ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- אמרי במערבא
- מסכת שבת
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- שבת
רבי זעורא שאל לרבי יאשיא: כמה שיעורן של כוסות (כוס הנזכרת במשנה לגבי הוצאת שבת או לגבי ליל פסח)? אמר ליה נלמוד סתום מן המפורש, דתני רבי חייה ארבעה כוסות שאמרו ישנן רביעית יין באיטלקי (ואם כן מפורש ששיעורה של כוס הוא רביעית).
בבבלי דייק שכוס של ברכה צריכה רביעית מלשון משנתנו כאן "ושאר כל המשקין ברביעית".
מטרת השקצים בעולם בבלי עז:
הירושלמי דן בזה בברכות פ"ט ה"ב [סד.], ועיין מה שכתבנו שם.
דימוי קופות בשבת לקופות בשקלים פ"ח ה"א [נד.]
מפנין ארבע וחמש קופות - רבי זעורא שאל לרבי יאשיה: כמה הוא שיעורה של קופה? אמר ליה נלמוד סתום מן המפורש, דתנינן תמן בשלש קופות של שלש שלש סאין תורמין את הלשכה.
בבבלי לא דימה את הקופות בשבת לקופות בשקלים 1 .
שתה ד' כוסות בבת אחת פ"ח ה"א [נד.]
הירושלמי כאן הובא גם בפסחים פ"י ה"א [סט.], ועיין מה שכתבנו שם.
ד' כוסות ביין של שביעית פ"ח ה"א [נד.]
הירושלמי כאן הובא גם בפסחים פ"י ה"א [סט.], ועיין מה שכתבנו שם.
שיעור של רביעית פ"ח ה"א [נד.]
הירושלמי כאן הובא גם בפסחים פ"י ה"א [סט:], ועיין מה שכתבנו שם.
דם שרץ - האם מטמא פ"ח ה"א [נד:]
מעשה בפרדה של בית רבי שמתה וטהרו דמה משום נבילה וכו', העיד רבי יהושע בן בתירה על דם נבילות שהיא טהור, מהו טהור? טהור מלהכשיר הא לטמות מטמא. תמן תנינן: דם השרץ כבשרו מטמא ואינו מכשיר ואין לנו כיוצא בו. ואין לנו כיוצא בו כשיעור טומאתו, אבל דמו מטמא כבשרו. אמר רב יוסף: מאן דמר (דאמר) טמא כרבי יהודה, טהור כרבי יהושע בן בתירה.
בבבלי מנחות קג: גם כן הביא מעשה זה ודן בדם נבילות, אך לא בדם שרץ.
מחלק בין שיעורים של דברים רכים לקשים בבלי עח: • פ"ח ה"ב-ה"ג [נה.]
המוציא חבל כדי לעשות אוזן לקופה כו' - הדא דאת אמר (זה נאמר) בהין רכיכה (חבל רך), ברם בהן קשייה (קשה) - כדי לבשל ביצה קלה וכו'. תני: הוצין כדי לעשות אוזן לקפיפה מצרית - הדא דאת אמר באילין רכיכיא, ברם באילין קשייא - כדי לעשות צפורה וכו'. עור כדי לעשות קמיע כו' - אית תניי תני כדי ליתן על הקמיע, מאן דאמר כדי לעשות קמיע בהין רכיכה, ומאן דאמר כדי ליתן על הקמיע בהין קשייא (בעור קשה).
בבבלי לא חילק בין רכים לקשים.
הטעמים לכך שכוחלת עין אחת בבלי פ. • פ"ח ה"ג [נה:]
כדי לכחול עין אחת - אמר רבי בון בר חייה: שכן אשה כוחלת אחת מעיניה ויוצא לשוק (ליופי). אמר רבי אבון: אפילו זונה שבזונות אינה עושה כן! אלא שכן אשה חוששת אחת מעיניה וכוחלת חבירתה ויוצא לשוק (לרפואה). אמר רבי מנא וכו': שכן אשה כוחלת אחת מעיניה ומטמנת חבירתה (לצניעות) ויוצא לשוק וכו'. רבנן דקיסרין בשם רבי בון בר חייה: שכן אשה סומה באחת מעיניה וכוחלת חבירתה (את עינה השנייה) ויוצא לשוק.
בבבלי פשוט שהוא לצניעות.
החילוק של ג' טפחים בשני חצאי גרוגרת - אינו בירושלמי בבלי פ. • פ"ח ה"ג [נו.]
בבבלי דן בהוציא שני חצאי גרוגרת, וחילק האם העביר תוך שלושה טפחים (ובדומה לזה לקמן שבת פ"י ה"ב [סב:], ועיין מה שכתבנו שם), והירושלמי לא דן בזה.
דברים האסורים לקנח משום כשפים בבלי פא. • פ"ח ה"ו [נו:]
תני רבי חייא: חרס כל שהוא אסור לקנח בו. אמר רבי יוסי בי רבי בון: לא סוף דבר חרש, אלא אפילו אזני חביות, וכל דבר הנכנס לאור ויוצא וכו'. אין מקנחין לא בפי הכלב, ולא בפני הכלב, ולא במים שליקלק בהן הכלב, ולא במים שאין בהן ארבעים סאה.
לא הזכיר כלב וארבעים סאה, ולעניין אור שולט בו הבבלי סובר להיפך, שדבר שהאור כן שולט בו הוא מזיק. כמו כן בבבלי במקום הלשון "דבר הנכנס לאור ויוצא" הלשון היא: "דבר שאין האור שולט בו" 2 .
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
כשר קצר ולעניין!
איך ללמוד אמונה?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
ל"ג בעומר: סוד כוחו של רשב"י
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
איך ללמוד גמרא?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
