זמן ובכל שעה אנו מרגישים את החידוש, ואנו מתמלאים תמיד בטעם של התחדשות ונועם אלוקי".
כותב 'השפת אמת' (שקלים, תרל"א) שיש פעמיים ראש השנה, בתשרי ובניסן. ימי חודש תשרי הם ימים של התעוררות לתשובה מתוך יראה, מתוך פחד ואימת הדין, וימי חודש ניסן נועדו לעשות תשובה מתוך אהבה. בחודש זה יש לנו את היכולת להתחדש, לרענן את הלב לתשובה מתוך שמחה ואהבה.
בעל ספר 'הלקח והלבוב' מביא את דברי המהר"ל בספרו גבורות ה' (פרק מו), המבאר כי כל דבר שיש בעולם, הרי אותו הדבר עצמו נתהווה בעולם שמלעלה באופן רוחני.
על דרך זו, אם בעולם נראה שיש בחודש ניסן התחדשות והכל מתחיל לפרוח, זה סימן שאז יורדת השפעה של תחיה, כי למעלה גם יש ענין של אביב, ורוח של התחדשות, וההשפעה מתלבשת אף בזה העולם הגשמי.
אנו נכנסים השבת לימי ניסן, ימים נעלים ונשגבים, אשר מובא בשם הרב הקדוש רבי ישראל מרוז'ין זי"ע, שכל החודש הוא בבחינת "בזאת יבוא אהרון אל הקודש". כל רגע ורגע יהודי נמצא לפני ולפנים בקודש הקודשים, חי בדבקות עצומה בבוראו.
ימי ניסן הם ימי רצון, ימים שבהם אנו יוצאים ממצרים, ממיצרי הנפש, מכל התאוות והמידות הרעות. האדם מתעלה ומתרומם, שואף לחיים אמתיים ונצחיים, חיים של רוחניות.
סגולת יקרת ימים אלו, להביא את האדם להתחזקות בלימוד תורה וביראת שמיים, להתחזק בשמירת מצוות מתוך קשר וחיבור לה' יתברך.
על מעלת ימים אלו מחדש חידוש עצום ה'אבני נזר' זי"ע: "כי ימים אלו יקרי הערך, שעה ליום יחשב". אם נוסיף את החשבון הידוע של 'הבן איש חי' זי"ע (שנה שניה פרשת שמות) שכל שעת לימוד תורה בשבת שוויה פי אלף מביום חול, נראה מה לפנינו, נשמח בזכות העצומה שנפלה בחלקנו ונדע איך לנצל את הזמן כראוי.
כותב 'הלקח והלבוב' (הגדה של פסח): "התפילות בימים אלו צריכים להיות כמו התפילות של הימים הנוראים, בהשתפכות הלב כראוי, ולא לחטוף התפילה, וכמו שמתפללים בנעילה, כן צריך להתפלל שחרית, מנחה ומעריב בימי ניסן. הזמן של חודש ניסן הרי הוא כל כך גבוה, ועל כן צריך לראות לנצל את הזמן כראוי".
הרב הקדוש רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב זי"ע מבאר בספרו 'אגרא דכלה' (פרשת פקודי), על פי מה שמקובל מתלמידי הרבי מלובלין זי"ע, שי"ב ימים הראשונים של חודש ניסן, ימי הקרבת קורבנות הנשיאים, כל יום מכוון כנגד חודש שלם. היינו, יום א' ניסן יש לו שייכות לכל חודש ניסן, ב' ניסן יש לו שייכות לכל חודש אייר, ג' ניסן מכוון כנגד כל חודש סיון, וכן הלאה.
על כך כותב הצדיק הרב אליעזר שלמה שיק זי"ע (שיחות מוהרא"ש, פסח): "לכן צריכין לבקש בפרטיות בכל יום על החודש המכוון כנגדו, כגון ביום א' ניסן, לבקש על כל ימי חודש ניסן שיהיה לו חג הפסח כשר ושמח, ויזכה לקיים כל מצוות חג הפסח בשמחה עצומה, ולהיות נזהר ממשהו חמץ וכו'".
וכן הוא ממשיך על שאר החודשים: "וביום ב' ניסן, להתפלל על חודש אייר, שיזכה לקיים מצות ספירת העומר בשלימות גדולה, וביום ג' ניסן להתפלל על חודש סיון, שיזכה לקבל חג השבועות בקדושה גדולה, ולקבל התורה בשמחה רבה, וכן שאר כל החודשים כולם, כל חודש כפי עניינו.
ולכן אשרי המנצל ימים אלו בקדושה וטהרה, ועוסק בהם בתפילה הרבה, כי על ידי זה יזכה להמשיך על עצמו השפעות טובות לכל השנה כולה".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
