ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
הגמרא (עירובין נד ע"א) אומרת שאדם שחש בראשו או בגופו יעסוק בתורה.
המהרש"א ותורת חיים (שבועות טו ע"א ד"ה אסור) הקשו שלכאורה הגמרא בשבועות (טו ע"ב) אומרת שאסור להתרפא על ידי אמירת פסוקים על מכה, כי הוא מתרפא בדברי תורה ואסור. ומתרצים: א.שאמנם אסור לומר פסוק כדי להתרפא, אבל מותר ללמוד כדי לקיים את המצווה, וגם אם זה מרפא אותו, שהרי תלמוד תורה אדם אוכל פירותיה בעולם הזה, והקרן קיימת לעולם הבא. תפארת ישראל (סנהדרין פרק י) מוסיף שמותר ללמוד בסדר הלימוד הרגיל, כמו פרק שלם של תהילים, או דבר אחר שהוא בדרך לימודו, כי באופן זה הוא רק רוצה שזכות הלימוד תעמוד לו, אמנם אסור לומר פסוק אחד ומסויים (כמו 'כל המחלה אשר שמתי') כי אז הריפוי באופן סגולי.
ב.כאן מדובר רק במיחוש, ומרגיש שעומד להיות חולה, ולבריא מותר ללמוד לרפואתו (שו"ע קעט, י), ורק כאשר יש חולי ממש אסור ללמוד לרפואה.
תפארת למשה (יור"ד קעט)ביאר שאמנם אסור ללחוש פסוק על המכה, וזה כי מכה היא בידי אדם, אבל חולי או מיחוש שבא ע"י שמיים, זהו חולי רוחני ומותר ללמוד כדי להתרפא ממנו. ובאופן דומה כתב ר' שלמה קלוגר (האלף לך שלמה שנח) שאם משמים גרמו לו לחולי כנראה שהיה ראוי לעונש הזה, והלימוד מכפר על עוונותיו שעבר. (ומזה למד שעיסוק בתורה מכפר על העוונות).
האלשיך (משלי ג) ביאר שאין הכוונה שהתורה היא רפואה לחלאים הללו, אלא שלימוד התורה בשמחה מרפא את הגוף ונותן לו כח להתמודד עם כאבי הראש הגרון וכל המיחושים בגוף שנובעים מאנשים שמתמידים בלימוד מכל סוג אחר. באופן דומה כתב המהר"ל (נתיבות עולם נתיב התורה א, ותפארת ישראל סב וגם מהרש"א שבת סז ע"א כתב דומה) שלימוד התורה הוא גורם לאדם סדר בעולמו הרוחני, הסדר הזה משפיע גם על הסדרים הגופניים, וממילא מיחושי הראש והגוף שנובעים מחוסר סדר בגוף מסתדרים ומתרפאים. ובדומה כתב גם הפרי מגדים (או"ח רלט סק"ז) שכשלומד מתחבר לד', ואז 'אני ד' רופאך'.
איך לומדים וקוראים תהילים עבור חולה?
ברמב"ם (שהובא לעיל) נאמר שאסור גם ללמוד ולקרוא מזמורי תהילים עבור חולה אלא רק לבריא שלא יחלה. והציץ אליעזר (יז, ל) הקשה על מנהג העולם שנהגו לקרוא תהילים עבור חולה. ותירץ שבשו"ע לא הזכיר שאסור לקרוא מזמורי תהילים. אבל הרמב"ם הזכיר גם מזמורי תהילים שאסור.
ואמנם שו"ע (יור"ד קעט, ז שפסק ע"פ תוס' בשבועות טו ע"ב ד"ה אסור) התיר בחולה שיש בו סכנה לקרוא פסוקים עליו כמו שהתירו את כל האיסורים, ואם כן וודאי שהוא הדין ללמוד לרפואתו או לומר תהילים. אבל צ"ע שגם לחולים שאין בהם סכנה אומרים פסוקים ולומדים לרפואתם.
ומתרץ כמה תירוצים:
א. מאירי (שבת סז ע"א ד"ה והשני) אומר שרק אם עיקר רפואתו מהתורה אסור, אבל אם עושים עוד רפואות מותר.
ב. לפי המהרש"א והתורת חיים (בתירוץ א) אם לומד לשם שמים, ורק רוצה שזכות המצווה תעמוד לו מותר. (ומביא שכ"כ בספר עצי ארזים לבאר את דברי החינוך במצווה תקיב שאדם שרוצה להתקדם ולהתעורר, ומתוך כך קורא תהילים על מנת להתקרב לד', זכות ההתעוררות עומדת לחולה)
ג. אם אינו בורר מזמורי תהילים מיוחדים, אלא אומר סתם, אז מותר.
לסיכום:כמה הסברים יש מדוע ניתן ללמוד לרפא מיחוש בראש:
א. לומד לזכות רוחנית, ולא גשמית.
ב. הוא עוד בריא ולא נחשב חולה.
ג. מיחוש או חולי שבאו בידי שמיים, מותר ללמוד לרפואתו, כיון שזה נובע מחטא, וניתן לכפר ע"י הלימוד.
ד. לימוד התורה לא נועד לריפוי, אלא לסידור וטיפול רוחני, שכתוצאה מהם גם הצד הגשמי מסתדר.
לאור זאת הציץ אליעזר מביא כמה הסברים איך מותר לקרוא תהילים עבור חולה:
א. חולה שיש בו סכנה מותר.
ב. לפי המהרש"א והתורת חיים אם אדם מכוון להתעוררות והתעלות רוחנית על ידי התהילים ומכוון שיהיה זה לרפואת החולה זה מותר.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בדין מי שאכל או שתה דברים שאינם ראויים ביום הכיפורים, מתוך עיון בסוגיית המשנה בדף פ"א ובמחלוקת על שתיית חומץ. דרך בירור מחלוקת הרמב"ם, הטור, הראבי"ה והגר"א, נבחנים יסוד איסור אכילה לעומת חובת העינוי, וכן שאלת פטור אכילה שלא כדרך הנאתה.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
אור החיים על הפרשה כמטר וכטל: עומק לימוד התורה
אור החיים על פרשת האזינו חלק ב'
השיעור עוסק בביאור הפסוק "יערוף כמטר לקחי" על פי פירוש ה"אור החיים", ומנתח את הדימויים של תורה שבכתב ותורה שבעל פה למטר ולטל. בנוסף מודגשת הדרישה מכל אדם למצות את מלוא כוחותיו בלימוד, מתוך כוונה טהורה לקרוא בשם ה' ולגדלו.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס, קס"א
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
רביבים שש השאלות ששואלים אדם בדין
לקראת ראש השנה ראוי להבין את השאלות ששואלים אדם בעומדו לפני בית דין של מעלה | תורה, עבודה, ישועה – שש השאלות מקיפות את חייו ושליחותו של היהודי בעולם, ובתנאי שלכל זה קודמת יראת ה' | ומדוע מרבים כל כך בשבחים בתפילת ראש השנה?
ראש השנה ראש השנה – נאחז בסבך בקרניו
מה היה לו לאיל להאחז בסבך כאילו דוקא הסבך מציל אותו ומדוע הוא חילופו של יצחק אבינו ואיך כל זה קשור לכפרת השופר
אור החיים על הפרשה סוד האזנת השמיים והארץ
אור החיים על פרשת האזינו חלק א'
השיעור מעמיק בביאור ה"אור החיים" לפסוק "האזינו השמים... ותשמע הארץ", ומיישב שורת דיוקים לשוניים באמצעות היחס שבין קרבה וריחוק. דרך כך מתבררים רבדים פנימיים באדם – בין נשמה לגוף, בין מנהיגים לפשוטי העם, ובין חובת התורה לצורכי הפרנסה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו איזון הרוח מול קידמת החומר
הרב ד"ר יוחנן קאפח בשיעור העוסק בצורך להעמיק ברוחניות ובתורה כמשקל נגד להתפתחות הטכנולוגית והחומרית של העולם, תוך שימוש בכלים מודרניים כדי לייעל ולהעמיק את הלימוד. דרך דוגמאות כגון ריבוי תקיעות השופר והתפתחות אמירת הקדיש, מודגש כיצד עם ישראל מוסיף ומחבב את המצוות מתוך אהבה ולא מתוך עול.
אורות התשובה - הרב הראל כהן הדרכה מעשית בהרהור תשובה
אורות התשובה פרק ז, ה1 ו'
הרהור תשובה הוא הגרעין שממנו צומחת התשובה, ואסור לנו לזלזל בזה. בהמשך הרב ממלמד אותנו על הגישה הבריאה אל התשובה שצריכה להיות בשמחה!
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א אנשי הקודש בתחיית האומה
אורות התחיה -פסקה ג',ד'
השיעור עוסק במתח שבין העיסוק המעשי בבניין האומה וארץ ישראל לבין השמירה על הגובה והעומק הרוחני שלה. דרך תורתו של הראי"ה קוק, מובהר כי קיומם של גדולי תורה וחסידי עליון הוא שמאפשר לעם לפעול במרחב החומרי והלאומי בביטחון וללא חשש מירידה רוחנית.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש ראש השנה
תרועת ראש השנה היא יללה או גניחה, והרי נאמר בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְ-הֹוָה. וכי פירושו הוא לילל או לגנוח לפני המלך ה'. מדוע תוקעים תשר"ת ולא תרש"ת. מה הטעם כשמזכירים זכות אבות מהפכים הסדר ומזכירים קודם את יעקב ואח"כ את יצחק ואברהם. אמר הקב"ה לאדם זה סימן לבניך כשם שעמדת לפני בדין היום הזה ויצאת בדימוס כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום זה ויוצאין לפני בדימוס . והלא נתקלל וגורש מגן עדן, ונקנסה עליו מיתה? ואיך אמר שיצא בדימוס שהוא פטור גמור?
